71 שנה לכפר חב"ד, ארכיון המדינה חושף שורת מסמכים היסטוריים, ובהם מתגוללת אחת הפרשיות הסבוכות ואולי גם המרתקות בתולדותיו, המאבק עם הכפר תוחלת.

הכפר הוקם על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, בחודש אייר תש"ט (מאי 1949), כאשר קבוצת חסידי חב"ד התיישבו בכפר הערבי הנטוש ספריא. מספר שנים לאחר מכן, נבנו בתי הקבע, והשם שניתן להיאחזות היה שפריר.

קבוצת עולים אחרת, התיישבה באותם שנים בחלק מבתי הכפר הנטושים, כשרק כביש מפריד בין בתי היישוב שהיה שייך ל'הפועל המזרחי' וכפר חב"ד. לאחר זמן קצר, עזבו מרבית תושבי הכפר שנקרא 'תוחלת' ליישוב צפריה, למעט משפחות בודדות. בסוף שנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן.

באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי.

באחד המסמכים שנחשפו, טוענים אנשי כפר חב"ד בפני הוועדה כי תושבי תוחלת אינם זקוקים לשטח חקלאי גדול משום ש"אין בתוחלת חקלאים. יש מספר מפטמי אווזים, אולם אלה משתמשים בתירס קנוי ואינם מגדלים תירס או מספוא אחר".

בשיאו של הסכסוך – כך עולה משורת המסמכים המרתקים שנחשפו לאחרונה – נפסלה הצעה של כמחצית מתושבי תוחלת 43 במספר מתוך 90, להתמזג עם כפר חב"ד, וזאת בשל חוסר הסכמה.

בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך ארוך, הכולל מאבק ציבורי שארגנו אנשי תוחלת, הכולל גם כרזות וכתבות בעיתונות. בין התכתובות המרתקות, פניות של אנשי תוחלת לנשיא המדינה מר זלמן שז"ר, שיתערב בעניינם.

מאידך, בכפר חב"ד לא שקטו על השמרים והשיבו מלחמה שערה: במכתב ארוך מזכיר מועצת עמק לוד את זווית הראייה החב"דית ותרומתו הגדולה של כפר חב"ד בהתיישבות, בחינוך, ובערכיו כמרכז חב"ד בארץ הקודש, אותו הקים כ"ק האדמו"ר הריי"ץ נ"ע. עותק מהמכתב נשלח לרבי ולנשיא המדינה מר זלמן שז"ר.

בפרסומים ובמאבקים בתקשורת, היו שניסו לצייר את הסכסוך על אדמות הכפר כסכסוך עדתי נגד העדה התימנית.

קטע עיתון על הסכסוך בין תוחלת לכפר חב"ד באותם ימים

בשיאו של המאבק, עלתה הצעה להקים במקום שכונה מפותחת עם מוסדות חינוך ומפעלים בשם 'קרית קאליב' אך הצעה זאת לא יצאה אל הפועל.

בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת, חוסר ההסכמה הפנימית ומציאת אלטרנטיבות לתושבים שנותרו במקום.

בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים.