איש החסד והגבורה: הרב יוסף ויספיש נפרד מר' צבי מלוב ע"ה
״הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים״
המום וכואב עדיין את פטירתו הפתאומית של ידידי מנוער נפש נקי וצדיק הרב החסיד צבי מלוב ע״ה מחברי הקבוצה תש"ל - תשל"א לפני יובל שנים בדיוק, והנה "בשנת היובל הזאת שב לאחוזתו".
ר׳ צבי היה שילוב נדיר של חסד וגבורה. ידוע היה בכל העיר כאיש חסד נפלא מלא רחמים, שלא חס על כבודו ובשיתוף פעולה עם קרובי משפחתי משפחת דינין, גייס במרץ סכומים גדולים להכנסת כלה של יתומות ועניות והכל בצניעות ומאור פנים.
בזמן שנפל למשכב מתוך ייסורים גדולים התגלתה אצלו מידת הגבורה שלו. לא להתפעל בכלום ממשאת ייסוריו ולהמשיך בכל מפעלי החסד בתכלית.
זכורני לפני כמה שנים, ארגנו חברי הקבוצה התוועדות בכפר חב"ד. אודה ולא אבוש שפחדתי לבוא אליו ולראות אותו במצבו הקשה. אך בנו שיבדלחט״א ר׳ יצחק אמר לי ללכת אליו והוא מאד ישמח, נדהמתי מגבורתו הנפשית.
הוא קיבל אותי במאור פנים ושמחה וביקש שאבוא אליו לספר איך היתה ההתוועדות. מאז, בכל פעם שביקרתי אותו ראיתי בעיניי שהיו באים אליו אנשים מכל החוגים להתייעץ איתו על בעיות קשות והוא מקבל אותם במאור פנים ובהומור.
הוא היה מבקש מהם להקפיד על כשרות הכתב של התפילין והמזוזות ועל המיקום של המזוזות שיהיה כהלכה. רבים סיפרו לי שנושעו מתפילותיו.
תמיד בערב חג הייתי מתקשר לאחל חג שמח ומשוחחים ארוכות. ממש הופתעתי השנה, כשכבר שבועיים לפני ראש השנה הוא הקדימני והתקשר אלי ואיחל לי כתיבה וחתימה טובה ולא רצה להאריך בדיבור.
עכשיו אני מבין שזו היתה כנראה שיחת פרידה...
צנוע ונסתר היה בחייו וצנוע היה בפטירתו בחטף. רבים לא ידעו על הלוויה שהייתה מאוחרת מאד בליל ו׳ תשרי.
כנהוג, לפני סתימת הגולל אמרתי לרבי צבי שיגיד שהוא רוצה להגיע לרבי ובוודאי שנכנס מיד להיכל הרבי ובקש שתעצר המגיפה.
הכותב בדמע,
חיים יוסף ויספיש
מאפשרים לכם לקבל
