הם יצאו לשליחות לפני שנה במסגרת 'חב"ד לנוער' ו'חב"ד בקמפוס', וכעת הם מסכמים את 12 החודשים הראשונים של שליחותם, בשנה מאתגרת. פרוייקט מיוחד בשבועון 'חב"ד לצעירים' הטרי לחודש אלול:

הרב מנחם מענדל מלכא שליח לנוער - חולון

הרב אליהו לוין שליח לנוער - חדרה

הרב נתנאל ציוני שליח לנוער - יקנעם

הרב שניאור זלמן בקשי שליח לנוער - אילת

הרב שלמה חיים עמוס שליח לנוער - מגדל העמק

הרב אברהם גכטמן שליח לנוער - צפת

הרב יונתן עמוס שליח לנוער - קרית אתא

הרב אפרים פיקרסקי שליח בקמפוס - אונ' בר אילן

•

הרב אפרים פיקארסקי השליח באוניברסיטת בר אילן:

 שרשרת הדבקה

"הפעילות הראשונה שערכנו בקמפוס, מיד עם בואנו, הייתה פתיחת קורס 'מבט אל החיים'. פרסמנו ברשתות החברתיות על פתיחת הקורס, עם קישור להרשמה ולקביעת ראיונות אישיים.

להפתעתנו הוצפנו בהרבה פניות מסטודנטים. במהלך הראיונות התעניינו אצל כמה מהסטודנטים על האופן שבו הם שמעו על הקורס, על מנת לרשום את זה לעצמנו כדי להשתמש בכך לפעמים הבאות. הסתבר שחלק לא מבוטל מהסטודנטים שמעו על הקורס במישרין ובעקיפין מסטודנטית אחת שאותה כלל לא הכרנו.

כשאותה סטודנטית הגיעה לראיון, שאלנו אותה איך היא שמעה עלינו ועל הקורס. התברר שעוד לפני שיצאנו בפועל לשליחות, היא ראתה ברשתות החברתיות כל מיני פרסומים נגדנו. הפרסומים הנגדיים עוררו אצלה סקרנות וגרמו לה לחפש ולבדוק מיהו באמת הזוג הזה שעומד להגיע אל הקמפוס ומעורר כל כך הרבה התנגדות.

כך היא התוודעה אלינו ואל הפעילות שלנו. בזכות הפרסום של אותה סטודנטית קיבצנו את הגרעין הראשון של הסטודנטים והסטודנטיות שהשתתפו בפעילות שלנו. אותה סטודנטית השתתפה לאחרונה במיזם החסד הארצי שנערך מטעם ארגון חב"ד בקמפוס בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, והיא העפילה אל המקום השני ביחד עם השותף שלה למיזם. 

בשבועות האחרונים הפעילות שלנו רק גוברת והולכת. כפועל יוצא מהתוועדות ג' תמוז, התחלנו לקיים שיעור שבועי שנקרא 'רביעי לבבי'. בסמסטר הקיץ העברנו גם קורס 'מפת התניא' שהתקיים בזום בהשתתפות סטודנטים שהיו בעצם בוגרי הקורס שהתקיים בסמסטר החורף.

•

הרב אברהם גכטמן השליח לנוער בצפת:

בצימאון לבב

הדברים היפים והמיוחדים שבשליחות מסתתרים דווקא בפעילות השוטפת והיום יומית. בעבודה עם הנערים, למדתי שלא תמיד התדמית החיצונית מעידה על הְפּנים.

עם הזמן אתה מגלה איך כל נער צמא – הוא צמא לשמוע על יהדות ומסורת, הוא צמא להערכה ולאוזן קשבת. אתה מבין את זה כאשר נער ניגש אליך אחרי פעם אחת של היכרות וכבר שופך את הלב בפניך. מיד אחרי שיצאתי לשליחות יצא לי למסור שיעור לקבוצת נערים מכיתה י'.

