הרב שמעון אייזנבאך | יום י"ח תמוז ה׳תש״פ 10.07.2020

כשר' מענדל הביט בי במבט חד ונוקב: הרבי לא יישאר לך חייב!

מתי קיבלתי שלושה מכתבים מהרבי בהפתעה, איך הופתעתי שוב שנה אחר כך, ולמה למד הישיש הירושלמי מבתי אונגרין  שלושה פרקי רמב"ם ביום • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבאך, עם פרק נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של אתר COL • והשבוע: המסר של פרשת פנחס
כשר' מענדל הביט בי במבט חד ונוקב: הרבי לא יישאר לך חייב!
כותב השורות עובר אצל הרבי (צילום: JEM)

היה זה לפני חמש שנים, בליל שישי בשבוע דפרשת פנחס. ישבתי והתוועדתי בבית חב"ד. עלה בדעתי רעיון, אותו הרציתי בפני השומעים.

בפרשת פנחס נאמר: 'וידבר ה' אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי  לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום'.    

לכאורה היה צריך להכתב לכן אמור לו. ואילו כאן לא נכתב למי לומר?

ועלה בדעתי שהכוונה היא לומר לבני ישראל - לכולם! שהנני נותן ומשלם שכר לפנחס על מעשה המסירות נפש שלו.

יש כאן מסר חשוב ונוקב מאת הקב"ה לעם ישראל, שהוא אינו נותר בעל חוב לכל מי שעושה ויעשה דבר למענו.

בדרך כלל, המסר הרווח של פרשת פנחס הוא מסר של קנאות ומסירות נפש למצוות התורה. אצלי המסר הוא שונה.

כנראה שזו הסיבה שמעשה הקנאות של פנחס נכלל בפרשת בלק, שם מסופר כל סיפורו של פנחס כיצד פעל וקינא את קנאת ה'. בפרשת פנחס לא עסקינן כלל בהתמסרותו אלא רק בשכר ובגמול שהוא מקבל מאת ה' על מעשהו.

זהו המסר של פרשת פנחס שכל מי שמשקיע ומתמסר למען בוראו, מן השמים ישולם לו שכרו בכפל כפליים.

סיפרתי לשומעי לקחי כי בשנת תשד"מ ביקש ממני המשפיע של ישיבת כפר חב"ד הרה"ח ר' מענדל פוטרפס ליטול על עצמי את הרחבת שיעורי התניא במסגרת ארגון את"ה. (מעניין לציין שבאותה שנה הגיע מכתב הרבי מפורים קטן להנהלת את"ה בישיבת כפר חב"ד, וכפי הנוהג ערכו גורל בין כל המשתתפים במסירת שיעורי תניא ועליתי בגורל לזכות במכתב זה).

כשנעניתי לבקשתו, נסחפתי עם הזמן לתוך העבודה והדבר פגע מעט בהספקים שתכננתי ללמוד בלימודי הסמיכה ועוד.

פניתי איפוא לר' מענדל והתאוננתי לפניו כי העבודה שהטיל עלי מפריעה לי בתוכניותיי.

ר' מענדל הרצין מאוד והביט בי במבט נוקב, כפי שלא ראיתיו מעולם - ואמר לי: "דער רבי וועט דיר נישט בלייבען קיין בעל חוב!" [-הרבי לא יישאר לך חייב!].

המשפט הזה, שמלווה אותי עשרות שנים, הוא לא רק בשל תוכנו אלא בעיקר בגלל מי שאמר אותו. אמירה זכה, טהורה ואמיתית, חודרת ונוקבת היוצאת מעומק הנפש! בשבילי זהו המסר מפרשת פנחס. 

שיתפתי את השומעים בבעיה קשה שהעיקה עלינו באותן הימים בעבודת הקודש באילת ועל האתגר שהיא מציבה להתמודד מולה, כשהיא שואבת את לשד עצמותינו ואין לי ספק שהרבי לא יישאר בעל חוב.

סיימתי את ההתוועדות האמורה בבית חב"ד ומיהרתי למיטתי, שכן למחרת היה עלי לנסוע עם רעייתי למירון, שם הוזמנתי על ידי השליח הרב יוסף הלפרין להתוועד את התוועדות שבת מברכים חודש אב בתוך מערת רשב"י.

