‎מענדי קורטס | יום כ"ח אלול ה׳תש״פ 17.09.2020

אחרי שיצא לשליחות מפתיעה בהנובר, הרב ניימרק בראיון מיוחד

הרב אליהו ניימרק ורעייתו מלוד יצא להנובר, לעזור למשפחת השליחה הרבנית שטערני וולף, לאחר האסון בפטירת הבעל והאב • איך התקבלו בעיר, כיצד הגיב הרב קוטלרסקי, וכיצד פועלים תחת המגבלות הנוקשות של הקורונה • וגם: על סגירת המעגל המשפחתית בין משפחת וולף ומשפחת ניימרק • באדיבות שבועון 'כפר חב"ד'
אחרי שיצא לשליחות מפתיעה בהנובר, הרב ניימרק בראיון מיוחד
הרב ניימרק תוקע בשופר השבוע בהנובר

מענדי קורטס, עיתון 'כפר חב"ד'

שעת בוקר מוקדמת של יום שישי, ערב שבת סליחות, בהנובר שבגרמניה. הרה"ח ר' אברהם אליהו ניימרק מסיים את תפילת שחרית בבית חב"ד ופונה אל גן הילדים הסמוך. עיניו בורקות, הליכתו קלילה, מרץ נעורים בלתי נלאה שופע ממנו. בגן ממתינים לו כמניין ילדים, צעירים ממנו בכמעט שישים שנה. הוא מכנס אותם סביבו וקורא עמם קריאת שמע.

‎כמעט חודש שוהה הרב ניימרק בהנובר, מפעיל את בית חב"ד בעיר, מנצח על שיעורי התורה ועל מנייני התפילות, ומסייע ככל האפשר לשליחה הרבנית שטערני להמשיך את משימתו של בעלה השליח הבלתי נשכח, הרה"ח הרב בני וולף ז"ל, שנפטר לפני חודשים אחדים מחיידק בדם. ידיו מלאות עבודה. הגיל שרשום בפספורט שלו, 62, אינו מהווה מחסום בפניו. להיפך, אולי דווקא מסייע.

‎"זמן קצר לפני שהגענו לכאן", הוא מספר בשיחה עם 'כפר חב"ד' השבוע, "שוחחנו אני ורעייתי עם סיו"ר המל"ח הרב משה יהודה קוטלרסקי. הוא אמר לנו, 'אתם זוג צעיר שיוצא לשליחות, אתם מביאים עמכם ניסיון ארוך שנים ועם זאת צעירים ברוח'. אימצתי את זה לעצמי. אני מרגיש שמאז יצאתי לשליחות, קיבלתי כוחות חדשים, מרץ שלא ידעתי שטמון בי. אני מרגיש שנעשיתי צעיר. הרבי מלווה אותי על כל צעד ושעל ואני מרגיש את זה בחוש".

‎על יציאתם לשליחות הודיעו בני הזוג ניימרק בשלהי חודש תמוז האחרון. בנם ר' זושא, השליח באיה נאפה שבקפריסין, פרסם זאת בהודעה קצרה ששיגר לחבריו. "שליחות לא נגמרת, שליחות מתעצמת", כתב. "וכשהרבי הוא המשלח, הגיל בכלל לא רלוונטי. וכך היום, ההורים שלי, בגיל פנסיה, החליטו לצאת לשליחות במקום שהכי צריך את הלב שלהם – הנובר שבגרמניה, תחת משפחת השליח הרב בני וולף ז"ל".

‎שלושה שבועות לאחר מכן עלו בני הזוג ניימרק על מטוס בדרך להנובר. "בדרך שבעולם הורים הם שמלווים את ילדיהם ביציאה לשליחות", שיתף בתחושותיו בנם ר' איציק, השליח בחברון, "אבל הרבי הפך את העולם וגם ילדים מלווים את הוריהם ליציאה לשליחות. לחיים אבא ואימא, בהצלחה!".

‎"מאז ומתמיד, כמו כל חסיד, עז היה חפצנו לפעול בשליחותו של הרבי", אומר הרב ניימרק. "בשנים הראשונות לאחר חתונתי עבדתי בחיידר חב"ד בלוד, ששייך לישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית. זמן קצר לאחר מכן, לפני כשלושים שנה, ייסדתי עם השליח הרב אברהם חזן את בית חב"ד שבשכונת שערי עלייה בלוד. בבית חב"ד השתתפתי בארגון הפעילויות. גם רעייתי עבדה בשליחות הרבי במכללת 'בית רבקה' בכפר חב"ד.


הרב ניימרק בפעילות בהנובר, השבוע


‎"לאחר שרעייתי יצאה לפנסיה מוקדמת, לפני כשנה, החלטנו להגשים באופן מושלם את החלום ולתור אחר יעד מתאים בעבורנו לשליחות. בדקנו שורה של ערים ומקומות אבל הדברים לא הסתדרו מסיבות שונות. כשהגיעה ההצעה לצאת לשליחות בהנובר לתקופה מסוימת, כדי לעזור לשליחה הרבנית שטערני ולהמשיך את עבודתו של השליח הבלתי נשכח בעיר, הרב בני וולף ז"ל, מיד זה היה נשמע לנו מתאים. ביקשנו יום אחד בלבד להתייעצות. כינסנו טלפונית את כל ילדינו, שיתפנו אותם בהצעה שעל הפרק, וכולם פה אחד אמרו לנו, צאו. מיד קיבלנו את ההצעה בלי כל התלבטויות".

‎לניימרקים היה מהיכן לשאוב את ההשראה לצעד החלוצי. הוריה של גב' חסיה ניימרק, הרה"ח ר' נתן ברכהן ז"ל ורעייתו ציפורה (לבית לרמן), יצאו בגיל פנסיה לשליחות בריגא שבלטביה, וייסדו את בית חב"ד הראשון במקום. למעשה הרב ברכהן ז"ל נולד בריגא, ובמשך שנות מגוריו של הרבי הקודם בעיר, אף זכה להשתתף בתפילות ובהתוועדויות ולהיכנס ליחידות. בנערותו, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על העיר, נמלט עם משפחתו לרוסיה. אחר כך ברח לסמרקנד, ועם תום מלחמת העולם השנייה חזר לריגא מולדתו ועם ניצולים נוספים הקים מחדש את הקהילה היהודית בעיר.

‎בתחילת שנות הלמ"ד הצליח לצאת מברית המועצות ועלה ארצה. במשך כעשרים שנה פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים בארץ ישראל, בעיקר בקרב דוברי רוסית. בשנת תשמ"ט החליט לחזור לריגא בשליחות הרבי ולפתוח במקום בית חב"ד. הדבר היה עשרים שנה בדיוק לאחר שעזב את העיר מתוך מחשבה שלא ישוב אליה עוד. הרב ברכהן קיבל את ברכתו של הרבי ועם רעייתו היה לשליח הראשון בלטביה. שנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה הראשי של המדינה.

‎"חמי היה בן 65 כשבחר לצאת לשליחות, וחמותי בת 63", אומר הרב ניימרק. "ואין ספק שאני שואב מדמותם ומהצעד שעשו השראה רבה. חודש וחצי לפני שנפטר, שוחחתי עם השווער שלי והוא אמר לי שהשנים היפות ביותר שלו היו כשפעל בשליחות הרבי בלטביה, בגיל פנסיה. היום הבן שלהם, גיסי הרב מענדל ברכהן, ממשיך את הפעילות".


הרב ניימרק ויהודי הקהילה בונים את הסוכה, שתשמש גם כאולם נוסף בראש השנה ויום הכיפורים


‎מעניין בהקשר הזה לציין את הקשר העמוק ששרר לאורך שנים רבות בין משפחת ברכהן למשפחת וולף. הרב אפרים וולף ז"ל, סבו של השליח הרב בני וולף ז"ל, למד עם הרב ברכהן בצוותא בישיבת 'תומכי תמימים' שבריגא. שנים רבות לאחר שנפרדו (הרב וולף עלה ארצה ואילו הרב ברכהן נותר בריגא) התקבלה בסניף הדואר שבשיכון חב"ד בלוד מעטפה מרוסיה שמוענה ל"אחי מנשה זאב". זה היה שם קוד מוסווה. הפקיד בדואר, המשפיע הרב בעריש רוזנברג ז"ל, הביא את המעטפה למשרדו של הרב וולף כדי לנסות להבין עימו למי יועדה. בתוך זמן קצר פיצחו השניים את הקוד: אחי מנשה הלא הוא אפרים, וזאב הכוונה כמובן לוולף. כשפתחו את המעטפה התברר כי השולח הוא הרב ברכהן. מאז התחדש הקשר בין השניים.

