בפעם הקודמת כתבתי כאן על שברולט טראוורס האימתני – רכב שבהחלט לא כל אחד יכול להרשות לעצמו. הפעם, החלטתי לחתוך לכיוון השני ולבחון רכב שבעה מקומות עממי, כזה שעלותו אינה יקרה למשפחה ממוצעת.

כרגיל התלבטתי מי יזכה לעלות בחכתי והפור נפל בסופו של דבר על סיטרואן גרנד ספייסטורר, שלחלק מהקוראים מוכר בשמו C4.

אם חשבתם ש"עממי" פירושו רכב פשוט שאין בו ולא אף אבזור טכנולוגי תאלצו להתבדות לחלוטין. הגרנד ספייסטורר, שלנו הוא רכב מושלם. נכון, הוא צנוע ולא מגיע עם ממדים כמעט בלתי נדלים, עם מנוע עוצמתי ועם עיצוב שאף אחד לא יוכל לפספס, אבל הוא רכב שיש בו הכול. היום, כך גיליתי, כשמשפחה ממוצעת רוכשת רכב עממי היא לא צריכה לוותר על כלום.

מי שלא מבין במותגים ובשמות של רכבים, יוכל לזהות את הגרנד ספייסטורר, בתמונות ולגלות שמדובר ברכב נפוץ ומוכר. הגרנד ספייסטורר אכן תפס די חזק בשוק והוא נצפה היטב בריכוזים החרדיים, אבל לא רק. הדגם הנוכחי נמצא פה כבר כמה שנים ולא עבר שינוי חיצוני משמעותי, אבל הספיק לעבור כמה מתיחות פנים קטנות בתצורתו החיצונית, ומתיחות פנים משמעותיות יותר – וזה החשוב – בתצורתו הפנימית, במנוע ובאבזור.

רוב המתחרים הישירים כמו קיה קראנס, טויוטה ורסו, שברולט אורלנדו, רנו גרנד-סניק, מאזדה 5, וגם דאצ'יה לודג'י יצאו מאולמות התצוגה ואינם נמכרים עוד בדגם חדש, והעובדה הזו גורמת לרנסנס של הגרנד ספייסטורר. המתחרה הישיר היחיד שנשאר בשוק הוא טויוטה פריוס פלוס שאותה בחנו כאן לפני כמה חודשים, אבל הסיטרואן מתגלה כבעלת יכולות עדיפות בכמה פרמטרים.

מבחוץ, כאמור הגרנד ספייסטורר נשאר אותו דבר: רכב בעל עיצוב מודרני עם נגיעות צרפתיות ברורות אבל למרות זאת, מדובר ברכב שאינו בולט ומוציא עיניים.

כניסה פנימה מגלה חלל איכותי ונעים למראה ולמגע שנראה הרבה יותר גדול מכפי שניתן לשער במבט עליו מבחוץ. תא הנוסעים נראה מודרני והוא כולל כסאות בגווני אפור-שחור ובפסי כרום שחורים וכסופים בדלתות ומלפנים. הדבשורד כאן מאוד עמוק כדי להתאים את עצמו לשמשה הקדמית הגדולה שמעניקה יכולות עדיפות במה שנוגע לטווח הראיה מלפנים ומהצדדים שמקבל הנהג.

בפנים: חלל איכותי ונעים למראה. 'הגרנד ספייסטורר' 

גם ברכב המבחן שלנו, כבכל דגמי סיטרואן, המושבים מתגלים כנוחים יותר מכל רכב ממוצע. שוב ושוב ניסיתי לפצח את החידה ולהבין מה גרם למושבי הבד הסטנדרטיים לכאורה להיות נוחים מהרגיל ולא הצלחתי. עוד משהו מעניין שיש פה בהקשר זה, זו היכולת של הנהג להאריך את החלק התחתון של המושב שלו בכמה סנטימטרים, מה שמועיל לבעלי רגליים ארוכות.

במרכז תא הנהג נמצאים שני צגים. העליון רחב מאוד והוא מציג בצורה מרעננת ויעילה, מחשב דרך וכן ספרות דיגיטליות שמציגות את מהירות הנסיעה. מתחתיו, בינות לפתחי האוורור, נמצא מסך המולטימדיה עם מצלמת הרוורס. במסך לא תקבלו ווייז מובנה אלא תוכנת ניווט עצמאית מבית היוצר של סיטרואן.

