מאת: מענדי קורטס, עיתון 'כפר חב"ד'

הרב מנחם מענדל כהן, שליח הרבי במריופול שבאוקראינה, צריך לנוח בימים אלה. כך לפחות דורשים ממנו הרופאים. אבל הוא, לא מסוגל. ממיטתו שבמחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה איכילוב, מרחק של למעלה מאלפיים קילומטרים מעיר שליחותו, עטוי במשקפי חמצן, הוא מנווט את הפעילות בקהילתו, מפקח על המעבר החגיגי, שיתקיים למרבה הצער בלעדיו, למבנה בית חב"ד החדש והמפואר במרכז העיר, ומוודא שלא ייוותר אפילו יהודי אחד באזורו שלא יקבל את כל הדרוש לו כדי לצלוח את התקופה הזו ואת החגים הקרבים ללא כל דאגה.

הטלפון הנייד שלצידו אינו פוסק מלצלצל. עשרות הודעות ושיחות, ממכרים, שלוחים ובני קהילה, מצטברות בכל רגע נתון על המסך. בשבועות האחרונים, מאז אובחן כחולה בקורונה ומצבו הלך והתדרדר, נעטף הרב כהן בכמויות של אהבה ואכפתיות. אהבת חסידים אמיתית, אהבה נדירה שקיימת רק בין שלוחים. עשרות אלפי דולרים הוזלו לטובת הטסתו ארצה במבצע בזק, לאחר שהקורונה חוללה בו שמות.

"אין לי כל ספק שהרבי רואה מלמעלה את כל מה שאירע אצלי", הוא אומר בהתרגשות בשיחה עם 'כפר חב"ד' בתחילת השבוע, "את האהבה העצומה ואת האכפתיות וההתעניינות שזכיתי להן מאחיי השלוחים – ורווה נחת רוח רבה. ודאי שזה ממהר ומזרז את ביאת משיח".

>> איך אתה מרגיש היום?

"ברוך השם קצת יותר טוב, השיא אני מקווה כבר מאחוריי. כעת אני נמצא במחלקת הקורונה שבבית הרפואה איכילוב. הטיפול כאן ברמה גבוהה מאוד, הצוות מסור ואכפתי, מעניקים לי במסירות את כל מה שאפשר.

"העייפות אינה ניתנת לתיאור, בעיקר כי הנשימה עוד לא הסתדרה. בכלל, זו התחושה העיקרית שהנגיף מביא עימו. כל עוד הוא מקנן בגופי, קשה לי לנשום. אני מחובר למשקפי חמצן כל היום. עד עכשיו הייתי בחדר עם עוד כמה חולים במצב קשה, עכשיו אחרי שהמצב השתפר קצת העבירו אותי לחדר אחר, חדר פרטי".

•

הכל התחיל לפני כמעט ארבעה שבועות. "זה היה יום שישי", נזכר הרב כהן, "ערב שבת קודש פרשת ראה. עליתי במדרגות הבית ולפתע הרגשתי במכה אחת את כל התסמינים של הקורונה. קושי בנשימה, עייפות, כאבים בכל העצמות, גלים של חום. בתוך זמן קצר הבחנתי שגם את חוש הטעם והריח איבדתי. עוד לפני הבדיקות והתוצאות הבנתי שזה זה, שחליתי בקורונה.

הרב כהן בקפסולה, רגע לפני הטיסה ארצה לפני כשבועיים

"קודם לכן לא הרגשתי שום דבר. אני אדם בריא, צעיר, ללא מחלות רקע, לא מעשן, עושה פעילות כושר, מנהל אורח חיים בריא. תמיד בירכתי מוחי אמרתי, 'זה יכול לקרות'. אבל עד כדי כך, זה הפתיע אותי. בכלל, התחלואה באוקראינה זינקה מאוד באותם ימים. בכל אופן, כבר באותו יום שישי התייעצתי עם רופא ידיד, והוא הורה לי לבטל את כל האירועים ולהיכנס לבידוד עד שיהיו תוצאות, כדי שלא לגרום נזק לאחרים.

"מעניין גם לציין שמיד התקשרתי לרב לאזאר, שבעצמו עבר את המחלה, והוא האיץ בי לפרסם את מצבי במהירות האפשרית, כדי שלא ייווצר חלילה חילול ה', וגם כי הפרסום יגרום לאנשים להיזהר יותר. הרב לאזאר, שחולש על פעילות ענפה סביב השעון ללא הפסקה, גם נתן לי מיד את מספר הטלפון האישי שלו, ומאז התקשר אליי לא אחת, שלח הודעות והנחה אותי לפרטי פרטים כיצד לנהוג. באותם ימים הוא אף ערך שיחת זום עם אנשי הקהילה שלנו, תיאר לפניהם בהרחבה את כל מה שעבר עליו במחלה הזו, וכיוון בדרכי ההתמודדות.

"גם השליח הרב שלומי פלס ארגן מיד לכל אנשי הקהילה שלנו שיחת זום עם ד"ר אולג רוקינגלז ממחלקת קורונה בבית הרפואה 'אסותא' באשדוד. במשך שעתיים הסביר הד"ר ליהודי העיר כיצד יזהו תסמינים והרחיב בדרכי פעולה במצב שבו יגלו כי לקו בקורונה, כי הבורות בנושא הזה איומה. יש אנשים שדבר ראשון פותחים את ארון התרופות ובולעים מכל הבא ליד.

בפעילות בבית חב"ד בעידן הקורונה

"ההירתמות הזו מצד השלוחים, כבר בהתחלה, עוד לפני שהבינו עד כמה המצב שלי חמור, למען הקהילה, הייתה מרגשת מאוד. הרגשנו כולנו שאנחנו לא מתמודדים לבד".

ביום שני ערך הרב כהן בדיקת קורונה. למחרת הגיעה התשובה החיובית. "הרופא שעימו התייעצתי הנחה אותי לבצע מיד בדיקת ריאות. תוצאות הבדיקה לימדו שמצבי לא טוב ושעליי להתאשפז. בעירי הרפואה לא מתקדמת וכאן נכנס לתמונה הרב אברהם וולף מאודסה, שנרתם מיד לסדר לי מקום בבית רפואה פרטי בעירו. נסעתי לשם במהירות, עשר שעות נסיעה. כשהגעתי לאודסה, בתחילה, עוד לא ממש הבנתי מה אני עושה שם. כי באופן כללי הרגשתי די בסדר. נסעתי רק כיוון שהרופא הורה לי.

"באודסה קיבלתי את הטיפול הכי טוב שיכול להיות. השלוחים במקום, הרב אברהם ורעייתו חיה וולף, ובני קהילתם בכלל, יצאו מהכלים כדי לסייע לי. רעייתי, שגם היא סבלה מהקורונה, הגיעה לאודסה ביום שישי עם הילדים".

שבוע לאחר מכן התרחש המפנה. "זו הייתה שעת בוקר מוקדמת. נכנסתי למקלחת, החדר התמלא אדים ולפתע הרגשתי שאני לא יכול לנשום. החמצן בגופי צנח במהירות. הבנתי שמשהו לא טוב עובר עליי. מדדתי מיד את החמצן והתוצאות לא בישרו טוב. אם בבוקר המדד הצביע על 95, באותה שעה הוא כבר צנח ל-89. מאז גופי נחלש בצורה קיצונית, לא הצלחתי לעמוד או לצאת מהמיטה ונדרשתי להשתמש במשקפי חמצן. המצב כבר החל להדאיג".

•

בשלב הזה, קבוצה של שלוחים נמרצים שהיו מודעים למצבו של הרב כהן, ובראשם הרב שלומי פלס והרב דוד מונדשיין מאור אבנר, החליטו להיכנס אל עובי הקורה ולהירתם למענו. לאחר התייעצויות עם רופאים ועסקנים בישראל (ד״ר דני קינג, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ומחלקת קורונה בבית הרפואה 'מאיר', ור' משה גרוסברגר, מנכ"ל מדאסיס. השניים מלווים מצבי חירום אצל שלוחים במשך כל השנה. מ"ק), שחיוו את דעתם על אתר כי אם לא יקבל עזרה מיידית יזדקק להרדמה והנשמה – החליטו, ברגע אחד, לארגן בעבורו מטוס פרטי שיביאו ארצה. לטיסה הצטרפו ד"ר קינג ושני רופאים נוספים ממחלקת טיפול נמרץ.

במטוס בדרך ארצה

"זה היה הרגע", משתף הרב כהן, "שבו הבנתי שדואגים לי כמו לבן משפחה. אני לא זוכר עוד פעם אחת בחיי שבה התרגשתי כל כך, כמו שהתרגשתי במהלך הטיסה ארצה. הייתי עטוף מכל כיוון בשכבות של הגנה, אבל זה לא הפריע לי. שמחה והתרגשות הציפו את ישותי. כזו אהבת אחים, כזו אהבת חסידים אמיתית. אלו לא קרובי משפחה שלי, או אנשים שחייבים לי משהו, גם לא פניתי אליהם לעזרה. הם מיוזמתם פנו בשבילי ודחפו והשיגו ופעלו כדי שאקבל את הטיפול הרפואי הכי טוב שיכול להיות. הם גם לא ביקשו שום תמורה, עשו הכל מההתחלה ועד הסוף למעני, כי אני שליח של הרבי. גם בכל משך הטיפולים, הרב משה קוטלרסקי, הרב בנצי ליפסקר והרב פלס התעניינו בכל רגע נתון במצבי. היה חשוב להם לשמוע על כל התקדמות, ולו הקטנה ביותר".

במרכז הרפואי איכילוב הוזרקו לרב כהן במהירות נוגדנים והוא החל לעבור טיפול מתאים. בתוך כמה ימים החל לחוש בשיפור. "בתחילה לא יכולתי אפילו לעמוד יותר מדקה, עכשיו אני מצליח קצת יותר", הוא אומר. "בכלל, לרמה של המעקב הרפואי והטיפול בחולים כאן בארץ אין אח ורע. אני מרגיש רגוע יותר, וגם סומך על צוות הרופאים ועל שיקול דעתם.

"בשבוע וחצי הראשונים שלי בארץ אושפזתי בחדר עם חולים נוספים. התחושה הייתה קשה. אלו הורדמו והונשמו, רבים מהם לצערנו שבקו חיים. רק הבוקר, יום ראשון, לאור שיפור במצבי, העבירו אותי לחדר פרטי כדי שאוכל לנוח טוב יותר ובשקט. הקורונה מחלישה מאוד את הגוף ולמנוחה יש חלק גדול בהחלמה.

"בכל זמן שהותי כאן שוחחתי רבות עם אנשי הצוות, האחים והאחיות. דיברתי איתם על שליחות, על עזרה לאחרים. הרגשתי גם מצידם יחס מיוחד כי אני שליח חב"ד. הם מכבדים מאוד ושמחים לעזור. אין לי מילים לתאר".

>> יש כבר תחזית לשחרור?

"אני מתפלל ומקווה שזה יקרה בימים הקרובים. יש לי הרבה עבודה לבצע. אבל הרופאים אומרים שזה ייקח בין שבוע לחודש".

• הכתבה המלאה, בה מספר הרב כהן על האירוע האנטישמי שחווה בחודש האחרון, על ההתוועדויות הטלפוניות עם השליח מצרפת, על המעבר לבית חב"ד החדש בימים הקרובים ועל הקשיים בשליחות בעיר שבלב המהומות - מתפרסמת השבוע במגזין 'כפר חב"ד'