העננים שהיו בזכותו

הקיום בארבעים שנות המדבר

בזכות משה, אהרון ומרים - מנהיגי העם ומדריכיו, זכו בני-ישראל בחיי שלווה ורווחה בארבעים שנות המדבר:

בזכות משה ניתן לישראל ה"מן" שהיה המזון במדבר; בזכות מרים ניתנה ה"באר" שסיפקה מים; ובזכות אהרון הקיפו את מחנה ישראל עננים, שהגנו עליהם מהשמש הקופחת ומהמזיקים (כפי שיפורט בהמשך).

בזכות הפעולה המיוחדת של כל צדיק

קיים קשר מהותי-תוכני בין אישיות הצדיק ומהותו, להשפעה שניתנה לישראל בזכותו:

אהרון היה "אוהב שלום ורודף שלום", הוא גרם שלום ואהבה ב"בית היהודי", בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו, לכן בזכותו נפרשו העננים שהיו כעין בית המגן על ישראל במדבר;

משה נתן את התורה לישראל, אותה לומדים ומשיגים במוח ובשכל, לכן בזכותו קיבלו מזון "מן" המתעכל במעים כו' שבתוך הגוף;

מרים הנביאה שמרה על תיבת משה במי היאור, לכן בזכותה ניתנה לישראל באר המים. ועוד - מרים היתה המילדת (פועה) שמסרה חייה וסיכנה עצמה לילד את נשות ישראל במצרים ולהרבות חיים, לכן בזכותה ניתנה באר המים שהיא מקור החיים.

קיום בארבעים שנות המדבר

השבוע מסופר בפרשה על פטירת אהרון, לכן נרחיב את העיסוק על העננים שהגנו על ישראל בזכותו.

שרשרת ניסים מופלאים הניכרים בגלוי לעיני-כל בני תבל היו בעננים:

1) העננים היו ארבעים שנה רצופות ללא הפסקה. במיוחד שמדובר על המדבר שבדרך-כלל הוא שטוף-שמש וכמעט שאין בו עננים. 2) הם הקיפו לא רק בגובה השמים אלא מכל הצדדים - מעלה, מטה, מזרח, מערב, צפון ודרום. 3) הם נעו עם ישראל לכל מקום שהלכו. 4) הם הגנו לא רק מהשמש המדברית היוקדת, אלא גם מ"נחש, שרף ועקרב" ש"במדבר הגדול והנורא", שעננים גירשו את המזיקים למחוץ למחנה. 5) הם חסמו כחומה את החיצים ואבני בליסטראות שאוייביהם השליכו עליהם.

6) הם פינו את הסלעים וההרים שהיו במדבר, כדי שצעדת ישראל תהיה קלה ונוחה, בדרך מישור, "מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך". 7) הם היו שלוחי ה' להראות את מסלול הדרך לארץ. 8) בעננים כובסו וגוהצו הבגדים. 9) בקבלה ובחסידות מוסבר שהעננים הגנו על העם גם ברוחניות: הם שמרו על קדושת ישראל וחסמו ומנעו כניסת השפעה שלילית מהעולם הגויי שמחוץ למחנה ישראל [לכן טמאים בטומאה חמורה - הוצאו חוץ לעננים]. 10) מי שחטא עם בנות מואב (בשיטים), העננים התקפלו וזזו מעליו והשמש זרחה עליו, וה"נחשלים" המלאים בחטאים, הענן פלט אותם למחוץ למחנה, כי העוונות הסירו מהם את ההגנה הרוחנית!

מדוע נקראים "ענני כבוד"

יש להבין כמה פרטים בדבר:

א) העננים נקראו על-ידי חז"ל "ענני הכבוד", שם המבטא שכל מהותם ופעולתם כבוד והדר בלבד, ולכאורה הלא הם הגנו ושמרו ישראל מהאוייבים ולא היו "משמר כבוד" [כשם שהמן והבאר לא נקראו "מן הכבוד" ו"באר הכבוד", כי הם סיפקו צרכי קיום, כך העננים הגנו ושמרו על חיי העם ואינם "ענני כבוד"]?

ב) אחר פטירת מרים הסתלקה הבאר ומיד העם התלונן על-כך: "ויקהלו על משה ועל אהרון וירב העם" [והבאר חזרה בזכות משה], ומדוע אחר פטירת אהרון והסתלקות העננים וביטול חומת ההגנה, ישראל לא התלונו על סילוקם?

מדוע חוגגים רק לזכר הענן

ג) לזכר העננים שהגנו במדבר, נצטווינו לחוג "חג סוכות" ולשבת בסוכה שבעה ימים, ויש להבין מדוע רק לזכר העננים חוגגים חג ואין מצווה לחגוג ולעשות זכר לנסי המן והבאר?

ד) מצוות הסוכה היא לבנות שתי דפנות ומשהו ולהניח מעליהם סכך, ולכאורה הלא העננים הקיפו מכל הצדדים, ומדוע אין מצווה לבנות סוכה המקיפה מכל צד?

שני סוגי עננים

מכאן מבינים שנוסף לשש העננים שהקיפו את ישראל מארבע רוחות השמים ומעלה ומטה, והגנו מהאוייבים והמזיקים, היו עוד עננים נוספים שהם היו רק לכבוד ותפארת - "ענני כבוד" - ולא ענני הגנה והצלה.

הדבר מצביע על החיבה העצומה של הקב"ה לישראל: שדאג לספק להם לא רק דברים נחוצים לקיום החיים (מים, מזון, הגנה מאויבים וכו'), אלא גם עננים לשם כבוד והדר.

בפטירת אהרון הסתלקו רק ענני הכבוד נוספים, אבל העננים שהגנו על ישראל נותרו גם אחר פטירתו, הם הסתלקו רק סמוך לכניסת העם לארץ.

[מסופר בתורה שאחר פטירת אהרון "וישמע הכנעני .. וילחם בישראל", ופירשו חז"ל ש'וישמע הכנעני' הכוונה ששמע שהסתלקו העננים ושוב אפשר להלחם בישראל, ולכאורה הרי נותרו ענני ההגנה וסולקו רק ענני הכבוד? כי סילוק ענני הכבוד יצר אשלית-שווא שחיבת ה' לישראל פסקה והראיה שהפסיק לכבדם בענני כבוד, ובשל כך סבר ברוב חוצפתו "שנתנה רשות להלחם בישראל"].

תירוץ השאלות

לפי זה יתורצו השאלות:

1) היו עננים שנקראו "ענני כבוד", הם העננים אחרים, הנוספים על ששת העננים שהקיפו את ישראל מכל הצדדים והגנו עליהם.

2) היות שבפטירת אהרון נותרו העננים המגינים והסתלקו רק ענני הכבוד, לכן לא התלוננו על סילוקם [אבל בפטירת מרים הסתלקה הבאר ולא נותר מים לשתות ולהתקים, לכן התלוננו על סילוקה].

3) הציווי לעשות זכר לעננים בסוכות (ולא לבאר ולמן), הוא בשל השילוב שבעננים - גם הגנה וגם כבוד, ואדרבה עיקר הציווי הוא לזכר ענני הכבוד.

4) לכן חובת הסוכה רק שתי דפנות ומשהו וסכך, בעוד שהעננים הקיפו מכל צד, כי עיקר הזכר הוא רק לענני הכבוד שהם לא הקיפו מכל צד.

שני סוגי עננים

נמצאנו למדים בפעולה ובהשפעה האדירה והעצומה של אהרון אפילו בהשוואה למשה ומרים:

בזכות מרים ומשה ניתנו לישראל דברים מוכרחים לקיום - מזון ומים, אבל בזכות אהרון ניתנו לא רק דברים נחוצים ומוכרחים לחיים אלא גם דברים נוספים, דברי מותרות, כבוד ותפארת [וכן כיבוס וגיהוץ הבגדים אינו דבר נחוץ והכרחי לחיים, ניתן לחיות עם בגדים מקומטים ולא נקיים].

זכותו של אהרון פעלה לא רק בעת שחי בעולם, אלא גם לאחר הסתלקותו. עם הסתלקותה של מרים נעלמה הבאר, בפטירתו של משה פסק מלירד המן אבל בפטירת אהרון - המשיכו ענני ההגנה ורק ענני הכבוד הסתלקו.

צדיקים המשפיעים גם אחר פטירתם

הצדיקים ומנהיגי ישראל בכל הדורות, השפיעו טובות וברכות לישראל, בין בגשמיות ובין ברוחניות, אך יש צדיקים ויש צדיקים: יש צדיקים שאחר פטירתם אין ניכרת השפעתם הגשמית [כפי שמצינו אצל מרים שבאר המים פסקה את פטירתה], ויש צדיקים שגם אחר פטירתם ניכרת השפעתם הגשמית, כאהרון שהעננים המשיכו להגן על ישראל גם אחר פטירתם.

במילים אחרות: נשיאותו ופעולתו של אהרון המשיכה לפעול בעולם הגשמי גם אחר הסתלקותו, גם כשהוא כבר לא חי בעולם הרי פעולתו המשיכה והתקיימה.

אהרון הביא שלום ואחווה והשכין שלום בין איש לאשתו וגרם לבנין הבית היהודי וחיזוק המשפחה ועל-ידי כך נולדו ילדים נוספים שחיו בדורות הבאים, כלומר במעשיו הטובים הוא השפיע בצורה ישירה גם על בני הדורות הבאים, לכן גם העננים שהיו בזכותו נשארו גם אחר פטירתו.

יש צדיקים ומנהיגי ישראל שהשפעתם הגדולה והעצומה היא לא רק על בני דורם, אלא גם על הדורות הבאים, ולכן הזכויות שלהם מקרינות ומשפיעות בעולם בגשמיות, גם אחר פטירתם.

אהרון שבזכותו קיבלו ישראל לא רק צרכים הכרחיים אלא גם כבוד ותענוג, כענני הכבוד - זכותו מגנת גם אחר הסתלקותו. כך זה גם בנוגע לצדיקים שהעניקו לישראל תורת החסידות, בחינת עונג שבתורה, שהשפעתם ממשיכה גם אחר פטירתם.

כותב אדמו"ר מהוריי"צ: צדיקים מגיני ארץ וראשי בני ישראל גם אחר פטירתם אינם נפרדים מצאן מרעיתם והם מתייצבים במרום ומשמשים לפני אדון א-ל רם ונשא להגן על עדת ישורון.

מקורות: לקוטי שיחות חלק ב וחלק ח"י, לפרשתינו.

תגובות והערות יתקבלו בשמחה, למייל: [email protected]

גוט שבת!