דבריו של השליח ראש ישיבת 'אור אלחנן חב"ד' לוס אנג'לס קליפורניה הרב עזרא בנימין שוחט, במהלך כנס 'מאווירה' כנס עולמי כהכנה לג' תמוז, שהועבר כאן במרכז התקשורת החב"די לרבבות צופות ברחבי העולם.

"אנו נמצאים במצב מיוחד, עם הפחדים והחששות. רבנים דיברו על קדושת בית הכנסת, להתנהג בבתי מקדש מעט בקדושה וטהרה.

יש עוד הוראה מאוד חשובה: ראינו בפועל שאנשים היו יותר בבית, התפללו ולמדו בבית, היו יותר עם הילדים וזה השפיע בחינוך. נושא טהרת האוויר. להתעסק בטהרת האוויר לא רק בבית מקדש מעט."

הרב שוחט הביא את סיפורה של הנערה המשרתת בבית נעמן, שקוראים בהפטרה, ועד כמה אמירה שלה השפיעה בפועל, כשנאמרה בתמימות ובבטחון, ונעמן נאסף מצרעתו ונוכח - כמו שאמר אלישע עצמו - ש'יש נביא בישראל'.

בהפטרת האשה השונמית, הספרדים מפסיקים כשהאשה ענתה לבעלה "ותאמר שלום", ואילו האשכנזים מסיימים רק לאחר סיום הפרק כשהילד קם לתחייה לאחר שהנביא אלישע החייה אותו. בדרך כלל, חב"ד נוהגים כמנהג הספרדים, אך בהפטרה זו דווקא מסיימים בתום הפרק - כמנהג האשכנזים.

הרב שוחט: "אצל הספרדים, האמונה ברבי חזקה, וכבר שהולכים לרבי הכל מסתדר, 'ותאמר שלום'. ואילו אצל האשכנזים - צריך לחכות ולראות שאכן הכל מסתדר בפועל והילד קם לתחיה... 

ומדוע בחב"ד נוהגים כאן כמנהג האשכנזים? התירוץ פשוט: כשילד יהודי מת, לא מספיקה אמונה לבדה. צריך בפועל לעשות מעשה, עד שהוא יקום לתחייה..."

צפו בדבריו: