הרב שמעון אייזנבך, רב שכונת השחמון באילת

באחת ההתוועדויות, היה זה בשבת פרשת נשא שנת תשמ"ג, הרבי ביקש בעיצומה של ההתוועדות, לתת בקבוק משקה להרב חיים צימענט. שליחו של הרבי לבוסטון וזאת כדי להשתתף בהכנסת ספר תורה הכללי שהוכנס בבוסטון בימים הסמוכים לאחרי השבת.

בין השיחות כאשר הרבי רצה לתת לו את הבקבוק הוא תר אחריו בעיניו הקדושות וחיפשו בין הקהל אך לא מצאו. הרבי קרא להרב גרונר ושאל אותו היכן צימענט?

והיכן היה? הוא עמד בקרן זוית. הרב חיים צימענט הלך לאחר התפילה לעשות קידוש אצל חתנו הנגיד הרב נאגעל שי'. בעודו נחפז לחזור להתוועדות שהחלה בשעה 1:30 הוא איחר בשתי דקות ובינתיים הרבי נכנס להתוועדות וכולם ישבו ללא תזוזה ונזהרו לא להחוות במחוג קמי מלכא.

לא אדם חסידי, עדין ואצילי כהרב צימענט יעלה על השולחן כדי להתקדם למקום בו יצטרך לדחוק את היושבים במרכז ההתוועדות מול פני הרבי. ולכן הוא העדיף לעמוד מרחוק בסוף הזאל קרוב לדלת ומשם צפה בכל מהלך ההתוועדות. משל היה הוא אורח שנכנס לראשונה ל-770 ואינו מהין להדחף ולהשתמש במרפקיו.

כיון שעמדתי לא הרחק ממנו ראיתי אותו עומד כל ההתוועדות מן הצד והתפעלתי מעדינות נפשו. לא היה קל כלל להקשיב לדברי הרבי שכן ביום השבת כאשר הרבי מדבר בלי מיקרופון קשה היה לשמוע היטב בכל פינות בית המדרש והוא עשה אזניו כאפרכסת והתאמץ לשמוע הכל מבלי לאבד טיפה. למזלו, קומתו תמירה והוא ראה היטב את הרבי מבלי שהעומדים לפניו יסתירו לו.

חסידים בהתוועדות אצל הרבי (ארכיון COL)

גם כשניגנו בין השיחות ביכר להמשיך לעמוד בקרן זווית ולא להשתחל פנימה למרות שהכניס בקבוק משקה לפני השבת עבור הכנסת ספר התורה והיה ברור שבשלב מסויים הוא ייקרא לפני המלך לקבלת הבקבוק ולאמירת לחיים.

(עבורי היתה זאת דוגמא נפלאה לשליח הרבי שפועל שנים רבות בעירו ללא פעמונים וללא צלצולים ונכנס לבית המדרש בהחבא ומתהלך בשולי השביל כמי שאינו מחזיק טיבותא לנפשיה).

כשראה הרב צימענט שהרבי שואל את הרב גרונר משהו וביחד הם סוקרים את הקהל הוא הבין שכנראה הרבי מחפש אותו. והוא התחיל לפלס לו דרך. אבל מה שסייע לו למצוא דרך מהירה, דרכה יוכל לעבור בין כולם לעבר בימת הרבי. היתה צעקה נדירה של הרבי שנשמעה בכל הזאל מקצה לקצה:

"הרב ר' חיים צימענט!" (הרב - בהא קמוצה).

מיד הופנו כל העיניים לאותה פינה ממנה יצא הרב צימענט שצעד מעל הראשים כדי להגיע במהירות לבימת הרבי.

לאחר השבת, לאור הוראת הרבי להשתתף בהכנסת ספר התורה בבוסטון הועמדו אוטובוסים ב-770 והתמימים נתבקשו להצטרף לנסיעה הארוכה כדי להרבות בשמחת ההכנסה. הייתי בין הנוסעים ושוב ראיתי בבוסטון בכל מהלך האירוע את הרב צימענט, סמל ודוגמא לשלוחים שלוים ורגועים שמצליחים מאוד בעירם בבחינת מים שקטים חודרים עמוק.