מבחינה טכנולוגית וזאת כבר רשמתי בתחילה תקבלו כאן ממש אבל ממש הרבה: כניסה ויציאה וכן התנעה וכיבוי ללא מפתח, נעילת דלתות אוטומטית, מערכת בלימה אדפטיבית, איתות שטח מת במראות הצד, חלונות כהים מאחור, ידית אנדברקס אלקטרונית, מערכת 'סאטרט אנד סטופ' שמדוממת את המנוע ברמזור וכן מערכת התראה קולית המזהירה מתאונות בסגנון מובילאיי שבמקום להזהיר אתכם עם צפצוף מלחיץ היא מפעילה מנגינה עדינה ויפה בתוספת הבהוב אדום בצג מחשב הדרך שלפניכם. בנוסף תמצאו הגה מצופה עור שעליו כפתורי שליטה ובקרה על מערכת הסטייה האקטיבית, על מערכת האודיו והרדיו וכן על מערכת הקרוז קונטרול. ידית ההילוכים היא הדבר הכי חמוד שאי פעם תראו: ידית קטנה ושברירית שממוקמת מעל להגה בצד ימין.

היושבים בשורה השנייה, ימצאו שלשה כסאות המופרדים אחד מהשני ויושבים על גבי מסילות, כך שניתן להקדימם לטובת היושבים בשורה השלישית או לטובת העמסה גדולה יותר. השורה השנייה מתאימה לחלוטין למבוגרים ונותנת להם גובה ומרווח ברכיים מצוין, ואילו השלישית כרגיל ברכבים כגון אלו מתאימה לילדים ולבני נוער צעירים. שתי השורות מתקפלות כמשטח ישר וניתנות לכיסוי, למקרה שתרצו להעמיס בשטח הזה את קניותיכם. לטובת היושבים בשורה השנייה מותקנים גם עבורם פתחי אוורור עם יכולת לשלוט על חוזק פליטת האוויר מהמזגן. כל נוסעי הרכב יגלו חללי אכסון רבים ושימושיים.

רכב המבחן בעל מנוע הדיזל מסדרת ה- Blue HDIשל סיטרואן, מאיץ היטב וזריז, ומבט בנתונים היבשים מגלה מדוע: מנוע בנפח 1.5 ליטר המייצר יחידת כוח של 130 כוחות סוס ובעל הספק של 30.6 קג"מ המושגים כבר ב-1,750 סל"ד. אלו נתונים מפתיעים לרכב עממי שכזה.

מעבר לכך שבתוך הרכב כלל לא מרגישים את טרטור הדיזל, מה שתפס אותי יותר מכל הייתה העובדה שהגרנד-פיקאסו ממש ריחף על הכביש, כאילו היה רק סמארט קטון שמשקלו אפסי. נקודה נוספת לזכותו, למרות שהיצרן עצמו לא מתהדר בה, היא קוטר הסיבוב הקטן. מהיום, לעשות פרסה היא מלאכה קלה במיוחד גם עם שבעה מקומות.

עקב האכילס של רכבי המינוואנים הוא תא מטען קטן מאוד במקרה שכל המושבים פתוחים, אבל במקרה שלנו הצלחתי לראשונה אי פעם להכניס עגלת תאומים מקופלת, למרות שהרכב אוכלס בכל שבעת המושבים שלו. זה דבר נדיר, כי את העגלה הזו ניסיתי להכניס בסקודה קודיאק, פיג'ו 5008, טויוטה פריוס-פלוס וכל שאר הרכבים בסגמנט ולא הצלחתי. במקרה שלנו, כיוון שהבגאז' בנוי לעומק, הצלחתי גם הצלחתי ועוד נשאר מקום למזוודת יד.

כמובן שאת הכתבה הזו אי אפשר לסיים ללא התייחסות ראויה לצריכת הדלק. וכאן נכונה לי הפתעה מרעננת: בנסיעה משולבת צרך רכב המבחן שלנו ליטר דלק לכל 13.4 קילומטר.