לפני פסח האחרון, הייתי טרוד לא מעט בכך שלא נוכל לערוך סדר פסח לקהילה שלנו כמו כל שנה. סדר פסח זהו ערב מיוחד.

משפחתי ואני, הקדשנו בכל שנה מחדש לא מעט מחשבה איך לעשות כך, שמי שיישב עמנו בסדר פסח ירגיש בנוח, שיקבל את כל מה שליל הסדר יכול לתת, וכן, גם שהאוכל המיוחד של פסח יהיה טעים. יודע הייתי פחות או יותר מי יבוא, מתי יבוא (חברים, אני אפילו יודע מי מאחר ובכמה זמן), ידעתי גם מי אוהב לשבת על יד מי. מכיר אני את הקהילה האהובה שלנו, והנה הפעם אין סדר פסח בבית חב"ד, מה יהיה? איך יחגגו האנשים את החג לבדם? דאגתי.

אבל, מסתבר שהמציאות חזקה מהכל ורוב האנשים פשוט 'יצאו לעצמאות' וניהלו בעצמם את סדר פסח שלהם, אנשים באו ל'זום' של סדר לדוגמה, למדו ביוטיוב או באתר האנטרנט של חב"ד על איך ומה, ועשו סדר כשר, נעים ושמח, אני בטוח שגם טעים.

לבושתי הבנתי שכנראה לא סמכתי מספיק על האנשים שיידעו לנהל את החיים היהודיים שלהם בעצמם, אבל הקורונה הוכיחה אחרת, הקורונה הכריחה את כולנו לקחת אחריות על עצמנו, ואני למדתי לתת לציבור יותר קרדיט.

כעת כשמגיע ראש השנה, אני הרבה יותר רגוע. הסעודה של ליל ראש השנה, היא הסעודה הכי 'תפוסה' בבית חב"ד באזל, ממש כל כיסא מנוצל. אני יודע כמה הערב הזה חשוב לכולנו, אבל השנה לא נוכל לקיים אותו כדי לא לסכן אף אחד. את התפילות נארגן כך שאנשים יישבו לפי חוקי הקורונה, אבל לא את הארוחה.

ערוך לראש השנה תשפ"א: בית חב"ד בבאזל, שווייץ

בסוף פרשת השבוע, פרשת כי תבוא, משה רבנו מוציא את העם לעצמאות. משה מתאר בקצרה איך עד עכשיו ה' עשה עבורם הכל. הוציאם ממצרים, לחם את מלחמתם, ומפרט גם איך דאג להם במדבר עד רמת הבגדים והנעליים "ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם, ונעלך לא בלתה מעל רגלך" ולבסוף, כמו אמא ששולחת ילד מהבית, הוא מבקש מהעם, קחו אחריות ושמרו על עצמכם "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם, למען תשכילו את כל אשר תעשון".

כנראה שמשהו מעין זה מבקש מאתנו הקב"ה בימי קורונה אלו, השתמשו בכל היידע והניסיון שכבר רכשתם, ועשו זאת בעצמכם.

בכל אופן, לרכוש דבש, תפוח, רימון, תמר ואפילו ראש של דג, הרבה יותר קל מאשר להכשיר את הבית לפסח, ואם בליל הסדר הסתדרנו, אני בטוח שנסתדר גם בראש השנה.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי