הפעם משהו קצת אישי, קצת פנימי.

מזה כמעט שלושים שנה, שבימים שלפני ראש השנה ובבחרותי גם בראש השנה עצמו, הייתי אצל הרבי. הייתי בן 17 כשהרבי הסתלק, כך יצא שרוב שנותיי 'הייתי אצל הרבי' היה להיות על קברו ב'אוהל' ובבית מדרשו הידוע בשם 770, אבל המהות היא אותה המהות.

כמנהל בית חב״ד, הימים שלפני חודש החגים הם מהימים הכי עמוסים בשנה, אבל עובדה היא שלא עברה שנה שלא מצאתי את עצמי אצל הרבי, לרוב בשבת סליחות. וכשלעזוב  לשבת לא התאפשר, אז ממש רק ליום אחד ואף רק לכמה שעות. כי ככה זה, שנה חדשה בפתח, אני ראש משפחה, אבא לילדים, זה הזמן והמקום עבורי לעמוד ולהתחנן, לבקש עלי ועל שולחיי לשנה טובה מתוך בריאות נכונה, פרנסה בכבוד וחיים יהודיים טהורים.

הקורונה הכריחה אותנו לשנות הרגלים. הרבה ממה שהיינו רגילים לעשות, אין אנו עושים עוד. חתונת קטנות, חגיגות בר מצוה בזום, שיעורים וירטואלים ועוד. את הכל מקבל אני באהבה ואפילו די בקלות, אבל עד הנסיעה לרבי לפני ראש השנה. את היעדר יכולת הנסיעה קשה לי להכיל.

אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות מתגעגע ושר חרישית את 'תקעו בחודש'.

'תקעו בחודש' הוא ניגון שמספר סיפור על חסיד פשוט, שחזר לעיירתו אחרי שהיה בראש השנה ויום הכיפורים אצל הרבי, אי שם בערבות אוקראינה. האיש היה פשוט בידיעותיו ובשכלו,

אבל בליבו בערה אש ליובאוויטשית רותחת. כשהם יושבים עם כוסיות משקה וקצת מלפפון חמוץ שאלו אותו חבריו 'נו, ספר נא לנו, מה היה אצל הרבי? חזור לנו על מאמר חסידות, אולי על דבר תורה או שיחה שאמר הרבי'. אבל החסיד, פיו היה חתום. לא רק שהוא לא הבין כלום ממה שהרבי דיבר, הוא גם בקושי שמע משהו עם כל הדחף והדחק שהיו שם בבית המדרש של הרבי.

זה אולי כואב לו, אולי זה גם מציק, אבל זה לא העיקר.

העיקר הוא, שהוא היה אצל הרבי, נשמתו כמו שבה ותודלקה בכל האנרגיה הרוחנית לה היא זקוקה להמשך המסע, לשנה הבאה.
עוד הם דוחקים בו שיספר משהו, החל הוא מנגן ניגון נוגה, ניגון שמספר את הנסיעה ואת ההגעה, את השמחה ואת הכאב, את המרירות ואת הגעגוע. ניגון שמספר את הקשר של רבי וחסיד. שש מילים יש בו בניגון, שש מילים שהם 'הדיבור המתחיל', המילים המתחילות של שלושת מאמרי החסידות העמוקים והנשגבים אותם אמר הרבי בימים הנוראים: 'תקעו בחודש', 'בחודש השביעי' ו'שובה ישראל'. הוא אמנם לא השיג את תוכן המאמרים, אבל את העצם שלהם, את מהותם של המאמרים הוא בהחלט תפס והנה הוא מבטא אותם בניגון 'תקעו בחודש, בחודש השביעי. שובה ישראל'.

אין בו בניגון הזה נחמה, יש בו אבל חיבור, נו, וזה גם משהו.

בשביל מי מכם שרוצה להכנס אל הניגון, הא לכם הניגון בקולו הטהור של בני נתן שיחי'.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי

לצפיה והאזנה: