מענדי קורטס | יום כ"ז תשרי ה׳תשפ״א 15.10.2020

אחרי 30 שנות נתק: תמונה אחת של הרבי החזירה המקורב לחב"ד

לז'וזה (יוסף) סאביה, יהודי ברזילאי, אירע משהו נדיר שלא אירע לאיש לפניו: במשך ארבע שנים רצופות הוא היה 'הזוכה בגורל' מברזיל לנסוע לרבי • רצף אירועים פלאיים שהתרחשו בשנה שעברה, החזירו אותו לבית חב"ד אחרי עשרות שנים, כשבמרכז הפרשה ר' מיקי הלפרין, תושב 'כפר חב"ד' • ב'כפר חב"ד' השבוע חושפים הגיבורים את הסיפור המטלטל
אחרי 30 שנות נתק: תמונה אחת של הרבי החזירה המקורב לחב
חזר אחרי 30 שנה. יוסף סאביה אצל הרבי. מימין: בשנות המ"ם. משמאל: כיום (באדיבות המצלמים)

מאת: מענדי קורטס

זו הייתה בקשה שגרתית לכאורה. העברה של חבילה קטנה מניו יורק לברזיל.

ר' מיקי אלפרין, תושב כפר חב"ד, ששהה בחצרות קודשנו בדרכו לסאו פאולו, נעתר.

"התקשרתי לרב יהושע גולדמן, השליח בריו דה ז'נרו, שאליו מוענה החבילה", מספר הרב אלפרין, "ושאלתי אותו כיצד אוכל להעביר אותה אליו (430 קילומטרים, כחמש שעות נסיעה, מפרידים בין העיר סאו פאולו לעיר ריו דה ז'נרו. מ"ק). הרב גולדמן השיב לי שישנו אברך, חסיד חב"ד מישראל, העושה את דרכו מסאו פאולו לריו דה ז'נרו כדי לשמש חזן בימים הנוראים בבית חב"ד, והוא יוכל להעביר אותה. שאלתי אותו מה שם האברך, והוא ענה ששמו הוא טופיק (ר' יעקב הכהן) סאבויה. הכרתי את סאבויה למען האמת, ידעתי במי מדובר, אולם שנים רבות חלפו מאז הייתי איתו בקשר. התקשרתי אליו, והוא בשמחה הסכים להעביר את החבילה".

עברו שלושה שבועות. במהלכם עשה ר' מיקי את ימי חול המועד סוכות בהרי סאו פאולו עם משפחתו (בתו פועלת בשליחות הרבי בסאו פאולו. אביו, הרה"ח ר' שבתי אלפרין, הוא השליח הראשי של הרבי במדינה משנת תשכ"א). כשהגיע ערב שמיני עצרת, תש"פ, לפני שנה בדיוק, החל ר' מיקי לארוז את מיטלטליו ולהתארגן לנסיעה בחזרה לעיר לקראת החג.

בעיצומן של ההכנות התקבלה הודעה במכשיר הטלפון שלו: תמונה חדשה של הרבי.

"השעה הייתה 12 בצהריים", הוא נזכר השבוע, "חצי שעה לפני כניסת החג בארץ הקודש. את התמונה שלח לי אחד מבני משפחת פלס מכפר חב"ד. השולח סיפר שאמו, הגב' רבקה פלס, צילמה את התמונה במהלך אחד מהביקורים שלה אצל הרבי".

גב' רבקה פלס שתחי' נסעה פעמים רבות לחצרות קודשנו בשנות האור, ונהגה באופן קבוע לתעד את ילדיה לצד הרבי. לשם כך רכשה מצלמה איכותית ופילם ברמה גבוהה. באותם ימים מדובר היה בהשקעה עצומה.

את התמונה המדוברת פרסמה גב' פלס, באורח נדיר, בהשגחה פרטית, באותו יום. נראים בה בעלה, הרה"ח ר' טוביה פלס, ואחת מבנותיה (לימים הגב' פקטור מכפר חב"ד) עומדים סמוך אל הרבי. עוד נראים בתמונה חמיו של הרב אלפרין, הרה"ח ר' יחזקאל גולדשטיין ז"ל, שנלב"ע לפני 6 שנים, ויהודי נוסף.


התמונה שתיעדה גב' פלס. משמאל: הרב טוביה פלס שי' מכפר חב"ד ובתו, והרב יחזקאל גולדשטיין ז"ל, חמיו של ר' מיקי אלפרין


"מיד זיהיתי את השווער שלי בתמונה", מספר הרב אלפרין. "לא הכרנו במשפחה את התמונה הזו קודם לכן, מה גם שמדובר בשנים מוקדמות יחסית – תחילת שנות המ"ם – שמהן אין תמונות רבות בנמצא. מיד עניתי לשולח שאכן מדובר בחמי. כשהגעתי לעיר הראיתי את התמונה לאשתי ולחמותי. כל המשפחה התרגשה. זו באמת תמונה נדירה, לא מתאריך מיוחד או בעל משמעות בפני עצמו. 'סתם יום פשוט' אצל הרבי. בשדרת איסטערן פארקווי.

"כשהתבוננתי עוד קצת בתמונה, הבחנתי לפתע שאני מזהה גם את היהודי הנוסף בתמונה.

"שמו הוא יוסף סַאבַיַה".

ז'וזה (יוסף) סַאבַיַה הוא יהודי ברזילאי, יליד תש"א. בשנות חורפו התחתן עם יהודייה מקומית בסאו פאולו ונולדו לו שני ילדים. כעבור תקופה התגרש. בשלהי שנות הלמ"ד החל לפקוד את בית חב"ד המרכזי בעיר, בניהולו של שליח הרבי הרה"ח ר' שבתי אלפרין. הוא השתתף בתפילות ובהתוועדויות ודמותו הפכה במהירות לחלק בלתי נפרד מנוף בית חב"ד.

בני משפחת אלפרין קירבו אותו מאוד. הוא היה חסר אמצעים והתגורר לבדו, אולם היה בעל שמחת חיים באופן בלתי רגיל. הוא אהב מאוד שירים והתחבר לניגונים החסידיים שהושמעו בבית חב"ד.

בבית חב"ד נהגו באותה תקופה לקיים הגרלה על כרטיס טיסה לרבי, בכל שנה לקראת זמן החופשה. מדובר היה באירוע בולט ומרכזי בחיי הקהילה היהודית בסאו פאולו. נסיעה לניו יורק לא הייתה עניין של מה בכך, וחברי הקהילה כולם התאמצו לרכוש כרטיס ולזכות בנסיעה הנכספת. הנציג שזכה, נסע לכמה ימים לבית חיינו. מתפללי בית חב"ד כולם היו מלווים אותו אל שדה התעופה תוך שירה וריקודים. גם הרבי הראה חביבות מיוחדת כלפי הזוכים בגורל שהגיעו מברזיל וקירבם באופן יוצא דופן. סיפורים רבים נקשרו בנסיעות אותם נציגים, ועל כך עוד חזון למועד.

בהגרלה שהתקיימה בשנת תש"מ, זמן קצר לאחר שהחל לפקוד את בית חב"ד, זכה סַאבַיַה. בעבורו הזכייה הייתה דרמטית. התרגשות רבה הציפה אותו, ובעקבות כך התקרב אל בית חב"ד ביתר שאת. גם את האחיינים שלו, שאותם גידל כאב, הכניס למוסדות חב"ד. הוא הזדרז להנפיק דרכון בזמן שעמד לרשותו, וכשהגיע התאריך המיוחל נסע אל הרבי לראשונה בחייו.

הנסיעה השפיעה עליו במיוחד. הוא חש קשר קרוב אל הרבי. תקופה לא פשוטה מבחינה אישית עברה עליו באותם ימים. הוא ביקש מהרבי, בהיותו ביחידות, ברכה בעבור ילדיו, שילכו בדרך הישר ושירווה מהם רוב נחת. הרבי בירך אותו.

כעבור שנה שוב נערכה בבית חב"ד הגרלה על נסיעה לחצרות קודשנו. למרבה הפלא, גם הפעם סאביה הוא שזכה. להתרגשותו לא היה גבול. הוא שמח במיוחד על הזכות שנקרתה בדרכו לפגוש שוב את הרבי, בפעם השנייה בתוך שנה, ולא ניסה להסתיר את התלהבותו.


סאביה כיום (באדיבות המשפחה)


באותה תקופה יצא הרבי בהכרזה על הקמת צבאות ה'. בכל העולם הוקמו ארגונים של צבאות ה'. גם בברזיל הוקם ארגון כזה, ואותו ריכז מטעם בית חב"ד השליח הרב דוד וייטמן. כ-6,000 ילדים מכל רחבי ברזיל נרשמו לארגון בתוך חודשים אחדים – מספר מדהים במושגי הימים ההם. הרב שבתי אלפרין הגה הוצאת אלבום מדבקות לילדים המשתתפים בארגון. את המדבקות השיגו החיילים באמצעות נקודות שצברו. נוסף על כך השיק בית חב"ד עיתון קומיקס מיוחד לצבאות ה'.

גם ז'וזה סַאבַיַה הנמרץ, שכבר הספיק להיכנס לעניינים לאחר נסיעותיו אל הרבי, השתתף באופן פעיל בפעילות הארגון ותרגם לפורטוגזית את שירי הילדים ששמע בקראון הייטס. בכישרון רב אף חיבר והלחין שירים חדשים, במיוחד בעבור צבאות ה'. עד היום מנגנים חיילי צבאות ה' בברזיל את שיריו, שהפכו לפס הקול של הארגון המקומי.

כששהה ביחידות, בפעם השנייה שנסע לחצרות קודשנו, ניגן סַאבַיַה לפני הרבי את אחד מהשירים שהלחין לצבאות ה'. כשסיים, פתח הרבי את מגירת שולחנו, הוציא ממנה 36 דולר והעניקם לו. "הרבי הסביר לי שלמספר שלושים ושש ישנה משמעות מיוחדת לפי תורת הקבלה", שיתף לימים.

בהגרלה הבאה, שהתקיימה בבית חב"ד כעבור שנה, בתשמ"ב, שוב לתדהמת כולם זכה סאביה. בפעם השלישית ברציפות. זה היה בלתי ייאמן, אבל הוא לא התכוון להתנצל על כך או 'לוותר' למשתתפים האחרים, ועט על הזכייה כמוצא שלל רב. הקשר הפנימי שלו עם הרבי הלך והעמיק. נפשו נקשרה בנשיא הדור. הוא התענג על כל רגע בבית חיינו. גם מבחינה רוחנית התקדם סאביה צעדים ניכרים. בתום כל נסיעה קיבל עליו עוד החלטות טובות. ניסיון אישי כבד, הנוגע למצווה בסיסית, רבץ לפתחו במשך תקופה וגם עליו הצליח להתגבר.

כשהגיעה ההגרלה בשנת תשמ"ג, כבר לא נמצאו רוכשים לכרטיסים. בני הקהילה 'חששו' ששוב סאביה הוא שיזכה ולא מצאו לנכון להשקיע סכום בהגרלה. בשל כך סיכמו איתו המארגנים שהפעם, למרבה הצער, לא יוכל להשתתף בהגרלה. הוא הבין וקיבל את רוע הגזרה, אולם הייתה לו בקשה. "אני מקבל את העובדה שלא אוכל לטוס אם אזכה", אמר. "אולם מדוע למנוע ממני את הזכות להשתתף בכלל בהגרלה? אני רוצה שהזוכה ישמש אף נציג שלי אצל הרבי. תנו לי לרכוש כרטיס, ואם שמי יעלה כזוכה, יערכו מיד הגרלה נוספת שתקבע מי יטוס בפועל". הצעתו התקבלה.

בתוך זמן קצר התקיימה ההגרלה בבית חב"ד. מאות מקורבים התגודדו בהיכל בעת האירוע החגיגי. המארגן שלף את הפתק. וניחשתם נכון. גם הפעם שמו של סאביה הוא שהופיע עליו. בפעם הרביעית, שנה אחרי שנה...


הרב שבתי אלפרין, השליח הראשי של הרבי לברזיל


בהתאם לסיכום מראש, נערכה הגרלה חוזרת, ושמו של יהודי אחר מהקהילה עלה בגורל. אולם את סאביה זה כלל לא סיפק. למחרת בבוקר הגיע לבית חב"ד ומסר ברור בפיו. "תקשיבו", אמר לכל מי שמוכן היה לשמוע, "אני לא יודע מה אתם רוצים ומה מפריע לכם, אבל הרבי רוצה שאני אבוא אליו. הוא הזמין אותי אליו באופן אישי, זו המשמעות הברורה של ההגרלה שהתקיימה. לכן החלטתי לטוס בכל זאת, על חשבוני".

מצבו הכלכלי של סאביה לא היה מזהיר בלשון המעטה. איש לא האמין כי אכן יזיל מכיסו סכום כה משמעותי בעבור נסיעה אל הרבי, בפרט לאחר שכבר שהה במקום שלוש פעמים בשנים האחרונות. אולם סאביה חש שזה חזק ממנו. "הרבי הזמין אותי, איך אני יכול שלא להגיע", הסביר שוב ושוב. הוא נטל הלוואה גדולה מהבנק ורכש כרטיס. זו הייתה מסירות נפש בעבורו.

בשנים שלאחר מכן, חרף קרבתו הגדולה לרבי ולהוויית הקהילה היהודית, חדל סאביה מלפקוד את בית חב"ד בסאו פאולו. משקעים שונים שנותרו צרובים בנפשו, כמו גם התנהגות כלשהי מצד גורמים שונים שפגעה בו, גרמה לו להדיר את רגליו מהמקום.

עקבותיו נעלמו לחלוטין.

תשרי תש"פ.

כשזיהה בתמונה החדשה של הרבי, שקיבל ממשפחת פלס, את יוסף סַאבַיַה, החליט ר' מיקי אלפרין לנסות לאתר אותו ויהי מה. "התמונה הזו מיד נגעה בי, החזירה אותי בן רגע 40 שנה אחורנית", הוא משתף. "נזכרתי בז'וזה סאביה ובביקוריו בבית חב"ד אצל אבא שלי. נזכרתי בנסיעות שלו לרבי שוב ושוב ושוב. השירים שהלחין לצבאות ה' החלו להתנגן בראשי. שאלתי את עצמי איפה הוא היום. כאמור, זה היה ערב שמחת תורה, היום של הרבי, ואמרתי לעצמי שאני חייב לשלוח לו את התמונה. אבל איך משיגים אותו? כבר שנים אינו מגיע לבית חב"ד.

"עם אחייניתו אסתר מנהרייה יש לי קשר קרוב. היא ממש גדלה אצל אימא שלי. כאשר נולדה בתה הראשונה, באותה תקופה שנפטרה אמי ע"ה, לפני 17 שנה, רצתה לקרוא לה על שם אמי, אולם לא יכלה כי גם שמה אסתר. כשנודע לה שלאמי היה שם נוסף, מיניא, החליטה לקרוא לבתה השנייה מיניא. עד כדי כך הייתה קשורה אליה.


ר' מיקי אלפרין מכפר חב"ד


"חיפשתי את מספר הטלפון שלה כדי לשלוח לה את התמונה אך משום מה לא מצאתי. אני לא יודע איך להסביר את זה, כי פרטיה שמורים אצלי ברשימת אנשי הקשר בעקבות הודעה ששיגרתי אליה זמן לא רב קודם לכן, אך ככל שחיפשתי לא מצאתי את המספר. בארץ כבר נכנס החג. למרות זאת אמרתי לעצמי שאני חייב לשלוח את התמונה במהירות כדי שמיד בצאת החג בארץ יקבל אותה סאביה. ככל שניסיתי להשיג את מספרה של האחיינית העליתי חרס בידי.

