התשובה ההלכתית של הרב גולדברג שמנעה תקדים מסוכן
חשיפה: לקראת סיום השבעה לפטירתו של חבר בית הדין הרבני הגדול הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל נחשפת התשובה ההלכתית שניתנה לפני 15 שנה ערב העקירה מגוש קטיף.
נזכיר כי בעתירה לבג"צ שהגיש עו"ד גלעד קורינאלדי במהלך העקירה מגוש קטיף נגד ממשלת שרון לא להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף, עתירה שהביאה בסופו של דבר שהממשלה לא ביצעה את ההרס ובכך נמנע תקדים מסוכן ביותר של הרס בתי כנסת על ידי יהודים והשפעה דרמטית על מצבם של בתי הכנסת בעולם.
ביום שישי ח' אלול מציינים גם 15 שנים לשריפת בתי הכנסת על ידי הערבים במקום מיד לאחר העקירה.
התשובה ההלכתית של הגרז"נ אותם אנו מפרסמים היא נדירה וכך כתב בין השאר: "נראה שיש להעדיף שישאר בתי הכנסת במקומם וכדי למנוע חילולם צריך להשתדל להעמיד שומרים בין לאומיים שישגיחו על המקום, וכשיתחזק השלום ניתן להגיע שם יהודים להתפלל לאותם בתי כנסת מרכזיים".
עו"ד גלעד קורינאלדי אומרל-COL כי להערכתו "לתשובת הרב זלמן נחמיה גולדברג הייתה השפעה רבה בדרגים הגבוהים וגם בפני שופטי בג"צ שהעריכו את הגרז"ן בהיותו דיין בכיר בבית הדין הגדול, לא להרוס את בתי הכנסת."
על התשובה ההלכתית עצמה מספר הרב יגאל חבשוש: "נשלחתי על ידי ידידי עו"ד גלעד קורינאלדי לרב זלמן נחמיה בקשר לשאלה הבוערת אודות הרס בתי הכנסת בגוש קטיף. כשסרתי לביתו וסיפרתי לו על דבר בואי מיד הגיב בענווה גדולה: "מי אני הקטן שאפסוק בעניין בתי הכנסת ענין כה חשוב". אולם לאחר דין ודברים וכשהבין את חומרת המצב, התיישב בכובד ראש וכתב בכתב ידו את התשובה ההלכתית.
מצו"ב תשובתו בכתב ידו: