לפני זמן מה צדה עיניי מודעה על מכירת כתבי קודש ומכתבי קודש של אדמו"רי חב"ד, באחד מבתי המכירות של עתיקות ויודאיקה.

דפדפתי בפריטים המוצעים למכירה והנה להפתעתי אני רואה מכתב של הרבי לרב ישראל הס.

מדוע הופתעתי? כי סברתי שהרבי כמעט ולא כתב לו מכתבים, והנה אני רואה מכתב מכובד מי"ט מנחם אב תשכ"ב בחתימת יד קדשו, מכתב שעדיין לא נדפס עד עתה באגרות קודש.

מדוע סברתי שאין כמעט מכתבים מהרבי אליו? ומי היה הרב ישראל הס?

ישראל הס נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בקריית מוצקין. הוריו כוונו אותו ללמוד בישיבות 'מדרשיית נועם', 'ישיבת הדרום' ובישיבת 'מרכז הרב'. בעודו צעיר לימים עסק רבות בלימוד תורת חסידות חב"ד ועמד בקשר הדוק עם זקני חסידי חב"ד בירושלים, ביניהם הרב זוין ז"ל.

מאוחר יותר הקים את הישיבה התיכונית ברעננה, בראשה עמד 15 שנה, ובשנת תשל"ג מונה לתפקיד רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן.

את הרב ישראל הס הכרתי באילת, כשהגיע לכאן אחת לשבוע או שבועיים. הוא היה בא למסור הרצאות ושיעורים לחברי הגרעין התורני של בוגרי ישיבת מרכז הרב. הייתי פוגש אותו רבות בעיר, אך מעולם לא הזדמן לי לשוחח עמו פנים אל פנים, למרות שהייתי מעוניין לפתוח עמו בשיחה, מאחר ששמעתי שהיה לו קשר הדוק עם חב"ד.

מכתבו של הרבי לרב הס

הוא הטביע מאוד את חותמו על העיר אילת, וכאשר הוקמה אולפנה לבנות באילת קראו אותה על שמו, לאחר שנפטר ממחלה קשה שתקפה אותו כשהוא רק בן 62 שנה - וממנה לא קם.

באחת הפעמים שטסתי מאילת למרכז הארץ, נפגשתי עמו בבית הנתיבות של אילת. מאחר והטיסה התאחרה מעט, ניצלתי את ההזדמנות והתיישבתי לידו לשיחה. כששאלתי אותו האם כתב לרבי וקיבל ממנו תשובות, ניסה להתחמק ואמר לי, כי לדעתו החסידים עושים טעות שהם כותבים לרבי ומעסיקים אותו בעניינים האישיים שלהם.

לטעמו, אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.

טענתי, לעומתו, כי על פי הידוע לי הרבי הוא זה שדחק בחסידים לכתוב ולהאריך ככל הניתן בפרטים ובפרטי פרטים, אך הוא לא השתכנע. סיפרתי לו שאבי ז"ל, רבי יצחק צבי אייזנבך, היה מקבל מהרבי לעתים תכופות מכתבים מהרבי ועל אף שהיה כותב בריבוי, הרבי ביקש ממנו לכתוב מפורט יותר ואף תמה עליו שהוא מקצר במקום שיש להאריך...

•

בהערת אגב אספר: כל מכתבי הרבי היו בדרך כלל כמענה למכתבים שהיו כותבים לרבי וכל מכתב היה פותח בתיבות "במענה למכתבו", "בנועם קיבלתי מכתבו", "מאשר אני קבלת מכתבו" וכיו"ב. לפעמים גם הרבי היה פותח ב"לאחר הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו".

בכ"ח אדר ראשון תשי"ט הרבי כתב לאבי מכתב ש"נתקבל מכתבו מט' אדר א'" וכו', והנה בכ"ח ניסן, כחודשיים לאחר מכן, הרבי שלח מכתב נדיר לאב,י מבלי שהוא יהיה מענה למכתב כלשהו!

הרבי פותח את מכתבו: "לפלא שזה זמן רב שאין ממנו כל ידיעות ובפרט בהענין אודותו כתב לאחרונה אודות עיר גנים וכו'".

והגע עצמך, הרי מדובר בחודשיים שיש בהם פורים והכנות לפסח ופסח עצמו ולמרות הכל הרבי מצפה שאבי יכתוב לו כמה שיותר ובאופן הכי מפורט ומשהתמהמה לכתוב הרבי שיגר אליו מכתב ופתח בתמיהה על אשר אינו כותב.

נדירים הם המכתבים שהרבי היה כותב מבלי שיהיו מענה למכתב שנכתב אליו. אצל אבא היה זה המכתב היחיד שלא נכתב כמענה.

•

נחזור לשיחתי עם הרב ישראל הס.

את טענתי שהרבי ביקש שיכתבו לו הוא נימק בכך שהרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם. אך מחסידיו נדרשת התבונה שאין לכתוב לו, אלא בקצרה ובאופן מינימלי.

אי לכך, חשבתי שאף הוא לא כתב לרבי ולא קיבל מכתבים, אך עם הזמן מתברר שבצעירותו כתב ואף זוכה לתשובות.

הרב ישראל הס

באגרות קודש חלק י"ט בעמ' שכ מופיע מכתב מהרבי אליו, מיום כ"ח באייר, בו הרבי מברך אותו ומחזק אותו בעבודת הקודש בחינוך על טהרת הקודש, כשעמד בראש ישיבת בני עקיבא ברעננה. כך גם במכתב האמור שהוצע למכירה בבית המכירות, שנושא את התאריך י"א מנחם אב תשכ"ב: גם כאן הרבי מעודדו לפעול בקרב מחונכיו להשפיע עליהם מתורת החסידות.

שמו של הרב הס גם מוזכר באגרות קודש הנ"ל עמ' רצא בו מורה הרבי לרב לייבוב למסור 180 לירות מהמגבית המיוחדת לרב ישראל הס ברעננה, להוצאות פעולותיו בחינוך על טהרת הקודש.

•

בימים אלה נתפרסמו כרטיסי החסידים שנשלחו אל הרבי בתשכ"ג, לפי בקשתו עבור 'ספר החסידים', וביניהם נמצא גם כרטיסו של הרב הס שכתב את פרטי משפחתו המשתייכת לחב"ד.

הרב הס בספר החסידים

על השתייכותו לחב"ד מצאתי גם בארכיונו של מו"ר אבי הרב צבי אייזנבך ז"ל - גלויה, כנראה משנת תשט"ו, שנכתבה על ידי הרב הס לצעירי אגודת חב"ד, שאבי היה ממנהליו.

מגלויה זו ניתן ללמוד עד כמה היה קשור לרבי, לתורת החסידות ולזקני חסידי חב"ד הנכבדים בירושלים עיה"ק.

וכה כתב:

לכבוד צעירי אגודת חב"ד

ת.ד  927 ירושלים

מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות.

בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד.

קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק ע"י שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות ע"י ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק.

המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא?

הגלויה של הרב הס

האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום.

החותם באהבת ישראל

ישראל הס.

ישיבת מרכז הרב

•

זהותו החב"דית של הרב ישראל הס בצעירותו נלמדת גם ממה שכתב שר החינוך לשעבר שי פירון באיזהו מקומן, ובו הוא מתאר חוויה שלו מישיבת מרכז הרב ובין היתר הוא מזכיר את מראהו החב"די וציורו של הרב הס - וכך הוא כותב:

"שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום  שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא".  

•

משום מה, כנראה לאחר שמצא את עבודתו בשדה החינוך בישיבת בני עקיבא ברעננה וכן עיסוקיו הרבים בעולם החינוך בו היה מצוי, התרופף אצלו הקשר עם משפיעי וחסידי חב"ד, אך המשיך להפיץ את מעינות החסידות בקרב שומעי לקחו ודורשי ספריו ובמשך עשרות שנים חינך אלפי תלמידים לאורה של משנת החסידות. 

לצד היותו איש חינוך, היה גם מחבר פורה וחיבר בחייו מספר ספרים ביניהם שני כרכים הנקראים 'אמונות'. בספרים אלה מובאים רעיונות חסידיים למכביר ולפעמים גם העתקה מלאה, כמו למשל רעיון הפנסאי המפורסם של הרבי הרש"ב עם ביאורו הרחב של הרבי בעניין.

יתכן ומלבד שני המכתבים האמורים של הרבי אליו נשלחו אליו מכתבים נוספים שאולי יגיעו אלינו ביום מן הימים ונקרא עוד על הקשר שלו עם הרבי ועל היותו הוגה בלימוד תורת החסידות.