"ואז לפתע נזכרתי באחיין השני, ר' יעקב הכהן (טופיק) סאבויה, שבהשגחה פרטית ממש התכתבתי איתו בתחילת החודש בקשר לחבילה בעבור הרב גולדמן בריו דה ז'נרו. אמרתי לעצמי שהוא בוודאי כבר בארץ ושיגרתי אליו את התמונה. בדרך הטבע, אילו הייתי מוצא את המספר של האחיינית הייתי שולח את התמונה דרכה, אולם הקב"ה כנראה רצה שאשלח אותה דווקא באמצעות האחיין ר' יעקב".

שעות אחדות חלפו. ליל שמיני עצרת. את תפילת ערבית של החג עשה ר' מיקי בבית חב"ד בסאו פאולו שבניהול חתנו, הרב בערל שילדקרויט. אחרי התפילה החל לצעוד לכיוון בית חב"ד המרכזי בעיר של אביו הרב שבתי – מרחק הליכה של כ-50 דקות. בעודו עושה את דרכו, מעד על הקרקע. רגלו נתקלה בבור קטן ומלא לכלוך שנפער בכביש. בעקבות כך עשה את שאר הדרך בעצלתיים, פצעים מדממים ברגליו.

כשהגיע לבית חב"ד כבר היו הנוכחים בעיצומן של ההקפות. עשרות מתפללים גדשו את ההיכל ופיזזו בעוז עם ספרי התורה. ר' מיקי התיישב על אחד הספסלים בזווית בית הכנסת, לאחר שחבש את פצעיו.

לפתע נפתחה הדלת. דמות מוכרת מעט הופיעה בפתח. הרב שבתי הלפרין, שניצח על ההקפות ביד רמה, התלהב למראה האורח וניגש ללחוץ את ידו בחמימות. גם המבוגרים בבית הכנסת שמחו וכיבדו את האורח בספר תורה. הצעירים התלחששו ביניהם, ניסו להבין מיהו אותו יהודי אלמוני.


האחיין ר' טופיק (יעקב הכהן) סאביה, חסיד חב"ד המתגורר בישראל


זה היה ז'וזה סַאבַיַה, לאחר 25 שנה שבהן כף רגלו לא דרכה במקום.

כניסתו אל בית הכנסת 'החייתה' את ההקפות. הרב שבתי אלפרין הזמין אותו לבמה וסיפר לפני הקהל את סיפורו. הצעירים הבינו כי לפניהם האיש שהלחין את המנוני צבאות ה' המוכרים בפורטוגזית והחלו מיד לנגן את שיריו.

"צמרמורת חלפה בגופי", מתאר ר' מיקי השבוע את אותם רגעים. "השעה הייתה 12 בלילה, לקראת סוף ההקפות. ישבתי בפאתי בית הכנסת, ואמרתי לעצמי שמשהו פה שמימי, לא מהעולם הזה. אחרי קרוב לשלושים שנה, כמו משום מקום, הוא החליט להגיע. אבא שלי מיד שאל אותו: מה קרה פתאום שהגעת? סאביה ניגש לבימה ואמר לקהל, 'אל תשאלו, הרבי הזמין אותי להגיע לכאן'. אף אחד לא הבין להיכן הוא חותר. מה הכוונה במילים 'הרבי הזמין אותי'?

"ואז סאביה החל לספר, כי לפני שעות אחדות קיבל מאחיין שלו תמונה ובה הוא נראה לצד הרבי. התמונה הזו ריגשה אותו מאוד ועוררה בו געגועים עצומים. נזכרתי, כך אמר, באותם רגעים טמירים שנצרבו בי וחוללו מהפך בחיי, והחלטתי שלמרות הכל אני חייב להגיע לבית חב"ד, אל הרב אלפרין".

במשך דקות ארוכות עמד סאביה ושיתף את הקהל בקירובים שזכה להם מהרבי. "בכל אותו זמן שאלה אחת בלבד ניקרה במוחי", אומר ר' מיקי. "כיצד בדיוק הספיק האחיין לשלוח את התמונה, והלא בארץ, בעת ששלחתי אותה אליו, כבר נכנס החג. לא הבנתי מה קורה כאן. לאחר שסיים לדבר ניגשתי אל סאביה, הצגתי את עצמי לפניו ושאלתי אותו כיצד קיבל מאחיינו את התמונה, והלא בארץ כבר נכנס החג. הוא השיב לי כי ברגע האחרון, בשל עיכובים שונים, נאלץ אחיינו לעשות את החג במיאמי, והספיק רגע לפני שנכנס החג לשלוח את התמונה.


יוסף סאביה כיום, בתפילת שחרית אצל בתו במיאמי


"שוב חשתי צמרמורת. נזכרתי כיצד חיפשתי במשך זמן רב את מספרה של האחיינית אך לא מצאתי. מתברר שהרבי כיוון את צעדיי כך שאשלח את התמונה דווקא דרך האחיין. הרבי רצה שיוסף סאביה יגיע להקפות בבית חב"ד אחרי כמעט 30 שנה.

"עליתי לבמה ואמרתי לנוכחים, 'תקשיבו, אני רוצה לספר לכם את החלק הראשון של הסיפור'. לאחר שסיימתי לתאר את כל קורות אותו היום, דמעות נקוו בזוויות עיניו של סאביה. מיד אמר: מעתה ואילך אתחיל להגיע לכאן בקביעות".

בשנה האחרונה חזר ר' יוסף סאביה לפקוד את בית חב"ד בסאו פאולו. דמותו החביבה, החייכנית והכובשת הפכה בחודשים האחרונים לחלק בלתי נפרד מנוף קהילתו של הרב אלפרין. לכולם הוא נוהג לומר: "הרבי ליווה אותי בכל תחנות חיי, הזמין אותי אליו פעם אחר פעם בהגרלות, וגם כעת, בדרכו, דאג להחזיר אותי אליו, אל בית חב"ד. זכיתי".

• הסיפור המלא, לצד ראיון עם ר' יוסף מתפרסם השבוע במגזין 'כפר חב"ד'

הוסף תגובה
8 תגובות
1.
יישר כח!
כ"ז תשרי
מאוד מרגש! הרבי דואג לכל יהודי!!
2.
כל כך מרגש ממש מעלה דמעות
כ"ח תשרי
3.
מרתק
כ"ח תשרי
סיפור יפהפה ומרגש על ההשגחה פרטית שבו
4.
מה יותר יפה ומרגש?
כ"ט תשרי
הסיפור או כתיבתו של הסופר הכשרוני?
5.
סיפור מופלא
כ"ט תשרי
סיפור מופלא ביותר... מזה צריכים ללמוד כמה אנו צריך להיזהר בהתנהגותנו בבית חב"ד, שלא נגרום לאנשים להתרחק ולהפסיק להגיע, כמו שהיה עם הנ"ל. גם קצת תמוה איך קורה שיהודי שהיה דמות מרכזית בבית חב"ד, והלחין שירים לצבאות ה', נעלם לשלושים שנה, ובמשך כל השנים אף אחד לא מנסה ליצור עמו קשר ונסות להחזירו, עד שהרבי היה צריך להחזירו?
כתוב בפירוש :
ל' תשרי
בשנים שלאחר מכן, חרף קרבתו הגדולה לרבי ולהוויית הקהילה היהודית, חדל סאביה מלפקוד את בית חב"ד בסאו פאולו. משקעים שונים שנותרו צרובים בנפשו, כמו גם התנהגות כלשהי מצד גורמים שונים שפגעה בו, גרמה לו להדיר את רגליו מהמקום. עקבותיו נעלמו לחלוטין.
מה אתה בא להגיד בזה?
ב' חשוון
6.
רואים איך הרבי פועל בעולם
ל' תשרי
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.