אחרי השיעור ניגש אלי אחד הנערים ושאל אם אפשר לדבר על משהו קצת אישי, התיישבנו לנו בצד והוא התחיל לספר ולשפוך את לבו. הוא סיפר לי על ההתמודדות שלו עם שמירת השבת. הוא גדל בבית בו השבת לא נשמרת והוא היחיד שמנסה להקפיד ולשמור. בכאב גדול הוא אמר לי: 'אתה לא מבין כמה זה קשה להיות היחיד מכל המשפחה, שלא נוגע בטלפון סלולרי ולא צופה בטלוויזיה'. הוא ביקש ממני עצה איך להצליח לשמור שבת ולהתגבר על המכשולים.

הכוונתי אותו איך לבקש מהמשפחה בצורה טובה לכבד אותו על מנת להקל עליו. בסופו של יום, שמירת השבת שלו השפיעה על כל המשפחה.   

הקורונה לא הרפתה, אך הפעילות רק הלכה והתחזקה. לא זו אף זו: אפשר לומר שהפעילות שלנו עם הנערים בזמן הקורונה, הגיעה לשיאים שבזמן רגיל לא היינו מגיעים אליהם. בזמן רגיל, הנערים שקועים בעולם משל עצמם, במקום המוכר והנוח שלהם עם החברים והסמארטפון.

לעומת זאת, בזמן הקורונה יצאנו לחלק מנות יחד עבור אנשים שנזקקו לכך, וזה הביא אותם לחשוב ולהסתכל על דברים בצורה בוגרת יותר. כמה מהם החליטו אף להמשיך ולדאוג לאותם אנשים גם בהמשך חייהם.

כשעובדים עם נערים בשליחות של הרבי, צריך תמיד לזכור את הכוח הגדול שיש לנו בידיים. אנחנו לא מוכרים להם עוד מוצר, אלא מעניקים דבר אמיתי וחי שילווה אותם לאורך הימים והשנים.

•

הרב מנחם מענדל מלכא שליח לנוער - חולון

פועלים בכל הכוח

הפעילות עם הנוער תמיד הייתה נראית לי כמשהו מיוחד. יצא לי לפעול בקרב הנוער כבר בתור בחור, ואפילו נטלתי חלק במסעות הנוער שנערכו בקיץ.

התחברתי לזה מאוד, ואחרי החתונה יצאנו כצפוי להקים בעצמנו בית חב"ד לנוער. יצאנו לשליחות בחודש כסלו, ושלושה חודשים לאחר מכן התחילה מגפת הקורונה להתפשט בארץ. אבל כבר בשלושת החודשים הללו הספקנו לפעול הרבה.

במהלך הזמן הקצר הפכנו לבני בית בשלושה תיכונים מאוד מרכזיים בעיר, ופתחנו מערך שיעורים שמתקיימים שלוש פעמים בשבוע. באחד התיכונים המנהלת אף הגדילה לעשות, כשהיא ראתה שהנערים מאוד מתחברים אלי ואל הפעילות, וכיצד זה משפיע עליהם בצורה טובה, והיא ביקשה ממני לבוא ולהעמיד דוכן תפילין בזמן ההפסקה, בשטח שלא יפריע לשאר הנערים, על מנת לטפח ולשמר את הקשר הטוב שלנו. מסגרת הפעילות של חב"ד לנוער מאוד הפתיעה אותנו, הגענו בזכותה למקומות רחוקים בזמן קצר יחסית. כיום כבר יש לנו מספר גדול של נערים שהם אצלנו בני בית לכל דבר ועניין.

כשהתחילה מגפת הקורונה, העולם נעצר והשתתק אבל דווקא אצלנו בחב"ד לנוער התעורר 'דרייב' מאוד מיוחד. וזה הפתיע אפילו אותנו. כמובן, זה נוצר בזכות התמיכה של הנהלת ארגון חב"ד לנוער, אבל זה היה גם מצד השטח.

