קבוצה פ"א שלום!

זהו, כפי הנראה לא תהיה לכם השנה קבוצה רגילה, כמו שהיה אצלנו בקבוצה ס"ה. אם זה בגלל עליית שכר הלימוד, המצב הרפואי הרגיש בקראון הייטס, או מחירי הטיסות וביטוח הרפואי.

אבל בעיקר - משום שארה"ב לא נותנת עכשיו 'ויזה סטודנט' (אפי דיוויד).

במשך כל השנים היו בחורים שלא יכלו להיות בקבוצה. היו כאלה שהיו מסובכים עם הצבא, היו כאלה שלא קיבלו ויזה מארה"ב והיו שנשארו בארץ מסיבות אישיות.

בחורים אלו נשארו בארץ ועשו בארץ קבוצה. זה מה שאני מציע לכם, לעשות בארץ קבוצה. איך עושים את זה?

שומרים על מסגרת חב"דית. זה יכול להיות שעור ד', או למשל ללמוד במכון סמיכה, או להיות שליח בישיבה, או להיות בשליחות במקום מסודר, עם הווי ישיבתי וסדרים מסודרים, ובערב יוצאים לפעילויות.

לעולם אל תוותר על מסגרת הישיבתית החב"דית. תשאל אותי, מה יש לי לעשות במכון סמיכה, הרי בקושי למדתי בשיעור ג'? תדע לך, שלימודי סמיכה הם יותר פרקטיים ומעשיים, פחות לוגיים מגמרא, צוות הרבנים יותר ישיר, בגובה העיניים והאווירה משוחררת ובוגרת יותר. גם יש לך מטרה לסיים עוד ועוד חלקים מסמיכה.

בטח יאמרו לך, הרי העיקר, המהות של קבוצה זה להיות שנה שלימה ליד הרבי, בד' אמות של הרבי, בתפילות, שבתות, חגים במשך שנה שלימה 24 שעות.

להשתתף בבנקט השלוחים, להתוועד עם כל מיני חסידים מרחבי העולם ומכולם לשמוע מכולם רק רבי.

להגיד קריאת שמע ולהחזיק ב'קלעמקע' (ידית הדלת), להיות בהדלקת חנוכיה, לג' בעומר וכול הזמן לחשוב על הרבי.

אתה יושב ולומד שיחה ב-770 ותוך כדי זה אתה קורא בשיחה שהרבי סימן "לחיים" לנוכחים. אתה מסתכל על הבימה רואה את המקום שהרבי ישב, רואה את המקום שאתה יושב.

אתה עוצם את העיניים ומדמיין אותך עומד על הפירמידות, עם כוס מושטת ביד וממתין שהרבי יגיד לך "לחיים ולברכה", אתה ממשיך לדמיין, הנה הרבי מסובב אליך את המבט ומסמן לך "לחיים ולברכה" ואז אתה שותה.

לאחר מכן, אתה פותח את העיניים וממשיך ללמוד. זה המהות של קבוצה, להיות שנה שלימה עם הרבי.

אז זהו, שיש אפשרות לחיות עם הרבי, בשליחות. שליחות זה לא רק להיות במקום אקזוטי, עם עצי קוקוס וקופים קופצים מעץ לעץ וישראלים יושבים במעגל עם 'תופי טמטם'.

לצאת לשליחות זה לצאת מעצמך, מאזור הנוחיות שלך ולתת את עצמך לרבי.

זה יכול להיות על ידי שתעשה מבצע לימוד בתלמוד תורה הקרוב, תיקח את התלמידים לפעילות אחה"צ, תתן את הנשמה לבית חב"ד, תארגן תהלוכת ל"ג בעומר. כשאתה קובע שיעור לימוד בערב עם מקורב מ'המבצעים' ואתה מסביר לו תניא, אתה מרגיש שהרבי מדבר מתוכך.

כשאתה מסביר לילדים בפעילות שיחה של הרבי ותוך כדי זה אתה מספר להם סיפור על הרבי, אתה פתאום מרגיש צמרמורת, שבא לך לבכות מגעגועים. זה נקרא לחיות עם הרבי.

האופן הראשון זה להיות עם הרבי באופן חיצוני יותר, במקום, בזמן.

לעומת זאת, האופן השני זה לחיות עם הרבי בפנימיות.

כפי הנראה שמשמים מבקשים ממכם שתעשו קבוצה בארץ, בפנימיות.

תהפכו את הלימון ללימונדה. לחיים, לחיים.

מנדי מוזס קבוצה ס"ה.

• הבהרת המערכת: הדברים נכתבים על דעת הכותב בלבד