את הבעל מנגן ר' יוני שלמה, מאנ"ש בשכונת נחלת הר חב"ד, אין כל צורך להציג בעבור גולשי COL. הוא חתום על שורה של סינגלים חסידיים ומופיע בהתוועדויות וחתונות בכל ימות השנה. בנחלה, שם מתגורר בשנים האחרונות, הוא חלק מהנוף בהתוועדויות החסידיות של שבת בצהרים ונוטל חלק פעיל בשיעורים ובכנסים בשכונה. בילדותו בפאריז, חקק בו השליח הבלתי נשכח ר' מולע אזימוב את לימוד השיעור היומי ברמב"ם. והנושא בדמו.

רגע לפני פתיחת המחזור ה-40 ישבנו לשיחה עמו בנימה אישית

•

מערך השיעורים החדש

כעת אפשר לומר 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו'. שנים אנו מתייגעים להבין טוב את ההלכות, עכשיו הגיעה ההזדמנות לעשות זאת בקלות ובשמחה. כנראה שבשנת הארבעים, קאי איניש אדעתא דרביה, הגיע הזמן לגילוי חדש.

מערך השיעורים, שמגיע אלי בכל בוקר לטלפון, חולל מהפכה בלימוד הרמב"ם אצלי. לפתע התחלתי להבין גם הלכות מורכבות ובעומק יותר. שנים חיכיתי לרעיון שכזה שיפציע. גם ההלכות הקלות והפשוטות תמיד אפשר ללמוד אותן לעיון יותר ובעומק יותר - וכעת הגיעה ההזדמנות.

סדר לימוד

אני משתדל לאחרונה, מאז החלו לצאת השיעורים המוקלטים עם הרב מושקוביץ', להאזין לשיעור ובמקביל במהלך היום גם לקרוא את ההלכות בפה. לעיתים אני מקדים את הקריאה הרציפה כבר לשעות הליל שקודם לכן ולמחרת רק מאזין לשיעור ומבין את ההלכות כיאות.

הזמן הכי טוב ללמוד רמב"ם

אין כמו לפתוח את הבוקר בתקנה של הרבי. אני אישית בדרך כלל קם מוקדם, לומד חסידות (ליקוטי תורה) ולאחר מכן את הרמב"ם.

טיפ לגולשים איך לשמור על הקביעות מבלי לפספס

דבר ראשון להתבונן ולזכור תמיד שזו התקנה של הרבי. באין ספור מכתבים מעורר הרבי על דבר שמירת שלושת השיעורים של חת"ת, אותם תיקן ללמוד הרבי הריי"צ. ובעבורנו, חסידים בדור השביעי, זה בעיקר לימוד הרמב"ם. צריכים להתבונן בכך ולזכור שאם לא אנחנו, אף אחד אחר לא יעשה את זה. זה ידרבן ויתן חשק להמשיך מבלי להחמיץ אפילו יום אחד.

נוסף על כך - להתרגל. אסור לעשות את זה כלאחר יד, אלא להשקיע בזה ולעשות את זה בראש ובראשונה. כעבור משך זמן מתרגלים ואז זה הופך לקל יותר. רק צריך להתחיל.

הרמב"ם המועדף עליך

אני אישית משתמש ברמב"ם לעם, כמו הרבי, ועובר על ההערות שם למטה. אולי אם ייצא בקרוב מהדורה חדשה לרמב"ם שמבארת את ההלכות כמו שוטנשטיין ארכוש אותה גם, אך את קריאת ההלכות אעשה תמיד ברמב"ם לעם. זה התמונה שאצלי בראש, שרואים את הרבי עם רמב"ם לעם.

הלכות קידוש החודש

יום יבוא ונבין גם את ההלכות הללו במדויק. כעת זה חלק מההתקשרות לרבי בלימוד הלכות הללו עד כמה שניתן. הייתה שנה אחת שהעביר כאן בנחלה הרב קלמן סגל, שהוא מומחה בנושאים אלה, שיעורים ויזואלים וזה עזר לי להבין.

ר' מולע אזימוב

לא נשכח אותו. הוא החדיר בנו בצרפת את הלימוד בעצמות, והיה לו 'קאח' מאוד גדול בזה, כמו בכל שאר המבצעים של הרבי. מילדיו שמעתי שכאשר שכב בבית הרפואה לפני שנפטר קראו לצדו את ההלכות בקול. זה היה בדם שלו, חוק בל יעבור. הוא לא הלך לישון בלי רמב"ם.

בפאריז עושים בכל שנה אירוע ענק ביום הסיום. לפני 12 שנה בערך יצא תאריך הסיום בימי בין המצרים. בצרפת באותה תקופה, לפי התאריך הלועזי, נוסעים המשפחות לנופש מחוץ לעיר. המארגנים התלבטו אם לעשות את הסיום בו ביום או לדחות אותו בשבוע שבועיים. שאלו את ר' מולע והוא התעקש שיעשו את הסיום באותו יום ובאולם מפואר וענק כמו תמיד. התקשרו אלי וביקשו שאשיר בוואקלית באירוע.

האירוע התחיל עם כמה מאות בלבד. בתוך זמן קצר אולם התמלא ההיכל עד אפס מקום, כאשר אלפים רבים גודשים כל כיסא או מעבר בו. אני זוכר שר' מולע נשא דברים והמשפט הראשון שאמר היה, "אמרו לי לחכות עם האירוע, אבל כיצד אפשר הרי יש דווקא היום שמחה גדולה בשמים".

מחזור הארבעים

זה הזמן לכל חסיד לזוז קצת ולשדרג את הלימוד שלו. מי שלמד פרק אחד שינסה להתחיל ללמוד 3 פרקים. גם מי שלומד 3 פרקים תמיד יש איך להוסיף, ללמוד בעיון יותר או להקדים את הלימוד ללפני השקיעה וכדומה. חשוב גם להפיץ את התקנה הלאה, להגיע לחברים - גם כאלה שאינם חסידי חב"ד - ולשכנע אותם להצטרף אל מעגל הלומדים.

קורונה

הייתי שבועיים בבידוד וזה איפשר לי ללמוד הרבה יותר. אני בטוח שבתקופה זו לכל אחד יש אולי יותר הזדמנות להתמסר ללימוד. היום הכל כבר נגיש. אפשר לקבל ישירות לטלפון התוועדויות ושיעורים בכל התחומים, בצורה נהירה וברורה. וכעת גם ברמב"ם. זהו מהפך עצום. צריכים רק ללחוץ על הכפתור ולהאזין.

רמב"ם בתשעה באב

בתקווה שעד אז כבר נהיה עמוק בגאולה. בצרפת הייתי רגיל שבחצות היום לפני מנחה לומדים רמב"ם יחד עם שאר השיעורים. כשהגעתי לארץ הבחנתי ברבים שלא נוהגים כך ומישהו הפנה אותי למקור שבו מובא שיש ללמוד הרמב"ם רק לאחר צאת הכוכבים. בשנה שעברה התלבטתי מתי ללמוד את השיעור, בחצות כפי שהורגלתי או אחרי צאת הצום כפי שרבים אמרו לי. כשגמרתי את ה'קינות' בליל הצום פניתי אל ידידי שישב לצידי (למרות שהוא לא רוצה שאזכיר אותו, אזכיר אותו. מדובר בר' מני וולף) ושאלתי אותו מתי הוא לומד רמב"ם בתשעה באב. הוא השיב לי שמיד כאשר מגיע חצות מתחיל ללמוד. מיותר לציין שכך נהגתי גם אני. זה משהו בנפש בסופו של דבר ואין בזה שקלא וטריה.