פתאום לנערים התפנה זמן רב והם החליטו למלאות אותו בתוכן, הם השתתפו בשיעורים שנערכו בזום ונרתמו לכל פעולות החסד וחלוקות המזון שקיימנו. באחת הפעמים הגיעה קבוצה של נערים, שאת רובם לא הכרתי, להשתתף בערב מהנה שבו נפנפנו במנגל ודיברנו בענייני יהדות. במהלך הערב ראיתי שמדובר בנערים שאין להם שום היכרות עם המסורת. ניצלתי את ההזדמנות על מנת להטמיע בהם את יסודות היהדות.

למדנו יחד את הפסוק "שמע ישראל", על המשמעות שלו ועל מה שהוא מסמל עבורנו. אנחנו זוכים בימים אלה להשלים ולבנות את מועדון הנוער המרכזי בחולון. מבנה ייחודי  מ"ר, מאובזר 150שיתפרש על שטח שלמעלה מבמיטב הכלים הטכנולוגיים, עם משחקים וספרים רבים. השמועה על המבנה מעוררת שיח בין בני הנוער בעיר, וכולם מחכים בכיליון עיניים שהמקום ייפתח לפעילות.

•

הרב מענדי בקשי השליח לנוער באילת:

 ואמונתו לעד קיימת

הרבי אומר שבעבודה עם הנוער קיים רווח כפול, כי בגילאים הללו כשהנער עוד צעיר ומעצב את אישיותו, הוא כמו שתיל רך. הוא מאוד קשוב למדריכיו, וההשפעה של הדברים שיספוג בזמן הזה היא גדולה ועמוקה, עד שאת הפירות של אותה השפעה יהיה ניתן לקצור גם בעתיד הרחוק של חייו.

ישנן לפעמים תופעות אצל הנערים, שבעקבות שיעור כלשהו או אירוע מכונן, הם מחליטים לעשות משהו טוב, אבל זה מחזיק רק לזמן קצר. אבל יש פעמים בהן קורים דברים שנחקקים אצלם לעד, והם לא זזים מההחלטה שקיבלו ומקפידים עליה בכל התוקף. זמן קצר אחר שיצאתי לשליחות, אזרתי אומץ והחלטתי לארגן שבת מיוחדת וכלל

לא פשוטה מכל הבחינות - שבת יחד עם הנערים בווילה שכורה. לקחנו וילה מפוארת ורחבת ידיים, והזמנו לשם קבוצה גדולה של נערים לבוא ולחוות לראשונה שבת שלמה כהלכתה, בצורה חווייתית ומהנה. במהלך השבת התוועדנו יחד עמוק אל תוך הלילה, מאותה התוועדות התקבלה החלטה משותפת של שלושה נערים להניח תפילין בכל יום. עד היום הנערים האלו מניחים תפילין מדי יום, ולא מפספסים.

לאחרונה היו אצלנו שלושה נערים רציניים שתכף עולים לכיתה י"ב, שהשקיעו והקדישו את זמנם הפנוי לטובת לימוד מסכת תמיד. בפעם הראשונה בחייהם הם סיימו מסכת! אחד מהם אפילו זכה לסיים את המסכת בתשעת הימים, וערך סיום גדול בהתאם להוראת הרבי.

•

הרב נתנאל ציוני השליח לנוער ביקנעם:

 כשראש העיר כתב פ"נ

זמן קצר לפני חג החנוכה הראשון לבואנו, הייתה לי פגישה חשובה אצל ראש העיר. מטרת הפגישה הייתה להשיג מבנה של קבע עבור הפעילות שלנו עם הנוער. לפני הפגישה ישבתי וכתבתי לרבי, ביקשתי ברכה שנקבל אישור למקום לפעילות משלנו. במהלך הפגישה, ראש העיר שאל אותי למה אנחנו צריכים מקום מיוחד משלנו; הרי יש בעיר הרבה מבנים שמיועדים לפעילויות עם נוער, ואפשר יהיה לסכם על ימים מסוימים בהם נוכל להשתמש באותם מבנים עבור הפעילות שלנו.

אזרתי אומץ ואמרתי לראש העיר שהוא כנראה לא הבין את מהות הפעילות שלנו; אנחנו לא עושים פעילות פעם אחת בשבוע, אלא פועלים עם הנוער בכל ימות השבוע, שעות רבות בכל יום, ומתעתדים לפעול כמה שיותר. ראש העיר מאוד התלהב מהדברים.

הוספתי וסיפרתי לו על כך שכתבתי לרבי לפני הפגישה וביקשתי ברכה שראש העיר ייתן לנו את האישור המיוחל. לראש העיר קשר מיוחד מאוד עם הרבי, הוא קיבל בזמנו ברכה מהרבי לכהן כראש עיר, ומאז הוא מכהן כראש עיר עד היום.

מיד לאחר דבריי ביררנו יחד היכן יש מבנה פנוי שיוכל לשמש עבורנו לפעילות, וכשמצאנו הוא אמר שהמקום הזה יהיה מעתה שלנו! בסיום הפגישה אמרתי לראש העיר שבחנוכה אני נוסע לרבי והצעתי לו לכתוב פ"נ אותו אקריא על הציון. ראש העיר ניאות בשמחה והתיישב לכתוב פ"נ. כשהולכים בשליחות ובכוח של הרבי, דברים נפעלים וקורים מאליהם.

•

הרב שלומי עמוס השליח לנוער במגדל העמק:

 נמשכים מאליהם

עוד לפני חתונתנו, החלום שלי ושל רעייתי היה לצאת לשליחות. ההשגחה העליונה הביאה אותנו לשליחות במגדל העמק, וכיום - לאחר שנה של פעילות - אנו רואים סיפוק גדול בכל הפעולות שלנו, בפרט כשההשפעה שלה ניכרת ורואים התקדמות רוחנית משמעותית אצל הנערים והנערות.

כשהתחלנו להפעיל את מערך השיעורים בעיר עבור הנוער, היו כמה מהנערים שכלל לא הניחו תפילין בחייהם. בשיעורים הראשוניים שמתי דגש חזק מאוד על מצוות הנחת תפילין, למדנו יחד את הלכות תפילין והסברתי להם על טעמי מצוות תפילין על פי פנימיות העניינים. אחרי כמה שיעורים בהם למדנו על מצוות תפילין, אותם נערים פשוט התחילו להניח תפילין לבדם ומרצונם.

הראשון התחיל, בעקבותיו נמשך חברו וכן הלאה. היום יש לנו כבר חמישה נערים שמניחים תפילין מדי יום ביומו. שניים מהם החלו לחבוש כיפה כל היום, גם בזמן הלימודים בבית הספר. הקורונה אמנם קצת שיבשה את הפעילות הרגילה והסדירה, אבל אנחנו המשכנו את הפעילות דרך מפגשים וירטואליים, שיעורים בזום ובכל דרך שהתאפשרה. אבל בסופו של דבר אין תחליף למפגש האישי.

אנחנו מחכים בקוצר רוח שהתקופה הזו תעבור ומתכננים פעילויות גדולות לקראת החגים שממשמשים ובאים.

•

הרב אליהו לוין השליח לנוער בחדרה:

סאונה יהודית

ההתחלה בשליחות הייתה מאתגרת. באחד מבתי הספר שניסינו להיכנס ולפעול בו ואף נפגשנו כמה פעמים לשם כך עם המנהל, ניתנה לנו הרגשה שאנחנו לא מאוד רצויים. מנהל בית הספר לא שש להכניס אותנו לתוככי בית הספר.

אלא שאז באה הקורונה וריככה את כל כיסי ההתנגדות. באנו בהצעה למנהל בית הספר עם פרויקט של חלוקת מנות לקשישים שהנערים ייטלו בו חלק. עתה לא רק שהמנהל לא סירב, אלא כל צוות בית הספר התגייס למען הפרויקט, והמורות אף קישטו את החבילות שהכנו עבור הקשישים. 

