בשנת תשנ"א, במהלך המהומות הידועות שלמצה בקראון הייטס, והתפרעות אלימה של שחורים בשכונה, נדקר למוות תלמיד הישיבה יענק'ל רוזנבאום הי"ד. 

למריק נלסון בן ה-16, הואשם ברציחתו של יענק'ל הי"ד, אך זוכה מרצח לאחר משפט ארוך, והואשם רק בגזענות.

בחודשים שלאחר מכן, נורמן רוזנבאום, עורך דין במלבורן אוסטרליה, שהה בניו יורק ועבד בקדחתנות כדי שרצח אחיו ישאר בתודעה הציבורית. הוא השתתף בראש הפגנות בקראון הייטס, וגינה התבטאות אומללה של ראש העיר ניו יורק דיוויד דינקינס, שאמר כי "האספסוף צריך דרכים לפרוק את זעמו". 

מאוחר יותר, דו"ח ממלכתי מתח ביקורת על ראש העיר והמשטרה על אוזלת ידם במהלך המהומות, מה שסייע בהדחת דינקינס בבחירות.

בשנת תשע"ו, במלאות 25 שנה למהומות ולרצח אחיו שהונצח באנדרטה במקום הדקירה, אמר נורמן רוזנבאום בראיון: "ברור, אני מתגעגע לאחי. אין יום שחלף בו אני, אמי וכל המשפחה שלנו לא חושבים עליו. אני עכשיו כבר סבא, וכל הזמן כשיש שמחות במשפחה אני מתגעגע עוד יותר. זו לא רק התחושה שאנו חוגגים והוא לא כאן, אלא תחושה של אובדן, מה היה אמור להיות אילו היה כאן איתנו".

הגב' דבורה הלברשטאם, אמו של ארי הלברשטאם הי"ד, אמרה על נורמן רוזנבאום ז"ל: " אזכור לעד את נורמן ז"ל כאיש של כוח ואומץ. הוא הקדיש את חייו למאבק של צדק".