ממחר היא תוכל לחייך: הרגע שבו נפגשו תורם הכלייה והנתרמת
על כסא בית הרפואה היא יושבת ומחכה.
בכוחותיה הדלים ממתינה לראות את האיש האציל שהחליט להיכנס לחדר ניתוח לעזוב הכל ולתרום לה כליה...
בצעדים מבויישים הוא פסע לתוך החדר
מצידו היה מעדיף לוותר על הרגע הזה.
קול חלש של בכי מגיע מכיון הכסא. שנים של סבל פחד וחרדה קיומית יגיעו לקיצם בשעות הבוקר המוקדמות
ממחר היא תוכל לחייך לשתי בנותיה שרק ביקשו אמא בריאה ושמחה
היא מנסה להגיד תודה אבל רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע
והוא בדרכו כלפי חוץ מאופק
אך רגשותיו מאיימים להציף.
מאושר ובטוח הוא בדרך שבחר להציל חיים של אדם אחר.
"תודה על מי שאתה"
והוא עונה לה: תודה על הזכות!!!
בשמונה בבוקר יום רביעי, חדר ליד חדר
המרדים ינעץ את תכולת המזרק לגופם.
חיוך של שחר חדש יפציע בעולם.
חיוך של גאולה פרטית
וכללית לעולם
אז כשאתם קמים מחר בבוקר
תשימו כמה אגורות לצדקה ותגידו פרק כ' בתהילים
לזכות התורם:
משה הלוי בן שולמית אורה
(גיסנו האהוב)
המקבלת:
יעל בת חיה
תורם 901
(הפוסט נכתב אמש, לפני הניתוח שנערך הבוקר)
49
0
24
0
25
0
פשוט צדיק!
ממש מסירות נפש!
15
0
מאפשרים לכם לקבל