אצלנו בחדרה יש בית ספר אחד שהיה בין בתי הספר הראשונים בארץ שנאלצו לסגור את שעריהם ולהכניס חלק מהתלמידים לבידוד. החלטנו לנצל את המצב שנוצר וליצור מסגרת אלטרנטיבית עבור אותם נערים שנותרו בלי בית ספר. הקמנו מעין 'כולל' שפעל

בשעות הבוקר והחל את פעילותו בהנחת תפילין מדי בוקר, וכלל שיעור יהדות עם ארוחה חמה וטובה. ה'כולל' החזיק מעמד במשך שלושה שבועות רצופים, כשהנערים הגיעו אליו מדי יום. כל יום שחולף בשליחות מביא למפגש עם עוד נערים, בכל מפגש כזה אפשר לראות כמה שהנוער משווע למעט אידישקייט. לפעמים המפגש יכול להרתיע - לבוא כך לנער אקראי, פתאום וללא הודעה מוקדמת, ובאמצע הרחוב להציע לו לבוא ולהצטרף לחב"ד לנוער.

בייחוד כשאנו באים בחזות דתית שמעוררת לעיתים תגובות שליליות ולא נעימות. אבל בסוף, כשמפתחים שיחה והנער מגלה קצת רצון והתעניינות, מכאן הדרך סלולה. הרבי הריי"צ המשיל זאת פעם לסאונה רותחת שיושב בה אדם, כשמדי פעם מכים בגבו להנאתו. ככל שהסאונה מתחממת יותר, ההכאה מתקבלת בצורה טובה ומהנה יותר.

צריך לחמם בצורה הנכונה ואז אפשר לתבוע ולשנות בצורה טובה.

•

הרב יהונתן עמוס השליח לנוער בקרית אתא:

 לצום בלב ים

אם לפני היציאה לשליחות תכננתי הרים וגבעות, חשבתי שאצליח בכוחי לערוך תוכניות שונות וגדולות על מנת להפוך את כל העיר, כיום אני יכול לומר ששום דבר לא היה מצליח לולי הנערים. את גודל התרומה שלהם אל השליחות לא ניתן לכמת במילים. הרבה פעמים אני רואה איך שהם למעשה המפעילים של כל הפעילות, והם אלו שמאתגרים אותי ליצור ולעשות עבורם יותר ויותר. הרבי כותב כך: ״בשביל לפעול על מישהו, צריך למצוא אצלו את נקודת הנער שבו שהיא הנקודה הכי ״חיה״ ודרכה ניתן לשנות אותו״.

בפעילות עם הנוער הנקודה הזו מורגשת ביתר שאת. כשהתחילה הקורונה להתפשט חששתי שכעת הכל יעמוד מלכת. אבל ב"ה בסיוע של הנהלת ארגון חב"ד לנוער ויחד עם הנכונות של הנערים למצוא דרכי פעולה יצירתיות, למרות המגבלות, פעלנו ביתר שאת. אחד הנערים שמשתתפים בפעילות אצלנו, בא מבית שאינו שומר תורה ומצוות. הוא נער מוכשר שלומד בבית ספר למחוננים. ההיכרות שלו איתנו התחילה אחרי שהשתתף באקראי בשיעור אחד, ומאז

הניצוץ נדלק והוא התחיל לשמור על קשר הדוק, כשהוא מרבה לשאול ולהתעניין בכל דבר. לאחרונה הוא יצא לקורס לקראת הגיוס העתידי שלו לצבא, קורס שנערך בלב ים. במהלך הקורס הוא התקשר אלי באחד מימי התעניות, וסיפר לי כיצד למרות החום הגדול והקושי הוא החליט לצום. הוא רק שאל האם הוא יוכל לשתות קצת מים בגלל החום, בלי לאכול. היה חשוב לו לדעת שזה עדיין נקרא שהוא מכבד ושומר על הצום. זה דבר נפלא, לראות את הרצינות התהומית שבה בני הנוער מתייחסים לענייני היהדות.

•

להורדת הגליון המלא של 'חב"ד לצעירים' לחודש אלול: לחצו כאן>>>