השליח שעשה היסטוריה - מדבר על הפעילות הלא שגרתית במדים
מאת: מענדי קורטס, עיתון כפר חב"ד
הרב ירחמיאל גורליק, שליח הרבי בפורט קולינס שבקולורדו, עשה בשבוע שעבר היסטוריה כשהושבע לתפקיד קצין הדת היהודי הראשון של המשמר הלאומי במדינה. זה קרה בטקס חגיגי ומתוקשר שהתקיים בשטחה של 'אוניברסיטת המדינה של קולורדו', בהשתתפות מושל המדינה ג'ארד שוץ פוליס וצמרת הממשל המקומי.
בשל מגבלות נגיף הקורונה, קהל מצומצם נכח בטקס. כולם עטו מסכות, שמרו על מרחק. את הנאומים הקצרים, שהיו רוויים בדברי שבח והוקרה לפעולותיו של הרב גורליק במרוצת שנות שליחותו בעיר, נשאו נשיא האוניברסיטה ונציגי הצבא. המושל אף חבש, באורח נדיר, כיפה לאורך האירוע.
"אין לי כל ספק כי כעת הפעילות כאן בעיר, בעקבות המינוי, תקבל זינוק משמעותי", אומר הרב גורליק בראיון שהעניק השבוע לעיתון ל'כפר חב"ד'. "ראשית, עצם האירוע עשה קידוש השם חסר תקדים. הוא נסך כוחות בקרב יהודי המקום, שבכל ימות השנה מתמודדים מול גל עכור של אנטישמיות וכפור רוחני. שנית, מאוד מכבדים כאן אנשי צבא. לנוכחות שלי כאיש צבא, עטור במדים ובדרגות, תהיה השפעה קריטית על התושבים כאן".
•
הרב גרליק הוא הראשון בארצות הברית שיכהן במקביל הן בתפקיד קצין דת במשמר הלאומי והן בתפקיד רב קהילה ומנהל בית חב"ד מצליח. בתקופה הקרובה יעבור טירונות בבסיס מיוחד, סמוך למקום מגוריו, ובהמשך ישרת מספר ימים בכל חודש. בשאר הזמן יצוות לפי הצורך ובקשות החיילים.
"המושג צבא, כלל לא זר לחסיד חב"ד בדור השביעי", הוא מסביר. "חסיד הוא חייל, מציית למפקד העליון. כמו כל חב"דניק, גם אותי חינכו בשנות חורפי ונעוריי לדעת שאני חייל בצבאות השם, חייל של הרבי, הרמטכ"ל הגדול מכולם. לחייל אין הרבה אפשרויות, רצונותיו האישיים נדחקים הצידה. עניינו הוא למלא את רצון המפקד, את המשימה שלשמה נשלח. תירוצים לא מתקבלים בברכה בצבא. זה המוטו המרכזי של כל שליח ושל כל חסיד של הרבי בדור שיביא את משיח. כעת אני מוסיף לכל זה גם ארומה רשמית, מדים של צבא כפשוטו.
"אצל הרבי ראינו יחס מיוחד במינו לאנשי צבא. קצין הדת הראשי במשמר הלאומי הצבאי של ניו יורק, הרב יעקב גולדשטיין, זכה לשורה של הדרכות ועצות מהרבי במשך שנים רבות. על הצמח צדק מסופר שנשא מאמר חסידות בפני שש מאות חיילים קנטוניסטים, בשפה המותאמת בעבורם, במעמד שגרם להתעוררות עצומה.
הרב גורליק בטקס ההשבעה, בשבוע שעבר. צילום: John Eisele, CSU Photography
"זקני הרה"ח ר' נחום זלמן גורביץ ז"ל, שהיה אחד מהחסידים שנשלחו בידי הרבי הקודם לאוסטרליה, לאחר 'יציאת רוסיה', והביא להתפתחותה ולהתעצמותה של הקהילה החב"דית במדינה - שירת מכורח הנסיבות בצבא הרוסי וסייע בכל הרבדים ליהודים שפגש במהלך שירותו. גם זקני הרה"ח ר' בערל לברטוב שירת במשך כשנתיים בצבא בעת מלחמת העולם הראשונה ודאג לשחיטה ולאוכל כשר בעבור החיילים היהודיים. תמיד גדלתי על הסיפורים הללו ועל הפעילויות הכבירות שפעלו אלו בעת שירותם.
"סבא שלי, הרה"ח ר' מנחם מענדל גורליק ז"ל, שבערוב ימיו התגורר בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, פעל רבות בקרב החיילים בבסיס 'מחנה בר לב' שהיה סמוך לשכונה. הוא עצמו לא שירת בתפקיד רשמי, אולם את השליחות שלו ראה בפעילות בקרב החיילים. הוא כיתת את רגליו בכל שבת, גם בעת שההליכה הייתה קשה עליו, לבסיס המרוחק כדי להתפלל עמם ולקרב אותם לענייני אידישקייט. סיפורים רבים נכרכו בפעילותו זו. הרבי גם היה שולח באמצעותו מכתבים כלליים לאנשי צבא.
"סבא שלי אף הצליח לחלץ מעמק הבכא, מהמדינה ההיא, בעת שהצליח לצאת ממנה, ספר תורה. את ספר התורה הזה הוא הכניס לבסיס הצבאי הסמוך לקריית מלאכי שבו התפלל בשבתות. כשיצאתי לשליחות, שאלתי אותו אם אני יכול לקחת את ספר התורה הזה לקולורדו. זה כבר היה בתקופה שדיברו על סגירת הבסיס, והוא סידר זאת והספר תורה הזה נמצא כאן עמי בבית חב"ד.
"אני חש כעת בשליחות החדשה שלי, במשמר הלאומי של ארצות הברית ובפעילות בקרב החיילים היהודים המשרתים בו, שאני ממשיך את השליחות והפעילות של זקני ומשפחתי בקרב אנשי הצבא ומתוך הצבא. אין לי כל ספק, ואת הניצנים אני כבר מתחיל לראות בשטח, שהמינוי שלי יקדם עשרות מונים את חיי היהדות כאן בעיר ויפיח גאוות יחידה ועוצמה יהודית בקרב החיילים היהודיים, שמסיבות שונות מנסים להצניע או לטשטש את יהדותם".
•
לרב גורליק בן דוד בטקסס, הרב מנחם מענדל שטרן, המשמש החל משנת תש"ע כרב בצבא ארצות הברית. הרב שטרן אחראי על אספקת שירותי דת בעבור כלל החיילים היהודים שבהם הוא פוגש. לא אחת מוצא את עצמו מאתר חיילים יהודים בבסיסים נידחים - מהם ישראלים ואפילו כאלה שבאים מרקע חסידי - ודואג לכל צרכיהם היהודים.
הנה דוגמה אחת, כמותה מאות ואלפים לעייפה: לפני שנים אחדות, בימים שבין כסא לעשור, פגש בחייל צעיר שנטש את משפחתו החסידית בניו יורק והתגייס לצבא האמריקני. החייל בכה בפניו שמעוניין לצום ביום הכיפורים אולם הרס"פ מסרב בכל תוקף לאפשר לו לצום באמצע הטירונות. הרב שטרן נרתם למען החייל והצליח לחלץ מהרס"פ פקודה גורפת שתאפשר לכל עשרות החיילים היהודים המשרתים תחתיו לקבל פטור מכל המשימות ביום הקדוש ולצום.
"מבן הדוד שלי", משתף הרב גורליק, "שמעתי פעמים רבות איזו משמעות כבירה יש לפעולותיו בצבא. האזור שבו אני מתגורר הוא מאוד צבאי באופיו. מתגוררים בו הרבה אנשי צבא ואנשי מילואים. כשהבנתי איזו תנופה יכולה להביא לפעילות שלי העובדה שאהפוך לקצין דת, מיד פניתי אליו. זה היה בכינוס השלוחים העולמי, ישבנו יחד בארוחת בוקר, והוא פירט בפניי את ההליך. הוא הדריך אותי וסייע לי לכל אורך הדרך".
