החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"
כשהרבי נזעק להגן על 'כפר חב"ד'
מספר הרה"ח ר' נתן ציבין:
בחודש שבט תשמ"ב ביקר בארץ ר' שלום הכט ע"ה, ובכירי עסקני חב"ד נפגשו עימו. הם סיפרו לו שקיבלו כל מיני איומים מפוליטיקאים שיפגעו בתקציבים עבור חב״ד, משום שהעיתון 'כפר חב"ד' ועורכו הצעיר ר' אהרן דב הלפרין מנהלים מלחמה נגד מי שנלחם באותם ימים ברבי ובעמדותיו.
העסקנים ביקשו ממנו כי בבואו בחזרה לניו יורק, מכיוון שהוא יכול להיכנס אל הרבי בחופשיות, שייכנס ויבקש מהרבי בעדינות 'למתן' את ר' אהרן דב.
כשחזר לניו יורק, הגיע למנחה ב-770, ואחרי מנחה דפק על הדלת של הרבי, נכנס ואמר את מה שביקשו ממנו העסקנים.
הוא יצא מהחדר אחרי זמן רב, כולו חיוור, ואמר למזכיר ר' לייבל גרונר שאילו היה יודע מה יגרמו המילים שלו לרבי, לא היה מעז להעלותן על דל שפתיו.
"סיפרתי לרבי" – אמר ר' שלום – "שהייתי בארץ והתרשמתי מאוד מהפריחה החב"דית, ואף אמרתי לרבי שכדאי לו לנסוע, לראות וליהנות מחב״ד בארץ... ואז הוספתי שיש אחד, הלפרין, שהוא עורך עיתון 'כפר חב״ד', ובזמן האחרון הוא תוקף את מי שנלחם בעמדות של הרבי וזה עלול להזיק לחב״ד. זה מה שאמרו לי העסקנים.
"הרבי הרים את קולו. 'בזכות זה שהלפרין כותב, אני יכול להיות עסוק ברוגע בדברים החשובים לי'. הרבי דיבר בחריפות ובאריכות נגד העסקנים ש'במקום לעזור לעיתון במלחמה הזאת יוצאים מול אברך צעיר שקם, ונלחם מלחמת ה''.
"כאב לי מאוד" – אמר ר' שלום – "שהרבי כל כך נזעק, נהיה חיוור, בעקבות מה שאמרתי על העיתון בשם העסקנים".