בבוקר יום השישי יצאנו לדרך. לפנינו דרך ארוכה של כ-500 ק"מ. חשבנו בדרכנו בכביש הערבה האין סופי כי יהיה זה מן הנכון לעצור בירושלים מעט להפוגה קלה ומשם להמשיך מירונה. כך חשבנו וכך עשינו.

עלינו לבית מו"ח וחמותי הרב שמואל יהודה והרבנית פנינה וינפלד לפרוש בשלומם ולקיים את ה"טועמיה חיים זכו" ומשם אנו ממשיכים בעזרת ה'.

בדקות הספורות שישבנו בביתם בשכונת מקור ברוך בירושלים, קרא לי חמי למשרדו הביתי ואמר לי בהפתעה גמורה, כי הוא רוצה להעניק לי שלשה מכתבים מאת הרבי שיש להם שייכות אלי. 1) מכתב שבו הרבי מברך אותו לרגל הולדת זוגתי בשנת תשכ"ו. 2) מכתב שבו הרבי מברך אותו לרגל הנישואים שלי שהתקיימו בתשמ"ה. 3) מכתב שבו הרבי מברך אותו לרגל הולדת נכדתו, זוהי בתנו הראשונה שנולדה בשנת תשמ"ו.



הוא העניק לי את המכתבים המקוריים כמתנת שי, מכתבים שלא ידעתי על קיומם כלל ומעולם לא סיפר לי שקיבל מהרבי מכתב לנישואינו וכן להולדת בתנו.

כששאלתי אותו על מה ולמה זכיתי לפרס כה נשגב בעיתוי זה, הוא לא מצא הסבר מלבד תחושה של אותו רגע שהתעורר ברצונו להעניק לי זאת כמתנה, מה גם שחמי וחמותי לא ידעו שנבקר אותם משום שלא הודענו להם מראש על הביקור.

הרגשתי כי ההענקה המופלאה הזו באה כהמשך לההתוועדות של יום האתמול, בה דובר על "הנני נותן לו". מפעם לפעם כאשר השליח זקוק לעידוד על עבודתו הלא קלה, הרבי שולח לו תשורות ותמיכה מתבקשת, והפעם היה זה בדמות שלשה מכתבי קודש מקוריים.

בהמשך הדרך למירון, כאשר הרכב טיפס בארעא דגליל, עלה ברעיוני ששלושת המכתבים האמורים הם מתאימים ביותר לשכר פנחס: "והיתה לו ולזרעו אחריו". מכתב ראשון היה "והיתה" - לידת זוגתי. מכתב שני היה "והיתה לו" - בנישואינו, ואילו המכתב השלישי של הולדת בתי היא המשך הפסוק "ולזרעו אחריו".

למותר לציין את רוממות רוחי באותה שבת במירון, דבר שבא לידי ביטוי בהתוועדות המיוחדת שכבר סופר עליה כאן בפרקים הקודמים.

ואם חשבתם שהשכר המיוחד לו זכיתי בפרשת פנחס באותה שנה היה מקרה חד-פעמי שלא חזר על עצמו, תתפלאו לשמוע שחזר על עצמו שנה לאחר מכן שוב.

היה זה  בשבת פרשת פנחס, ימי החופש מלימודים, בהם אנו נוסעים לבקר את ההורים. והנה, ביום שישי, כאשר הגענו לירושלים וישבתי לשוחח מעט עם חמי, קם לפתע ממקומו וחזר מיד ממשרדו עם מכתב נוסף שהחליט להעניק לי.

מדובר על מכתב מיוחד שהרבי בירך אותו ואת חמותי לאחר נישואינו. המכתב במקורו נכתב רק לחמי ואילו הרבי החליט להפוך אותו למכתב משותף גם לחמותי על ידי שהוסיף בכתב ידו את התיבות "וזוגתו שתחי'". כמו"כ שינה כמה פרטים במכתב מיחיד לרבים. המכתב מסתיים במלים: "בברכת מזל טוב לחתונת בתם תי'"

שוב "והיתה לו לזרעו אחריו".

 

אני בטוח כי אינני 'בן יחיד' בתשורות אלו וכי כל שליח ועוסק בצ"צ באמונה יכול לספר על איתותים ועידודים כגון אלו שבאים אליו בהפתעה במגוון אופנים, שהצד השווה שבכולם הוא סימן מלמעלה לעידוד הפעילות בעבודת הקודש.

ואוסיף אפיזודה נוספת בנושא:

באחד הלילות נדדה שנתי על משכבי בשל מועקה שאחזתני. נשאתי עיני למרומים ובקשתי מהרבי שיסייע לי בהכוונה בעבודת השליחות שאפעל נכון בדבר שהתלבטתי בו והתחבטתי כיצד לנהוג.

כשהשכמתי לקום לאחר כמה שעות, קיבלתי מידידי השליח בנהריה, הרה"ח ר' ברוך וילהלם, הודעה כי במאגר התמונות החדשות של ג'ם שהתפרסם לאחרונה הוא מצא תמונה שלי מקבל דולר מהרבי בכינוס השלוחים, כאשר אני עובר עם התג של הכינוס עמו עברו כל השלוחים לפני הרבי, לפי הוראת הנהלת הכינוס.

ויהי לי לסימן ולאות כי נכונה דרכי ואמשיך בנתיב בו בחרתי.

אי אפשר לסיים טור זה ביום שבו מסיימים את הרמב"ם מבלי להתייחס אליו.

תקנתו הקדושה של הרבי ללימוד הרמב"ם חדרה והקיפה את כל שכבות העם, גם למקומות שלא שיערנו.

בבתי אונגרין שבעיה"ק ירושלים התגורר יהודי גאון בתורה בשם ר' וועלוועל אייזנבך. הוא האריך ימים עד למעלה מגיל 102 והשאיר אחריו ברכה אלפי נכדים, נינים ובני נינים מ-14 ילדיו. בודדים מהם זכו להסתופף תחת צלו של הרבי והפכו לחסידי חב"ד.

אחד מהם הוא הרה"ח ר' אשר אייזנבך, רב בית הכנסת "רייטשיק שול" בכפר חב"ד.

כאשר הרבי יצא במבצע תקנת הרמב"ם הגיע הרב אשר אייזנבך לסבו הישיש ר' וועלוועל, והעלה בפניו את הרעיון ללמוד את הרמב"ם. הסבא השיב לו כי בדיוק כעת לומד את הרמב"ם בהלכות שבת וכאשר הלימוד יגיע למקום שאליו הגיע, הוא יצטרף למסלול של ג' פרקים ליום - ואכן כך עשה.

במשך עשרות שנים הוא למד מידי יום ביומו את ג' הפרקים ברמב"ם.

כאשר הלך לעולמו בשיבה טובה, ישבו בניו שבעה אחריו, ובאחד הימים נכנס אחד השכנים לנחמם. הוא סיפר שהיה לו לימוד חברותא עם הנפטר. הבנים שאלו אותו מה למדת עמו? והוא השיב להם כי למד עמו ג' פרקים ברמב"ם מידי יום במשך תקופה ארוכה.

הם המשיכו לשאול אותו: מדוע למד כל יום ג' פרקים בדוקא? הלה ענה שאינו יודע מדוע אבל זו היתה דרכו ומאוד הקפיד על כך.  אחד הבנים שידע על כך סיבר את אזנו כי לימוד זה הוא לאור תקנתו של הרבי מליובאוויטש!

אין לנו מושג והערכה עד כמה פעל הרבי להביא את תורת הרמב"ם אל הציבור הרחב. תקנתו זו של הרבי ההולכת ומתפשטת תצעידנו לקראת הגאולה כפי שמסיים הרמב"ם את היד החזקה ונזכה למלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
חזק ביותר. נותן כח לשלוחים
י"ח תמוז ה׳תש״פ
2.
כל הכבוד
כ"א תמוז ה׳תש״פ
המאמרים שלך מעניינים במיוחד ואני מקוה שתמשיך בזה
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.