ערב הימים הנוראים בעיירה מז'יבוז', הצדיק רבי ישראל הבעל שם טוב מחפש שליח ציבור חזן טוב שיתפלל בראש השנה ויום הכיפורים.

נו, מי יוותר על הזכות הנפלאה..
אכן כמה מועמדים חזנים הגיעו לנסות להיבחר להיות חזן בבית מדרשו של הצדיק.

הבעל שם טוב לא שאל הרבה, רק ביקש מהם לדעת, איזה ניגון יבחרו לתפילת "אבינו מלכינו חטאנו לפניך"?

הראשון אמר "אני מתפלל את הקטע "אבינו מלכנו.." עם ניגון עתיק שיצליח לבקוע שערי שמים".

השני אמר "אני מחפש ניגון מרגש שיחדור ללב המתפללים ויעורר אותם לתשובה".

השלישי אמר "אני דווקא מעדיף ניגון שמח".

מדוע? שאל הבעל שם טוב.

ברשותכם אסביר זאת עם משל. מלך עשיר יצא עם בנו לטייל בבוסתן הרחב וגילה פינה מוזנחת ומטונפת. המלך התעצב. 
ניגש מיד הבן הנסיך לשפשף בעצמו את האבק והלכלוך תוך כדי שהוא מפזם לו שיר שמח. האבא המלך התפלא לפשר השמחה, נענה הבן והסביר, נכון שזה טינוף ופחות נעים, אבל אני נהנה כי גם זה לכבודו של אבי המלך..

אומנם, סיים החזן את דבריו, אנחנו עוסקים ב'ניקיון' החטאים שלנו שהצטברו במשך השנה, אבל הרי גם זה מכבוד המלך, ועלי לעשות זאת בשמחה.

הבעל שם טוב היה מאוד שבע רצון מהתשובה שלו ובחר בו להיות שליח הציבור בבית הכנסת.

התבטאות נדירה אנו מוצאים בפרשת השבוע שלנו פרשת "כי תבוא" בה קוראת התורה ואומרת לנו לכל אחד באופן אישי "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך". תהיה שמח, תרגיש מאושר עם הטוב שיש לך. בהמשך הפרשה אף נקבל אזהרה, שחלילה לא ננטוש את השמחה בעבודת ה', בשום מצב.

אבל בוא נשאל את עצמינו. כשאנחנו עושים דבר טוב זה ממלא אותנו וגורם לנו שמחה, אבל כשאנו נדרשים לדבר על הכשלונות, על המעידות והחטאים שעשינו במשך השנה יש מקום לשמחה?!

כן. חסידות מלמדת שגם בקשת הסליחה היא חלק מהמשימה להתקרב לבורא, לכן אף היא חייבת להיעשות מתוך שמחה. 

כשם שיש לנו חובה לקיים מצוות בשמחה, כך מחוייבים  אנו להתוודות על חטאים ברגש של שמחה וביטחון שה' יסלח ויתן לנו שנה טובה בריאה ומושלמת. 

כתיבה וחתימה טובה!