בשורה חשובה נתבשרנו לאחרונה, על הקמת "קרן המעשרות – חב"ד". למרות שבאמת היינו אמורים לפתוח בהסברים שיצדיקו את העובדה שחב"ד צריכה להיכנס גם לדבר שלכאורה ידוע ומטופל ומפורסם, אבל פותחין בברכה, ועדיף ללכת ישר מאשר עקום.

הדברים מופנים לחסידי חב"ד ומעריציה:

למרות שתרומות ומעשרות הם מצוה מן התורה (ובגאולה הקרובה נקיימה כחיוב מוחלט מן התורה) על כל היהודים, מכל מקום חסידים עושים תמיד כל דבר – בצורה מהודרת יותר, יעילה יותר, ובעיקר – יותר שייכת  לכל היהודים.

נתחיל בכך, שהקרן פרסמה את דבר הקמתה, בצורה כזאת שתמשוך כל אחד להתעניין במצוה הלא-שגרתית כל-כך בימינו, עקב ההסתמכות המוחלטת על מערכות הכשרות.

גם גדולים וטובים מגלים בשקט-בשקט שהם למדו כמה דברים חדשים בנושא, אולי אפילו כאלה הנוגעים למעשה, לכשרות בפועל. אז טוב שהם לא נשאלו על כך פתאום באמצע פארברענגען...

אבל הכי חבד"י פה – שגם אם אתה בטוח שאתה יכול לסמוך במאת האחוזים על המשגיח של מערכת הכשרות, או שאתה יודע בדיוק איך להפריש על המטבע, ומאיזה כיוון לאיזה כיוון, ואיך לבער אותו בשנה הנכונה – אתה יכול תמיד לעשות בכך "מבצעים":

מגיעים יהודים מסורתיים לחתונה של קרובי משפחה או חברים, ושם אנשים שקצת לא שומרים כמו במדינות המוצא לצערנו, והם אומרים לעצמם – "מה כבר יכול להיות בירקות או בפירות; בימינו בארץ הכל מעושר". מתברר שלא תמיד הכל מגיע ממקורות השיווק שבפיקוח הרבנות, וגם אז – קשה לוודא שמאות טונות של עגבניות עושרו כדת וכדין. לפעמים גם קוטפים ישר מהגינה, "לכבד את האורחים", אתם יודעים.

ואז החבדני"ק שחושב לא רק על עצמו ועל החוג שלו – מזיז עגבניה אחת הצידה, לוחש את הנוסח שנמצא אצלו בכיס או בטלפון, וכל המשתתפים זוכים לאכול ירקות בכשרות מהודרת, ללא חשש.

ההשפעה על חינוך הילדים וודאית. הילד יהיה מודע למצווה לא-מוכרת, וגם יפתח חיבה למצוה חביבה זו, ודרכה – לשאר המצוות. גם אם בדרך-כלל קונים מחנות שבה ההשגחה היא מוסמכת, כדאי לפעמים לקנות משהו בחנות ירקות רגילה, רק כדי שהילדים יראו שישנה כזו מצוה, וילמדו לעשותה. תארו לכם ילד שלא ראה מעולם מאפיית מצות, רק קופסאות עטורות בחותמות ובתמונות מרהיבות של שולחן הסדר. כמה מתווסף לילד כאשר הוא רואה בעצמו איך אופים את המצה, ומרגיש את חום האש שבתנור ואת התכונה הרבה. כמה חקיקה בריאה בזיכרון ובנפש מתווספת אצלו. ככה בדיוק עם מצוות התרומות והמעשרות.

אז נגיד שזה מועיל לחינוך ולעצמנו, אבל בכל זאת זה מעשה קטן, אז מה הגעוואלד?

אני בטוח שהשאלה עצמה כבר מזכירה לכולם את השיחות של הרבי על חשיבותו של כל מעשה קטן, ואין מן הצורך לחזור על הדברים. רק לזכור ולהזכיר שאנו נמצאים בתקופה לא שגרתית כלל, שגם הציניקנים מבינינו מסכימים ששינוי סדרי בראשית בהיקף כזה עוד לא היה, וגם הם "חוששים" שאולי זה באמת הולך לקרות... המשיח וזה...

וזה הזמן להוסיף עוד הידור, רק כדי "לצאת מעצמנו" קצת לקראת הגאולה, שבה גם נאכל מפריה של ארץ הקודש, ונשבע מטובה, ונקיים את מצות התרו"מ מן התורה בשמחה ובטוב לבב.

לכניסה לקרן המעשרות חב"ד > לחצו כאן