אל תדאגו מהילד ששקע בצורה מוגזמת בלימוד ליקוטי תורה
אלישיב הכהן קפלון
ידועה מאז ומקדם החביבות של כמה מהמשפיעים הדגולים שי' לעשות חילוקים ומדרגות בין רבותינו נשיאינו. בעבר היה זה נושא להתוועדויות של בין האשמורות, וכיום זה כבר מעוגן במחקרים מפולספים, בירחונים ובספרים, פעם לטובת אדמו"ר הזקן, פעם לטובת הצמח צדק, ופעם לטובת נשיא דורנו..
זה קצת לא מסתדר עם הביטוי המפורסם של הרבי, "שלא לעשות חילוקים בין רבותינו נשיאינו", אבל תמיד ההמשך בשיחה היה – ש"בכל זאת רואים שבגלוי (למרות שבעצם הכל אחד) היה נושא מסויים עיקר עניינו וחידושו של הנשיא ההוא". ומסתמא על כך סמכו את ידיהם ומוחם המשפיעים שמשקיעים המון כדי לספר בשבחו של נשיא דורנו, וחוזרין ומשננין בפני צעירי הצאן את החילוקים דייקא, והרבה פחות את הצד השווה בין רבותינו נשיאינו כמקשה אחת, "מנורת זהב כולה".
בני גילי ומעלה – יאריכו כולם שנים טובות ובריאות – זוכרים היטב את השיחות על האושפיזין שהחלו בשנות המ"ם [ויצוין כאן אחד מקרני הוד תורה שהאיר לאחרונה בתוך החושך הסמיך שבו שרינן – 'מעייני הישועה' החדש, שמביא ששון לכל השואב ממנו]. בנוסף לשאר ענייני החג היה חלק מרתק במיוחד שהוא האמור לעיל – האושפיזין, רבותינו נשיאינו [מלבד האושפיזין שע"פ הזוהר].
ושני הצדדים הנ"ל היו בהם:
מצד אחד – מגיע האושפיזא העיקרי, אחד מהנשיאים החֵל מהבעש"ט, "ודעימיה" – שאר הנשיאים. זאת אומרת: מותר לעשות שטורעם מנשיא אחד, אבל מתוך ידיעה שהוא כלול וקשור עם שאר הנשיאים, ולא זו בלבד, אלא שגם ידוע מראש שלמחרת השטורעם יהיה מהנשיא הבא והוא יהיה העיקר.
עם זאת, בכל ימי השנה ובכל השנים, לא ניתן לנו מנוח בשיחות הקודש, מהנושא של "נשיא דורנו", והדבר ברור וגלוי. אלא שלענ"ד נעשה כאן משגה מסוים באופן שהענין נקלט אצל החסידים, והוא: בשנים הראשונות היה קצת צורך לחדד את המסרים מול חלק מחשובי זקני אנ"ש שזכו להיות גם אצל הרביים הקודמים, ולא תמיד הצליחו להגיע לאותה רמה של התבטלות והתקשרות מול הרבי.
אם הרבי מתאר בשיחה ויכוח שהיה לו עם הורים לזוג צעיר שרצו לצאת לשליחות, וההורים לא הסכימו והתווכחו עם הרבי! – ניתן להבין שהיתה דרושה עבודה להחדיר לחסידים הצעירים את הביטול המוחלט אל הרבי. ולמבוגרים היו צריכים לדבר בסגנון: אם האלטער רבי היה אומר לך לצאת לשליחות היית יוצא, נכון?! נו, אם-כן היום זהו האלטער רבי!
אז מהי הבעיה כיום ("כיום" הכוונה היא גם - לפני ארבעים שנה, ואולי יותר) בסגנון הזה? - שאנחנו כבר לא נמצאים ביודי"ם! אנחנו בעולם אחר. התמימים שי' מקושרים בפשיטות לרבי [ומה שנוגע לענינים אחרים שחלקם צריכים עליהם תשובה, הרי זה רק מצד ש'יצרו אנסו', ולא מצד שייכותם לדורות הקודמים...]; התוועדות שמטרתה הדגשת ההבדלים האמורים יש בה... [אברור את מילותיי כי מדובר במשפיעים רציניים וחשובים באמת:] ...עדיף לומר: אין בה קליעה למטרה כלל וכלל. והתוצאה היא - בלבול נורא ביחס הביטול אל רבותינו נשיאינו.
בחור צריך לגדול על לימוד רצוף של לקוטי תורה, לקוטי שיחות, לקוטי דיבורים – כל ה"לקוטי" שיש, לקוטי בתר לקוטי... בלי שידגישו לו כל הזמן שחשוב ללמוד ליקוטי שיחות.
ואל "תדאגו" לבן שירד מהדרך ר"ל ושקע בצורה מוגזמת בלימוד ליקוטי תורה: הוא ימצא בעצמו את הדרך (חזרה...) להיות מעודכן עם "הרבי העכשווי". את הענין של "נשיא דורנו" התמימים חיים באופן טבעי; תאמינו לי: בחלק מהמקרים - יותר מאשר המשפיעים שלהם. אז למה לנו להרוס להם?! תנו להם לגדול בריאים!
עדיין ראוי לציין שכן צריך שיהיה בסיס שעליו חייב לעמוד עם הבחור שזה מה שאמורים לצלול בו ולהפגין בקיאות ולאחמ"כ אם רוצה בדברים אחרים, אז בשמחה. (לקוש, מאמרים של רבינו נשיאינו ואם רוצה להוסיף תבוא עליו הברכה. דעתי)
1
0
1
1
רק צריך להדגיש לעומת זאת ש...
מי שאומר לתמים ללמוד מאמרים של הרבי במקום ללמוד ס"ו כי אז הרי הוא לא מקושר... הרי זו בדיחה גרועה! ולצערי הגדול אצל חלק מהמשפיעים הגדולים והדגולים (ור' יואל תוקף זאת בחריפות רבה) נשאר הרושם כשרוצים לומר על תמים שיודע חסידות וכו' אומרים שלומד תרס"ו ותער"ב כאילו שס"ו זו פסגת המצויינות של ליובאוויטש ומלוקט ה' משאירים לכאלו שרוצים התקשרות... הרב קפלון מלמד בקרית גת ואולי אכן יבוא השינוי משם בגישה אשר *באמת עיקר העומק של חסידות נמצא במלוקט ה'* לא פחות מהציור של הת' ששקוע בספר עבה כמו של ס"ו ואם נצליח להאהיב על תמים את הלימוד במלוקט ה' הרי זה השיא של תו"ת!! ושאלה קטנה לאותם משפיעים האם הרב יעריך תמים ששקוע במלוקט ה' לא פחות מתמים ששקוע בתרס"ו...?!
2
2
אפשר את זה בתרגום לפשוטע ווערטער?
1
0
0
0
1
1
מאפשרים לכם לקבל