‎באותה תקופה אף הגיש הרב וולף בקשה לאיחוד משפחות עם משפחת ברכהן. הוא ציין כי רעייתו היא אחות רעייתו של הרב ברכהן (זו הייתה הדרך הקלה והפשוטה ביותר באותן שנים, לעקוף את הרישומים ו'להנדס' מחדש את הקשרים). ואכן בעקבות השתדלות זו הצליח הרב ברכהן לצאת מעמק הבכא הקומוניסטי ולעלות ארצה. עשרות שנים לאחר מכן נסגר המעגל כאשר בתו של הרב ברכהן נסעה להנובר, לסייע שכם בשכם עם הרבנית שטערנא וולף בשליחות הרבי.

‎להנובר הגיעו בני הזוג ניימרק מוכנים. "אומנם מדובר במדינה חדשה ובחוקים חדשים, אבל סגנון העבודה כאן דומה מאוד לסגנון שהתרגלתי אליו בלוד", אומר הרב ניימרק. "רוב הפעילות נעשית בקרב דוברי רוסית, עולים ממדינות חבר העמים. יש גם קבוצות קטנות יותר של יהודים מגרמניה. אני מצליח ברוך ה' לתקשר עם כולם בקלות, הרוסית שבפי רהוטה למדי ועם המקומיים אני מדבר ביידיש.



‎"כעת בגלל הקורונה אי אפשר לערוך ביקורי בית, יש הנחיות בריאותיות מסוימות וצריכים להקפיד עליהן. אני מקווה שהבעיה הזו תיפתר בקרוב. ביקורי בית הם הדרך הכי טובה ליצור קשר עם התושבים ולהעמיק אותו, וכעת זה חסר. אולם עם זאת הפעילות כאן נמשכת ללא הפסקה. אני עובר לפני העמוד, קורא בתורה. בחודש האחרון מבצע שופר היה אינטנסיבי מאוד. בזמן הקצר שאני כאן הספקתי לנהל חופה יהודית והייתי באזכרות של יהודים בבית החיים. באזכרות פגשתי יהודים נוספים תושבי העיר, שבשל הקורונה לא הגיעו לבית חב"ד. רעייתי פועלת עם הרבנית שטערני גם במבצע טהרת המשפחה. יש כאן חיידר מקומי ויש גננת, אני משמש בו כמלמד".

‎הקורונה מורגשת בגרמניה, אבל בעוצמות נמוכות. המכה הקשה של המגפה, כך נדמה, כבר חלפה במדינה. "יש כאן הנחיות ברורות מאוד. בחנות או ברכבת כולם הולכים במסכות. אני בבית הכנסת לדוגמה קורא בתורה במסכה, לא מוריד אותה לרגע. מצד שני לא מרגישים כאן כעת כל כך את הקורונה. אני לא מכיר חולים באזור.

‎"בכלל, החוקים בגרמניה נוקשים מאוד בעניין הזה. הגבולות סגורים לחלוטין, אי אפשר להגיע ממדינות אדומות. אנחנו הצלחנו להיכנס לכאן בניסי ניסים. היינו צריכים לסדר ולהביא כל מיני מסמכים וגם לאחר שהשגנו אותם לא היה פשוט להשיג אישור כניסה. אבל ברוך השם בסוף הצלחנו. אנו מרגישים לאורך כל הדרך שהרבי צועד עימנו יד ביד ומלווה אותנו. החל בכך ש'מצאו׳ אותנו והציעו לנו להגיע לשליחות וכלה בכך שהשתלבנו כאן בקהילה בצורה מדהימה".

• הכתבה המלאה מתפרסמת במגזין החג של 'כפר חב"ד'. עוד בכתבה: יומני השליחות של הרב ניימרק

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.