תסמיני קורונה, אי וודאות והקשר לי"ב-י"ג תמוז
מכירים את האנשים של הרשימות?
רשימה למכולת...
רשימה למשימות...
ורשימה נוספת... שלא נשכח לרשום.
ישנם כאלו שפחות מתוכננים ויותר ספונטנים ביום יום אך גם להם יש איזשהי מסגרת מערכתית.
ופתאום הגיעה הקורונה (או בשמה היותר אלגנטי הכתר)
משום מקום אולי בעצם, כן, מסין.
אבל עדיין, מי חלם שהוירוס הרחוק הזה יגיע אלינו??
ישפיע עלינו?? וישתק את חיינו??
בתסריט הכי דמיוני לא היינו מצליחים להעלות על דעתנו עולם מוזר, מוטרף, מבולבל.
בכולנו הוא נגע, נוגע
ואולי זה הרעיון של הנגע הזה?
אחד התסמינים היותר מובהקים של התקופה זה
חוסר וודאות!!!
חתן, כלה במשפחה? מזל טוב בשעטו"מ!!
אבל מי יגיע? ואיפה תתקיים החתונה? כמה משתתפים???
הכל לוטה בערפל. כלום לא ברור. אין דבר מובן מאליו.
תוכניות?? למגירות!!
*
יש משהו אחד, יקר מאין כמותו, שאיבדנו.
השליטה!
השליטה שלנו במצב,
השליטה על העתיד וגם על ההווה,
השליטה על החיים שלנו!!!
וזה קשה, בואו נודה!
כי הכי קל לזרום
כשהדברים פחות או יותר ידועים.
שיגרה, לימודים...
גם בחופש - קייטנה, קצת ים, קצת בריכה, אולי חופשה קצרה...
ועכשיו? מי יכול לדעת?
חו"ל זה כבר בכלל לא שאלה.
וגם בארץ כפטריות אחר הגשם סוגרים שכונות, ישובים ואפילו ערים שלימות.
אז מה נשאר?
*
הרבי בשיחה על י"ב תמוז:
מסביר שכשהנפש הבהמית מתגברת על האלוקית נוצרת "מחיצה של ברזל" המונעת מהנפש האלוקית להביע את דעתה.
עד היום הנפש הבהמית סיפרה לנו שיש ביכולתנו לשלוט על העניינים והכניסה אותנו לסוג של אשלייה שכביכול אנחנו אלו שיושבים על יד ההגה.
היום אנחנו כבר יודעים שזה לא יותר מאשר בועות סבון שב"פו" אחד מתנדפות באוויר.
מסיפור הגאולה של י"ב י"ג תמוז אנחנו לומדים שבכל מעמד ומצב יש לנו כח לצאת " מאחורי מסך הברזל".
מסירות הנפש של דורנו - מסירת הרצון!
למסור את ההגה חזרה לנהג "מבלי להתפעל מטענותיו של המלך זקן וכסיל" ( ציטוט מהשיחה)
"לא אותי בלבד גאל הקב"ה..." התבטא הרבי הריי"צ.
ביום זה אנחנו מקבלים כוח לפעול גאולה פרטית בחיים האישיים שלנו וכוח לזרז את הגאולה האמתית והשלימה שתבא now ממש!!!
שפרה אופנר
מנחה ומטפלת בשיטת אית"ן
מאפשרים לכם לקבל
