פרופ' ר' אליהו סורקין, חסיד חב"ד, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ במעייני הישועה, לא מצליח להתרגל אל החולים שמגיעים אליו קורסים.

כל איש, כל אישה, הם עולם ומלואו.

"לא לקחתי יום אחד של חופש כבר שבעה חודשים, כולל שבתות וחגים", הוא סיפר בראיון שהעניק השבוע לעיתונאית חן ארצי סרור ושפורסם במוסף לשבת של ידיעות אחרונות. "כל חולה וחולה הולך איתי. גם החולה בן ה־93 שהגיע במצב קשה עם קורונה ורק אמר לי איפה הוא רוצה להיקבר, וגם היולדת הצעירה הזו, בלי שום מחלות רקע, שהגיעה עם דום לב בגלל קורונה.

"אני חושב על הילד שהלך לבקר את סבא וסבתא עם ההורים שלו, ובסוף גם הם נדבקו ונפטרו וגם אבא שלו נאבק על חייו. ילד שביום אחד כל המשפחה שלו מתפרקת. מבחינתי זו מלחמה. רק שבמלחמה הזו אין לי נשק כמו מטוס אף־35 אלא תת־מקלע עוזי, ועם הנשק הזה צריך לנצח. בלי העזרה של העורף, אין לנו סיכוי".

סורקין אף התייחס להפרת הנחיות הבריאות בקרב ציבורים שונים. "בגלל שאין עדיין טיפול או חיסון, הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להיזהר. אנחנו רוצים להפחית משמעותית את מספר החולים והחולים קשה כדי שהמערכת תצליח לתפקד. אני מאמין גדול בתפילות, אבל זה לא יעבוד בלי ההשתדלות שלנו כאן. עם מסכה, עם שמירת מרחק. אני רואה את העימותים עם כוחות הביטחון בחומרה גדולה מאוד.

"אני מסתובב מעט מאוד ברחוב, אבל כשאני רואה הפרות אני מדבר עם החבר'ה ואומר להם: 'אתם עושים דברים לא טובים. אתם מוציאים שם רע למי שמקפיד, וזה רוב הציבור'. גם בצד השני יש מפירים, אבל אותנו תופסים כמו יהודים מהגטו ולכן מפילים עלינו את האחריות. אז חובתנו להיות בסדר. ואם אנחנו נפר את ההנחיות, ינקטו נגדנו מדיניות יותר קשה כי לא תהיה ברירה.

• 

"אין דרך אחרת להגיע לציבור חוץ מהקשר בין יהודי ליהודי. לי יש כיפה של חב"ד, אבל אני רוצה להוריד את הקליפות ולהצליח לדבר לב אל לב. יש דברים שאי־אפשר לשנות – כמו צפיפות, כמו עוני. אז בואו נשנה מה שאנחנו כן יכולים. אני לא הקדוש ברוך הוא, אבל ההשתדלות שלנו היא חובה. אי־אפשר להגיד ה' החליט וזהו. אנחנו יכולים להשפיע מלמטה. האדמו"ר באשדוד נפטר מקורונה. אולי אם היו שומרים עליו יותר, הוא היה עדיין בחיים".

על מתווה הרמזור של גמזו, אמר סורקין: "התנאים הסוציו־אקונומיים מובנים היטב, ובמקומות חלשים תמיד יהיו יותר חולים. יש ציבור שלצערי לא שומר על ההנחיות וזה מוסיף לקושי. ולכן משרד הבריאות צריך לקטוע את ההדבקה במדיניות דיפרנציאלית. לצערי, החרדים חושבים שזה בגלל שהם חרדים, שזו החלטה לא עניינית, ואז הם עושים דווקא והמצב מחמיר. זה מעגל קסמים. גם פה נדרשות הסברה ושקיפות. למה עיר אחת אדומה ואחרת לא. אבל מודל הרמזור הוא רעיון טוב שנועד לעזור לנו. לא לפגוע בנו. כדי שזה יעבוד צריך צריך לתת סמכויות לראשי הערים, לייצר מערכי קטיעה מקומיים ולחזק את השלטון המקומי".