אומרים, שאם אתם רוצים לדעת כמה רע, תקראו עיתונים, ואילו אם אתם רוצים לדעת כמה טוב, תקראו ספר היסטוריה.
זה נכון מהרבה אספקטים, לא מכולם כמובן.

כשבאים לפתיחת חומש דברים, חומש שלם שנכתב ככה ממש על מפתן הכניסה של בני ישראל אל הארץ המובטחת, רגעים לפני שמשה רבנו נפרד מהעם ומהחלום האישי שלו לעלות לארץ, חשבתי על האמרה למעלה בקשר לאהבת הארץ.

אם נפתח את ספרי ההיסטוריה נראה בוודאי, שבכל הדורות בני ישראל השתוקקו לעלות לארץ. אהבת ארץ ישראל ניכרת בכל פינה. אבל מה אם נפתח עיתונים? נגיד משהו מאתמול או שבוע שעבר או השנה החולפת? מה נראה? מה המצב היום?

ארץ ישראל רועשת וגועשת, אנשים מכל הצדדים מפגינים ומוחים. 

לצופה מהצד, ואני כאדם שגר בגולה בהחלט צופה מן הצד, זה נראה רע מאוד, אין דרך אחרת לומר את זה. זה פשוט נראה רע. עד כדי כך, שהייתי חושב שאנשים לא ירצו לעלות לארץ הזאת, הצועקת והגועשת, המפולגת והכועסת. באמת שלפעמים זה נראה ככה. אבל מעניין שהמציאות מראה שאנשים עדיין עולים ארצה מכל העולם, כולל מארצות רווחה.

הייתי אתמול בברלין עם ביילי בת ה15 לשם מיונים של התכנית 'נעלה' של הסוכנות היהודית. תכנית מעולה שקיימת כבר 18 שנה ובעצם מאפשרת לנוער יהודי להמשיך את לימודי התיכון שלו בארץ ישראל, כשהמטרה היא לחזק את הקשר של הנוער לארצו, לעמו ולתורתו.
וכאן אעצור רגע לומר מילה טובה לסוכנות ולאנשיה שעושים עבודה נהדרת, מאורגנת ומסודרת להפליא למרות ימי הקורונה שמשנים תוכניות השכם והערב.

ובכן, אם בימים כתיקונם, ברלין זה עניין של טיסת הלוך בבוקר וטיסת חזור בערב, בימי הקורונה שלנו נסענו באוטו כמעט 9 שעות לכל כיוון, עם עצירות ולינה בדרך.

ובכל זאת, כשנכנסתי לאולם בו התכנסו הנערות והוריהם התרגשתי, באמת שהתרגשתי. ראיתי אנשים מגרמניה, שוויץ ואוסטריה, ארצות רווחה לכל הדעות, מדינות שתכלס קל להתקיים בהם יותר מאשר בארץ ישראל. גם היהודים חיים בהם טוב, יש להם מוסדות וקהילות, הכרה ממשלתית שוויונית וכו'.

אני מביט סביב, אנו יחד אנשים מכל העדות והמגזרים וכולם מדברים בהתרגשות על הרצון שלהם שהילדים יהיו יהודים מעורבים, יהודים שיודעים את שפת אבותיהם, שיודעים את אורחותיהם ואת ארצם, את המולדת שלנו,  יהודים שירצו בסופו של דבר להיות ארץ ישראלים.

ובכן, לפחות מהמבט של יהודי הגולה ראיתי השבוע בעיני שההיסטוריה לא יותר טובה מאשר המציאות העכשווית.

אז אם יש אהבת ארץ ישראל, נותר לנו 'רק' לשפר את אהבת עם ישראל ובוודאי ייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ונזכה לגאולה שלימה וקרובה.
שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי