כשברקן התעקש לקבל 'משקה' מהרבי • השליח בקריות נפרד
הרב משה אוירכמן
בכאב גדול נודע לי אתמול שידידי היקר, השחקן והבמאי יהודה ברקן הלך לעולמו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.
ליהודה ז"ל, שחזר בתשובה, היה קשר עם חב"ד ואיתי באופן אישי עוד בשנות ה-80, כשהוא הנחה את ה'דינרים' והמכירות הפומביות (ההתרמה) של חב"ד בקריות.
כשעלה הרעיון שיהודה ברקן ינחה את הדינר הראשון של חב"ד בקריות במלון "דן כרמל" בחיפה, התקשרתי למשרדו וקבעתי איתו פגישה במשרדו שבתל אביב. אל הפגישה, שהוקצה לה זמן של עשר דקות, הגעתי יחד עם ידידי הקבלן יגאל שטיל, שאז היה עוד ללא כיפה וזקן (היום הוא חסיד חב"ד).
לאחר כ-10 דקות שיחה, ביקש יהודה מהמזכירות שלו שלא להעביר טלפונים והפגישה התארכה לכשלוש שעות.
פגישה זו היוותה למעשה 'פגישת הכנה' לעוד פגישות רבות נוספות מיוזמתו - אם לפני הדינר או אחרי הדינר, ובהזדמנות רבות אחרות, כאשר זמן רב בפגישות הללו הוקדשו לשיחות מעמיקות בנושאי יהדות.
יהודה אמר לי תמיד: "אוי לך אם אתה בתל אביב ולא נכנס אליי"....
באחת הפעמים הזמין אותי ר' יהודה לבר-מצוה של בנו. לפני הבר מצווה, שהתקיימה בבית החייל בתל אביב, שהיתי בחצר הרבי והרבי נתן לי בקבוק משקה בעבור הפעילות והמפגשים שלי בארץ הקודש. צירפתי אליי את השליח הרב ישראל הלפרין ור' זהר אייזנברג והבאתי עימי את ה'משקה' שקיבלתי מהרבי על מנת לתת ליהודה ולמשפחתו להתברך ממנו. מששמע על-כך יהודה, לא הפסיק להזמין אל שולחננו חלק גדול מהאורחים לקבל כוסית מ'משקה' זה. וכך נהפך השולחן בו ישבנו, לשולחן המרכזי של הבר-מצוה, כשיהודה מוסיף ומביא לשולחן אורחים ושחקנים מפורסמים.
בדינר הראשון שלנו שאותו הנחה יהודה, הוא סיפר על מופת מיוחד שהרחש באותו בר-מצוה, כאשר אביו וקרובת משפחתו שלא חשו בטוב, לגמו מהמשקה של הרבי והתרפאו.
מאוחר יותר, בעקבות שיחות עמו על-כך, אף ביקר אצל הרבי. כשהגיע לקבל דולר, נותר לעמוד זמן רב לצדו של הרבי, רק בכדי לצפות במעמד המיוחד. בדינר אף ציין, כי על-אף שאינו נוהג לבקש חתימות וסגולות מאף אחד, הרי ש"כאשר עברתי אצל אותו איש יקר, הרבי, ניגשתי כמו ילד קטן וביקשתי את הדולר המפורסם"...
"חבל על דאבדין ולא משתכחין"
יהי זכרו ברוך.