יש רגעים כאלה שננצרים בלבך כאילו היו סוג של קליפ כזה, ששמור על נגן הווידאו שבמוח. יש לי כמה כאלה, אחד כזה קפץ לי כשלמדתי את פרשת השבוע.

אחד הפסוקים הכי מוכרים מקורו בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן: "ואהבת את ה' אלוקיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כמו שהפסוק מוכר, גם השאלה והתמיהה שמגיעה עם לימוד הפסוק, גם היא מוכרת מאוד.

הפסוק מצווה אותנו לאהוב את ה' אלוקינו עם כל הלב, והשאלה היא: אפשר בכלל לצוות על הלב? ישנה אפשרות להכריח רגש? האם ברגע שאקרא את המילים "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" באותו הרגע יתמלא ליבי באהבה לבורא, ככה, כי כך צוויתי?

הנה מה שכותב על כך הרמב"ם (הלכות יסודי התורה, פרק ב): ״והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? – בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים.. מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע את השם הגדול".

כלומר, יש ציווי "ואהבת".

איך תקיים אותו?

 איך תיצור אהבה?

התבונן במעשיו וברואיו הנפלאים של הקב"ה והאהבה כבר תבוא.

כמה פשוט הא.

*

הנה כאן מגיע הקליפ הזה, שקיים אצלי במוח כבר למעלה מעשרים שנה.

טיילתי עם חברים במפלי הניאגרה, עמדנו שם נדהמים מהפלא העצום, מהמים העוצמתיים שזורמים כך מאז ששת ימי בראשית. כשעומדים בצד הקנדי רואים את המפלים בכל עוצמתם, יופיים ותפארתם, עד שליבך יוצא והמילים נעתקות מפיך. ואז הגיעה קבוצת תיירים, ועל החולצות שלהם היה כתוב 'מוטי טורס-מטיילים באמריקה בעברית', לא שבלי החולצה לא הייתי מזהה מרחוק שהם ישראלים כן. ה'וואוו' שהם השמיעו היה די קולני, ואז תוך כדי קריאות ההתפעלות למראה המפלים, אחד מהם שהחזיק בידו כוס קולה ביג סייז אמריקני, שם יד על הראש ואמר בקול: חברים, כשמגיעים לכאן ורואים את כל זה, אי אפשר שלא לומר ״ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו״,  וכולנו שאגנו יחד: אמןןןן!

זה היה הרגע שבו הבנתי את הרמב"ם, פתאום ראיתי למול עיני איך התבוננות 'במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים' מביאים את האדם ל'מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר'.

בימים אלו משפחתי ואני נופשים קצת בהרי שוויץ. מעבר לנופש ולצבירת כוחות ומשאבים להמשך, יש ביופי המרהיב של ההרים את אותה הקריאה שכמו יוצאת מאליה 'שהכל נהיה בדברו'.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי