הרב יוסף שמחה גינזבורג מכהן כרב  היישוב של עומר משנת תשל"ה – 1975 למניינם.

הפרשייה החלה בשנת תשע"ו 2016 למניינם, אז קבע בית הדין לעבודה בבאר-שבע ( סע"ש 20993-05-14 גינצבורג נגד המועצה המקומית עומר ומשרד הדתות מיום 27.3.16) שלאור תקנות רבני הערים יש להכיר ברב של עומר כרב עיר. כפי שפרסמנו כאן ב-COL, ביה"ד לעבודה קבע כבר אז כי על המדינה להכיר בו כרב עיר.

המדינה ערערה לבית הדין הארצי אולם ערעורה נדחה (ע"ע 17294-05-16 מים 29.3.20). למרות קביעות בתי הדין שהרב הוא רב עיר, המדינה סירבה שלם את שכרו לפי טבלאות השכר של רב עיר מאחר שבעומר אין מועצה דתית ולטענתה טבלאות השכר קובעות את השכר של רב עיר רק לרב המכהן בעיר שיש בה מועצה דתית.

סגן נשיא בית הדין לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פרנקל, קבע השבוע (25993-08-17 גינצבורג נגד משרד הדתות פסק הדין מיום 23.6.20) שיש לשלם את שכרו של רב הישוב עומר שהוכר ע"י בית הדין הארצי כרב עיר, לפי טבלאות השכר של רב עיר.

השופט פרנקל קבע שהיה על המדינה להוכיח במה שונה עבודתו של רב עיר בעיר ללא מועצה דתית לעומת רב עיר בה יש מועצה דתית והמדינה לא הוכיחה שיש הבדל בין תפקידיו ועל כן יש לשלם את שכרו כרב עיר.

בפסק הדין נקבע בסעיף 18:

"מחובתו של מעסיק, קל וחומר מעסיק ציבורי, במיוחד באין הסכם קיבוצי, להגדיר בצורה ברורה את תפקידו של העובד, תנאי העסקתו כולל שכרו וכל התנאים הנלווים. ...משבית הדין הארצי קבע שהתובע רב עיר, היה על המדינה להוכיח את תנאי עבודתו. המדינה לא הגישה על כך ראיות, למרות האמור בסעיף 32 בפסק הדין של בית הדין הארצי. המדינה לא עמדה בחובת ההוכחה שקבועה בסעיף 5א לחוק הודעה לעובד.."

*

הרב גינזבורג מוכר לרבים בשל טוריו הקבועים בענייני הלכה, המתפרסמים בקביעות ב'שיחת השבוע' הנפוץ בעשרות אלפי עותקים, וכאן במרכז התקשורת החב"די COL.