את ההחלטה להרחיב את שטח הפעילות שלו ולהתגייס למשמר הלאומי, קיבל הרב גורליק לאחר הפיגועים האנטישמיים שהתרחשו בשנים האחרונות בבתי כנסת בארצות הברית. "האנטישמיות לצערנו ממש מרימה ראש בארצות הברית, זה נורא", הוא אומר. "החושך הופך לסמיך יותר ויותר ככל שנוקף הזמן. בכלל, מבחינה יהודית, לפחות באזור שבו אני מתגורר ובוודאי ככל שאני יודע כך אף במקומות אחרים, היהודים מבולבלים, לא ממש מבינים מה זה אומר להיות יהודי. הגלות מאוד מאוד חזקה. הזמן שלפני ביאת המשיח הוא גם הזמן הכי קשה.
עם חיילים, בשבועות האחרונים
"כשלוחים אנו יודעים, כפי שהסבירו רבותינו נשיאנו, שחושך לא דוחים במקלות אלא באמצעות הוספה באור. התגובה שלנו כשלוחים וכחסידים לחושך הפושט והשולט בעולם צריכה להיות על ידי שנוסיף בענייני יהדות באזורנו. ממילא כאשר התרחשו כל הפיגועים המזעזעים האחרונים שהופנו כנגד יהודים בארצות הברית, בבית הכנסת בפיטסבורג ובבית חב"ד של הרב ישראל גולדשטיין בפאווי ועוד, חשבתי לעצמי, מה עלי כשליח של הרבי לעשות. היכן אני יכול להוסיף באור, שידחה את החושך. רציתי תשובה הולמת וניצחת לכל אותם אנטישמים נתעבים. במהירות הגעתי למסקנה שהכהונה שלי כקצין דת תהיה הצעד הנכון ביותר. שיתפתי את בן הדוד שלי, ומשם הכל כבר היסטוריה".
•
חרף מסך הזום והדיליי הקצר, קשה לפספס את הברק שניצת בעיניו של הרב גורליק שעה שהוא מרחיב בפנינו על אודות הכפלת הפעילות היהודית באזורו, בשליחות הרבי, בשבועות האחרונים, מאז גויס לצבא ארה"ב. "המינוי שלי השפיע על המוני יהודים כאן", הוא אומר. "אני מקבל אימיילים מאנשים שכלל לא היה לי איתם קשר בעבר. כולם משתפים אותי בגאווה היהודית שנסכתי בהם, ברצון שהחל לפעום בהם לשמוע ולדעת עוד על יהדות.
"תבין, עד עכשיו חייל באזור שלי שמע על יהודים בעיקר מהכותרות השליליות בעיתונים, מהפיגועים הקשים, מהשנאה שחורכת את הרשתות החברתיות. כעת פתאום נפתחים לחיילים היהודים, שהרבה פעמים לצערנו בכלל לא מודעים ליהדותם, העיניים. הם רואים כותרת מפרגנת בעיתון עליי. הם רואים את מושל המדינה חובש כיפה במיוחד בעבור האירוע. הם רואים אותי עם זקן מלא ועם ציציות שמתבדרות מחולצתי, הם רואים את ילדיי ואת בני משפחתי עם כל ה'לבושים' מקבלים כבוד. זה מחזק אותם, גורם להם לרצות לשמוע יותר על היהדות שלהם. בשבועות האחרונים התראיינתי הרבה לכלי התקשורת כאן, ניצלתי את הבמה בכדי להעביר את המסר של הרבי לכל אותם יהודים, שאת החושך נגרש באמצעות אור ומעשים טובים".
לעבודתו בתור קצין דת במשמר הלאומי של צבא ארצות הברית בקולורדו, נכנס הרב גורליק למעשה כבר לפני חודשים אחדים. "התהליך עצמו ארך כשנה, מחמת קשיים בירוקרטיים שונים וכל מיני בדיקות. כשמוניתי, התכנון היה לעשות מסיבה גדולה, טקס המוני בהשתתפות קהל רב. בגלל הקורונה זה נדחה פעם אחר פעם אחר פעם. כשהבנתי שבזמן הקרוב הנגיף לא יעלם, אמרתי בואו נעשה את טקס המינוי הרשמי כעת, ככל שאפשר תחת ההנחיות, אי אפשר לחכות.
"מאז המינוי, שורה ארוכה של חיילים כבר הספיקו ליצור עמי קשר. אתמול לדוגמה התקשר אליי בחור יהודי ששנים ארוכות לא שוחחנו. הוא נשוי לגויה לדאבוננו. הוא אמר לי, ראיתי את התמונה שלך בעיתון וזה ריגש אותי. אני רוצה שנתחיל יותר לשמור על קשר. דיברנו במשך שעה ארוכה. הגעתי איתו להחלטה שיקבל על עצמו משהו אחד קטן בענייני אידישקייט".
לוכד נשמות. הרב גורליק בתפילת שחרית בבסיס
עד לא מכבר, במשך שבועיים, שהה הרב גורליק בשטח, עם החיילים. "ידעתי שבבסיס ישנם יהודים שמתביישים ביהדותם, או לאידך גיסא לא מודעים כלל ליהדותם. מה שקורה הוא שהתפיסה הרווחת בקרב רבים היא שרק מי שמקפיד על קיום מצוות ומאמין בקב"ה נחשב ליהודי. כתוצאה מכך ישנם יהודים שמסיבות שונות חונכו להאמין באותו האיש ובדתות אחרות רח"ל והם מושכנעים שזה מה שהופך אותם לנוצרים או למוסלמים. מה שצריך הוא פשוט להסביר שיהודי יש לו נשמה יהודית שתישאר כזו לעולם ועד מבלי הבט כלל על מעשיו.
"כשהתחלתי את השירות בצבא, פניתי אל הרבי במחשבה וביקשתי שיעניק לי סימן שאני עושה את הדבר הנכון. אמנם קיבלתי אישור לפעילות מבני המשפחה שלי ומהשליח הראשי, אבל בכל זאת רציתי סימן מהרבי. באחד מהלילות הראשונים שלי בבסיס, נכנס אל האוהל שלי אחד החיילים, בחור מבוגר ותמיר שהכרתי קודם לכן. לא ידעתי כלל שהוא יהודי. הוא אמר לי, כבוד הרב אני רוצה לדבר איתך. במשך שעה ארוכה חשף בפניי את סיפורו. הוא תיאר שבמשפחתו עוד הקפידו על כמה מצוות בסיסיות, ערכו מסיבות חנוכה והלכו לבית הכנסת הרפורמי. הוא סיפר לי שכשהתבגר נטש את הכל ואף נישא לגויה. כשהתגייס לצבא החל לפקוד את קצין הדת הנוצרי וחשב שמצא את מבוקשו הרוחני. הוא התחיל להאמין באותו האיש. 'כשהגעת לכאן', כך אמר לי, 'הבנתי שלא משנה מה עבר עלי, אני יהודי'. מאז אותו לילה הוא החל לפקוד את האוהל שלי בקביעות, למדנו הרבה, הבאתי לו ספרי יהדות ואף הנחתי לו תפילין בפעם הראשונה בחייו. היום הוא צמא לאידישקייט, לומד עוד ועוד ומתקרב בצעדים גדולים. זה היה הסימן, מבחינתי ולהרגשתי, שקיבלתי מהרבי. אות שאני עושה את הדבר הנכון".
סיפורים שכאלה נשמעים מפיו של הרב גורליק למכביר. "באחד מהימים, כשהייתי בבסיס, נכנסתי לאחד מאוהלי הרופאים. פגשתי את החיילים, אמרתי לכולם שלום והתעניינתי בשלומם כפי שאני נוהג בכל פעם. למחרת שמעתי שישנה חיילת יהודייה שמחפשת אותי. בסדר. הלכתי לפגוש אותה, וזיהיתי שזו חיילת שנכחה באוהל הרופאים שבו ביקרתי יום קודם לכן. שאלתי אותה, מדוע לא אמרת לי כבר אתמול שאת יהודייה. היא ענתה שהייתה ממש בהלם כשראתה אותי. בהמשך סיפרה שגדלה בסביבה יהודית, ובכל השנים שלה בקולורדו חיפשה נואשות אחר יהודים דתיים. כשראתה אותי עם זקן מבקר באוהל שלה, לקח לה כמה רגעים להבין. היא צבטה את עצמה, כך תיארה, בשביל להיות בטוחה שאינה הוזה. היא אמרה שהביקור שלי הדליק את נשמתה וגרם לה לנסות לאתר אותי ולשוחח עמי. כיום אני דואג לכל מה שצריכה מבחינה יהודית".
• הכתבה המלאה מתפרסמת השבוע במגזין 'כפר חב"ד'
מאפשרים לכם לקבל
