אתם ידעתם את המילה 'פסטורלית' בצעירותכם?

יום אחד הרב זלמן נוטיק קרא לי ולעוד בחור, כהרגלו הביט לזווית שמאלית עליונה ובתנועה הידועה שלו אמר: הייתי רוצה שנעשה התוועדות בחוץ, באווירה פסטורלית, תוכלו לארגן את זה? קצת פארבייסען (משהו קטן לטעום) ומשקה יספיק.

אין בעיה, אמרתי לו, אבל רק תסביר לי קודם מה זה פסטורלית? אני ילד מכפר חב"ד מאיפה לי להכיר את המילה הזאת?

אורו עיניו של ר' זלמן, הן ממש ברקו (מי שהכיר אותו, יודע על מה שאני מדבר), הוא היה בין משתהה ובין צוחק ובעיקר מאושר שהנה הוא יסביר לי כעת עם כל כוח ההסברה שלו מה זו המילה הזאת ולמה הוא מבקש אותה.

פסטורלי הוא אמר, זה קצת מחוץ להגבלה והגדרה, זה לצאת מהמוכר והידוע ולהיות באווירה אחרת, פסטורלי זה לגעת ב'בלי גבול'. אוי כמה שהוא אהב לגעת ב'בלי גבול'..
אתם רואה, כאן בישיבה הכל ממוסגר ומסודר, ומטבע הדברים כל אחד יודע את מקומו בגשמיות וברוחניות, אני מחפש לגרום לכם קצת, ארויס גייען פון זיך (לצאת מעצמכם), אני חושב שהתוועדות בחוץ בטבע באווירה הפסטורלית תשיג את זה.

'גן סאקר' מספיק פסטורלי בשביל הרב, שאלתי?
שיהיה 'גן סאקר' אמר.

ישבנו שם עם בייגלך, פפסי, וודקה 'חרמון' (אל תנסו בבית), המשפיע הג'ינג'י שלנו ישב לו מקופל על הדשא (ישבתי לימינו, כי קצת שכל היה לי גם אז) וכל כולו דבקות, דבקות במטרה, דבקות בנשמתו, דבקות בנשמותינו.

והיום הוא הלך, הוא ז"ל, כמה חבל.

הרב נוטיק, איפה שאתה לא נמצא, שמע נא, לא השקעת לריק, האמן לי, אני מכיר את חבריי, ההתוועדויות שלך יש להם 'פעולה נמשכת', כן גם היום אחרי 25 שנה.