"וזהו אחד הטעמים לעריכת מגבית של צדקה בח"י אלול להיותו יום הולדת של אדמו"ר הזקן" כותב הרבי נשיא דורנו. בעיצומו של יום ובעיצומה של מגבית "תל תלפיות" לטובת ציון אדמו"ר הזקן, תפסנו לראיון את השליח ומנהל הציון הרב שניאור זלמן דייטש. על הפעילות שאינה שובתת לרגע, על הפריחה הגדולה בציון בשנים האחרונות ועל הקורונה שהביאה זרם בלתי פוסק של יהודים מקומיים שמתקרבים אל האור דווקא בימים אלו.

אם בימים שבשגרה קשה לאתר חצי שעה פנויה בסדר יומו של השליח ומנהל הציון בהאדיטש הרב שניאור זלמן דייטש, הרי שבימים אלו מודבר במבצע קשה שבעתיים. בנוסף לפעילות האינטנסיבית שבשגרה הוא עסוק בימים אלו במסע הגיוס "תל תלפיות" לטובת אחזקת הציון הקדוש. אבל אנחנו מתעקשים, ושמחים שהתעקשנו.

• הרב דייטש – כל מי שביקר בשנים האחרונות במתחם הציון בהאדיטש היה עד לתנופת בנייה עצומה במקום. האם לאור השינויים הגדולים מגיעים יותר אנשים לציון?

יכול אני להצביע על שתי עובדות. האחת – אכן בסייעתא דשמיא עלה בידנו לשפץ את הציון ולהרחיב את הקריה לכבוד האלטער רבי ולטובת העולים להשתטח על הציון הקדוש, ועובדה שנייה – זרם העולים לציון גדל במאות אחוזים ויותר. מה הוליד את מה אינני יכול להצביע בבירור, אולם בטוחני כי זה וגם זה הגיעו בזכות רוחו הגדולה של האלטער רבי ששורה במקום שזוכה ב"ה לסייעתא דשמיא מיוחדת.

• בחרתם להשיק את קמפיין גיוס התרומות בח"י אלול – מה הסיבה שבחרתם דווקא את היום הזה?

הרבי נשיא דורנו כותב גדולות ונצורות על כך שח"י אלול מסוגל מאוד לישועה בזכות נתינת צדקה. וכה כותב הוא "מובן וגם פשוט שנתינת צדקה ב"יום זכאי" ועאכו"כ ביום הולדת של נשיא – שאז גובר מזלו של כאו"א מבני הדור, מכיוון ש"הנשיא  הוא הכול" – פועלת ומביאה את כל ההמשכות וההשפעות, לא רק בעניינים רוחניים אלא גם בעניינים גשמיים – בני חיי ומזוני בפשטות - וזהו א' הטעמים לעריכת מגבית של צדקה בח"י אלול – להיותו יום הולדת של אדמו"ר הזקן". מובן אפוא מדוע בחרנו ביום זה לערוך מגבית שכל כולה לכבוד האלטער רבי, ברור גם שהנותן תרומה לכבודו ביום הזה ממשיך על עצמו ישועות וברכות ברוחניות ובגשמיות.

• הפעילות הגדולה במתחם הציון מתנהלת כבר שנים, האם יש סיבה מיוחדת לערוך מגבית דווקא בתקופה זאת?

קרית הציון בהאדיטש כפי שאמרת אכן גדושת פעילות והיא דורשת הרבה משאבים. לצד התרבות העולים להשתטח על הציון לאורך השנה גדל באופן ניכר מספר היהודים המקומיים שמגיעים באופן רציף להאדיטש שמהווה עבורם את הנקודה היהודית החמה. כאן הם באים להתפלל, לשמוע שיעורי תורה, כאן עומד לרשותם מקווה טהרה וכאן יש גם מענה לבריתות בר מצוות וכדומה. כמו כן לאורך השנה נערכים עשרות סמינרים ליהודים מהאזור וגם מרחוק, שבאים לכמה ימים בהם זוכים לתנאי אירוח מצוינים ובמהלכם שומעים שיעורים והרצאות. בסופו של תהליך רבים חוזרים בתשובה ומתחזקים מאוד. הנה לא מזמן במסגרת אחד הסמינרים פגשתי נער צעיר עומד בפינה ובוכה, ניגשתי אליו, הנחתי יד על כתפו וביקשתי לדעת מה קרה, והוא אמר שהוא שמע במהל הסמינר על הקב"ה והתורה הקדושה והוא בוכה כי לא עשו לו ברית מילה. סופו של תהליך - שנערכה לו ברית כדת וכדין ב"ה. ועוד כהנה רבות דבר יום ביומו. אותם סמינרים עולים הרבה מאוד כסף.

אלא שבעוד שלאורך השנים היו נדיבי עם, בעיקר מתוך אותם יהודים המגיעים להאדיטש שהעניקו תרומות להחזקת המקום, הרי שהגיע נגיף הקורונה ושידד מערכות, ובעת הזאת הקוםה נמצא בגרעון גדול בהיעדר תרומות שוטפות, גם מכיוון שיהודים מהעולם אינם יכולים להגיע לציון וגם לנוכח המצב הכלכלי הרעוע – שגרמו לכך התרומות הצטמצמו למינימום, ואנו זקוקים למימון שיאפשר את המשך הפעילות לשנה הקרובה. זה מה שעומד מאחורי מסע הגיוס "תל תלפיות".

• איך נראה הציון בימים אלו בצל הקורונה?

ציינתי שבימים אלו לא מגיעים יהודים מהעולם בגלל המצב, אולם דבר פלא חזו עינינו, שדווקא כעת ישנה התעוררות עצומה בקרב היהודים המקומיים שמציפים את מתחם הציון ומתקרבים אל האור בימים אלו של ערפל וחוסר ודאות, והפעילות בהאדיטש בתקופה הנוכחית מתנהלת במלוא הקיטור.

• תנופה כזאת של בניין ופיתוח בלתי פוסקים גם בחומר וגם ברוח - דורשת המון, מה נותן את הכוחות?

כל הבניה והפיתוח במקום בשנים האחרונות הינם המשך ישיר למאתיים שנים האחרונות שנשיאינו טרחו ויגעו במהלכן לבניין הציון הקדוש. את הקמת המבנה הראשון על הציון הקדוש יזם אדמו"ר האמצעי, שכתב באחד המכתבים "עשינו כיפת עץ טוב, וגם בית גדול והכנו לבנים לבניין חומה כדי לבנות לכבודו". בהמשך  דאג הרבי הרש"ב לבניית מקווה על הציון ולשיפוץ האוהל שעליו. בשנות השואה האיומה הוחרב המבנה עד היסוד, ובשנת תשמ"א שלח הרבי מליובאוויטש את הרב דוד נחשון להקים מחדש את מצבת הקבר.

אנחנו עוד חוליה בשרשרת וזה מה שמחזק. בנוסף - דמותו הנישאה של האלטער רבי נותנת ונוסכת כוחות כל העת ואנו רואים על כל צעד ושעל איך שהוא עוזר ומסייע. הנה יכול אני לציין סיפור שאירע ממש לפני כשלושה חודשים. בגלל הקורונה כאמור הידלדלו התרומות וכמעט שלא נכנס כסף לקופה. הייתי צריך לשלם משכורות לעובדים ולא היה לי איך. נגשתי לציון ופשוט בכיתי לפני האלטער רבי "אינני מסוגל" אמרתי אז, "מעולם לא עמדנו במצב כזה...". ואז, ממש למעלה מדרך הטבע, קיבלתי בזה אחר זה בתוך דקות, שתי שיחות טלפון של אנשים שהתקשרו וביקשו – לתת לי הלוואות לטווח ארוך... אין כל דרך הגיונית אחרת להסביר את זה מלבד העובדה שהאלטער רבי עומד לימיננו כל העת ומסייע.

• מה המסר שאתה מבקש להעביר לתורמים?

מלבד הפעילות העצומה של קרית רבנו הגדול בהאדיטש שכל מי שדרכו רגליו במקום נוכח במו עיניו, הרי שמשמעות עמוקה יש לתרומה ביום ח"י אלול לכבוד בעל התניא, כפי שהזכרתי את דברי הרבי, וכפי שהוסיף וכתב בעניין – "כאשר יבואו לאדם נורמלי ויאמרו לו – 'תשקיע פרוטה אחת מרכושך ויש סיכוי שעל ידי זה תרויח אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות, הנה אדם נורמלי לא יהסס לרגע ובוודאי ייתן את הפרוטה ולא עוד, אלא שישאל ויברר האם נתינת פרוטה נוספת יכולה להגביר את סיכוייו להרוויח אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. ועאכו"כ בנדוד"ד – נתינת הצדקה – שדבר ברור הוא ללא כל ספק וספק ספיקא שאפילו על ידי סכום קטן מקבל שכר גדול ביותר!"

קורא אני לאחי ורעי – החלצו חושים למען האלטער רבי ביום גדול זה, היו שותפים לפעילות העצומה של הציון  הקדוש באחזקת המקום לשנה הקרובה, תירמו בח"י אלול ח"י דולרים לחודש במשך שנה או בחרו אחד ממסלולי התרומה האחרים, הכניסו ברכה לביתכם והמשיכו ישועה עבור כל כלל ישראל, וכל המוסיף מוסיפים לו.

רוצים להתחבר מרחוק – לראות יותר? לחצו כאן וסיירו בקרית רבנו הגדול

לתרומות - לחצו כאן>>>