לאחר שהחלה תקנת הלימוד היומי ברמב"ם והוראת הרבי לערוך סיום בכל מקום ומקום, החלו קבוצת שלוחים מישראל לתכנן את עריכת סיום הרמב"ם במצרים, זאת בעקבות המענה בנוגע למשמעות המקום בהקשר לחייו של הרמב"ם במצרים.

כאשר כתבו השלוחים לרבי על הרעיון תשובת הרבי הייתה חיובית. הם השיגו את האישורים הנחוצים, והוחלט על עריכת הסיום ביום ל' בניסן תשמ"ה. השלוחים החלו בגיוס מימון להוצאות הנסיעה, אך כאשר דיווח הרב גליצנשטיין לרבי מכל הנעשה, ביקש הרבי למסור כי מהמזכירות יממנו את כל ההוצאות (וכך בכל שנה גם לאחר מכן, המזכירות מימנה את הסיום בקהיר).

הרבי הורה כי בחברי המשלחת שתסע לקהיר ייכללו השלוחים באילת הרב גליצנשטיין והרב העכט - כיון שהם הדפיסו את התניא שם בעבר, והשליח ורב העיר צפת הרב לוי ביסטריצקי ע"ה - כיון שסידר את סיום הרמב"ם בקברו של הרמב"ם בטבריה, וכן מחמת היותו הרב בעיר צפת הסמוכה לציון. הרבי הוסיף כי יש לתעד את האירוע ועל כן הצטרף לנסיעה גם הצלם המיתולוגי ר' לוי יצחק פריידין ע"ה.

מאז במשך כל שנה, לקראת סיום הרמב"ם נסעה משלחת מרבני אנ"ש והשלוחים לקהיר בכדי לערוך שם את הסיום ברוב עם הדרת מלך.

"היינו שם כמה וכמה פעמים", סיפר בהזדמנות הרב שמעון גד אליטוב, שהצטרף למשלחת, "וראינו את היוקר והחשיבות של הרבי בנוגע ללימוד הרמב"ם והסיום שם. הרבי ביקש מכל אחד מה להגיד, והפלא היה החשיבות של הרבי על כל פרט ופרט ממה שהתרחש שם".

הרב אליטוב הצטרף למשלחת, לבקשת הרב הכט, בהיותו דובר בשפה הערבית. "אז עוד לא כל כך ידעתי לדבר ערבית בניב מצרי", סיפר הרב אליטוב. "לאחר שבקשו ממני להצטרף לסיום המיוחד ביקשתי מהרב שלום גמליאל (שכיהן כרב בירושלים, ובמקורו הוא ממצרים), שיעזור לי ללמוד את השפה.

"כמובן, לימוד שפה חדשה אינו דבר קל כל כך והתקשיתי מאד. התקשרתי לרב העכט ושאלתי אותו האם הוא יכול לפטור אותי מהמשימה ושהרב גמליאל יישלח במקומי. כעבור זמן התקשר אליי הרב העכט בחזרה ואמר לי, כי כאשר המזכיר הריל"ג מסר לרבי כי השלוחים מתכננים לקחת במקומי את הרב גמליאל, שאל אותו הרבי: און פאַרוואָס נישט עם אַליין?" [ולמה לא הוא עצמו?].

"כששמעתי זאת, חידשתי את לימודי השפה המצרית, ובסופו של דבר אכן סיימתי והתחלתי את הרמב"ם בערבית מצרית".

צפו בקטע וידאו מיוחד משידורי הערוץ הראשון, המסקר את אירוע הסיום בקהיר בשנת תשמ"ט. מתוך ארכיונו רב הכמות והאיכות של שמואל בן צבי.

(בעריכת הכתבה הסתייענו בקובץ 'תקנת הרמב"ם' של 'ועד התמימים')