"ענק הרוח"

הגה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רבה של נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב"ד בשיחה נדירה ועתירת גילויים עם 'המבשר תורני' לקראת היום הקדוש ג' תמוז הכ"ו של ענק הרוח, אביר הרועים כ"ק אדמו"ר מליובאויטש, בה גולל עובדות פלא להם היה עד מקרוב במחיצת קודשו.

מה הרבי אמר בליל שבת ויקרא תנש"א למסור לרב ירוסלבסקי? היחידות הסודית 7 חודשים לפני מלחמת שלום הגליל שהתברר כרוח הקודש גלויה • כשהרבי שואל 3 פעמים היכן המרא דאתרא של נחלת הר חב"ד • מהו פסק הדין בהוראת הרבי שמביא שפע ליהודים עד היום? • איך התבטלה הבצורת בשנת תשנ"ב?

צרור גילויים מפעימים בראיון בלעדי של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי להמבשר תורני לקראת היום הקדוש ג' בתמוז.

לקריאה - לחצו כאן>>>

'המבשר' - תורני

לאו בכל יומא מיזדמנא מילתא לזכות ולשוחח עם אחד מזקני ווותיקי הרבנים בארה"ק המשמש בקודש ברבנות למעלה מיובל שנים ומורה הוראה לבני ישראל תמידין כסדרן בכל תחומי היהדות.

כך זה היה השבוע, כאשר זכינו לשיחה מיוחדת ועתירת גילויים עם הגה"ח רבי יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א המשמש כרבה של נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי מזה למעלה מיובל שנים, ולצד זאת הוא מכהן מזה עשרות בשנים כאב"ד ומזכיר בית דין רבני חב"ד בארה"ק.

השיחה המיוחדת נערכה לקראת יומא דהילולא קדישא ג' תמוז, וברשותו אנו מביאים את הדברים המרתקים כהווייתם.

בשיחתנו עמו גולל הרב שליט"א בפנינו את ראשית מסכת התקשרותו לרבו הגדול כ"ק הרבי זי"ע החל בבחרותו בשנת תשכ"ב, אז נסע לשהות במחיצת קודשו של הרבי זי"ע ביחד עם ה'קבוצה' מישיבת חב"ד בלוד, דרך מינוייו לשלל תפקידים סמכותיים ונכבדים בפקודת הק', וכן בהמשך השנים כאשר זכה לקרבה מיוחדת במינה במחיצת קודשו של הרבי זי"ע.

הביקור הראשון

עם תחילת השיחה ביקשנו לשמוע ממע"כ הרב שליט"א: אימתי ביקרתם לראשונה בהיכלו של הרבי?

"בשנות בחרותי למדתי בישיבת חב"ד בלוד", מספר לנו הרב שליט"א, ומוסיף, "אז החל הרבי להנהיג את עניין ה'קבוצה', דהיינו שלאחר כמה שנים של לימודים בישיבה, יוצאים קבוצת בחורים להסתופף בצל הרבי ולשהות במחיצת קודשו.

"ואכן אני זכיתי להיות נמנה על ה'קבוצה' הראשונה שמנתה כמניין בחורים והיה זה בחודש אדר א' תשכ"ב. זכורני, כי ה'מאמר' הראשון ששמעתי מהרבי היה במשך כשלושת רבעי שעה בענייני בין אדם לחברו, לאחר מכן קרא הרבי לכל אחד מהבחורים והעניק לנו 'תניא' כיס בצירוף דולר לברכה, ואף ליווה אותנו לאחר תפילת ערבית.

"כך גם זכינו לסעוד את סעודת יו"ט של ליל א' דסוכות במחיצת הרבי, הייתה זו שעה של קורת רוח מיוחדת. זכורני, כי כאשר הרבי שאל את אחד הבחורים בעניין מאמרי האדמו"רים המתפרסמים בלוח החב"די "היום יום", ואותו בחור לא זכר, התבטא הרבי שאם לא יודעים לחזור על הדברי תורה, לשם מה נדחפים אצלו...

"כך זכיתי לשהות במחיצת קודשו למעלה משנה, היו אלו ימים של גן עדן עלי אדמות ממש, זכיתי לקבל כ"כ הרבה שפע של רוחניות מהרבי, ובמיוחד בשיחות קודשו בהם ראינו את גאונותו ובקיאותו העצומה בכל התורה כולה.

"לאחר נישואיי התגוררתי בכפר חב"ד שם למדתי הוראה למעשה, ואף זכיתי לקבל סמיכה מרבה הראשון של הכפר הגרש"ז גרליק זצ"ל".

הצעת הרבנות בקריית מלאכי

כאן ביקשנו לשמוע מהרב שליט"א אודות הכתרתו לפני 51 שנה בהיותו אברך צעיר לימים לכהן כרב שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי בהוראת הרבי...

"לאחר נישואיי נהגתי לנסוע מדי שנה לרבי. והנה בשנת תשכ"ח כאשר נסעתי לרבי ונכנסתי ל'יחידות', להפתעתי אני שומע מהרבי כדברים האלו: "דיברתי אתמול עם אביך, וברצוני שתתעסק בדיינות. בכלל, רבנות בארה"ק קשורה משום־מה למחלוקת, משא"כ דיינות. איני יודע את הטעם לכך, אולי משום שישנם הרבה רבנים ומעט דיינים... בכל אופן, בכדי להגיע לדיינות עליך להתעסק גם ברבנות, ולנצל לשם כך את כל הכישרונות".

"היה זה שנה קודם שהרבי הודיע על כוונתו להקים את "נחלת הר חב״ד". יום קודם לכן שהה ב"יחידות" אבי, החסיד ר׳ משה ע"ה, אף הוא שמע מהרבי דברים בתוכן דומה.

"שבתי ארצה, ובהוראת הרבי החלתי להתעניין במקומות שיתאימו לרבנות עבורי. קיבלתי מספר הצעות, וכולן הועברו ישירות למזכירות לקבלת אישור מהרבי. הרבי שלל את כולן מסיבות שונות.

"והנה בחודש שבט תשכ״ט הגיע לארה"ק הרה"ח ר׳ בנימין גורודצקי ע״ה, שנשלח מטעם הרבי במטרה להקים בארה"ק שכונה חדשה שתתאים עבור העולים החדשים שהגיעו באותה תקופה ממדינות גרוזיה, ותספק להם את כל הצרכים הרוחניים הדרושים.

"ר׳ בנימין גורודצקי הגיע אלי בהצעה לכהן כרבה של השכונה החדשה. עניתי לו שעלי לשאול את הרבי, ואיני בטוח שלזה התכוון הרבי כשהציע לי להתעניין ברבנות, לאחר שהיו כבר כ"כ הרבה הצעות שאותן הרבי שלל.

"כתבתי לרבי אודות ההצעה החדשה, אך הרב חודקוב ע״ה ענה לי שלא אקבל מענה על שאלה זו, ושעלי להחליט על-כך בבחירה עצמית.

"כששמעתי זאת, החלטתי שכנראה ההצעה הזו אינה בשבילי, וכתבתי לרבי שהחלטתי לדחותה. לא עבר זמן רב, ושוב פונה אלי הרב גורודצקי, והפעם מודיע לי שעליו לפגוש אותי בצורה דחופה. קבענו להיפגש, אני זוכר שהיה זה במלון "דבורה" בת"א, ובפגישה הזו הוא אומר לי: "שמעתי מעבר-לים שאתה לא רוצה לנסוע לקריית מלאכי... אבל היו רוצים שאתה כן תיסע לשם...". למזלי כבר הכרתי את הטרמינולוגיה הזו, ולא הייתי צריך יותר מאשר "מעבר לים", ו"היו רוצים" בשביל להבין שהמדובר ב״הוראה מלמעלה"...

"באותה תקופה התגוררתי בכפר חב״ד, ובתקופת החיפושים אחר המקום לרבנות שאלתי את הרבי האם לטובת משרת רבנות עלי לעזוב את כפר חב״ד. תשובת הרבי הייתה חיובית. לכן, כאשר הבנתי מהרב גורודצקי שסוף־סוף יש לי אישור מהרבי, הזדרזנו לארוז את הפקלאות, ועברנו להתגורר בשכונה החדשה שהקים הרבי בק. מלאכי עבור יהודי גרוזיה.

"השבת הראשונה שהגעתי לקריית מלאכי היה שבת זכור שנת תשכ"ט. השטח של השכונה החדשה היה אז אזור שומם ביותר ומסביב היה רק חול. כל הבתים הבנויים היום במרכזה של השכונה, אז טרם עמדו על תילם.

  "באותה שבת הגיע לשכונה המשפיע הנודע ר׳ שלמה חיים קסלמן ע״ה, מכפר חב״ד. הייתה זו הוראה מיוחדת מהרבי, שהוא יבוא לשבות עמנו את השבת הראשונה, ויתוועד. גם אלינו, התושבים החדשים, הייתה הוראה מהרבי בקשר לזה: שלא יפריעו לו במהלך ההתוועדות...

"אותה שבת הייתה מרגשת ביותר. לכולם הייתה הרגשה שהם חווים חלק מתהליך של היצירה הגדולה.

"בגין כך זכיתי להיות בקשר הדוק עם הרבי שנים רבות, אם ע"י מכתבים וכן ב'יחידות' כאשר הייתי מגיע מדי שנה בי' שבט, ולאחר מכן בשמחת תורה, וכן בחג השבועות, ובהמשך הייתי קופץ גם באמצע השנה ליום או יומיים לשוחח עם הרבי, ואז הייתי מקבל הוראות מפורטות אודות ניהול המוסדות והתפתחות הקהילה בק. מלאכי והשאלות הרבות שעמדו על הפרק תדיר.

"בתקופה הראשונה התגוררו בשכונה שש משפחות מאנ"ש וכארבעים משפחות מעולי גרוזיה. לפי הוראת הרבי, החלו המתיישבים החב"דיים בפעילות למען העולים החדשים. היה צריך לדאוג להם לסדר את ילדיהם במוסדות החינוך ולסייע להם בקליטה רוחנית וגשמית כאחת.

לאחר תקופה מסוימת חדלה העלייה מגרוזיה, ואחריה, לפי הבטחת הרבי, נפתחו שוב שערי העלייה והשכונה קיבלה תושבים חדשים, רבים מהם מעולי בריה"מ שלפי הוראת הרבי קבעו את משכנם ב"נחלת הר חב״ד".

"הרבי אף שלח ב' ספרי תורה לשכונה, כמו"כ שלח הרבי מדי ערב פסח מצות לתושבים. הרבי התייחס במיוחד לשכונה החדשה ואמר להרב גורודצקי: "הגם שנחלת הר חב״ד תהיה יותר גדולה מכפר חב״ד, בכל זאת יש לראות שיחלקו את המצות שווה בשווה".

הוראות מהרבי

האם נוכל לשמוע 'סודות מהחדר' – הוראות שקיבלתם מהרבי?

"ה"יחידות" הראשונה אצל הרבי, לאחר שנתמניתי לרב בשכונה החדשה, היה זה כעבור שנה מאז הגעתי לגור בנחלת הר חב״ד, היה זה לקראת "יו"ד שבט", בשנת תש״ל, במלאות עשרים שנה לנשיאות הרבי.

"ה"יחידות" נקבעה לאחר י׳ שבט, וקודם לכן שוחחתי בפרטיות עם הרב גורודצקי, שהודיע לי שלא אתפלא אם הרבי יתייחס למספר דברים הטעונים תיקון בשכונה.

"אני זוכר שר׳ בנימין סיפר לי אז ששמע שכאשר הרב יעקב יהודה העכט ע״ה חזר לניו-יורק מביקור אצלנו - בנו הרי״י העכט נמנה עם האברכים הראשונים שהגיעו לנחלה - "לא מצא חן בעיניו" אופן שמירת הסדרים בכולל...

"ואכן, כשנכנסתי ל"יחידות" אמר לי הרבי שהוא רוצה לדבר על הכולל, שכן שמע "שמועות מבהילות" בקשר אליו. הרבי ביקש ממני לדאוג לתקן את המצב, ולהוכיח את האברכים על חשיבות שמירת הזמנים, כשניסיתי ללמד זכות ולומר לרבי ש"עוסקים במבצע תפילין", אמר לי הרבי: "כשיצאתי בקריאה לצאת למבצע תפילין לא הייתה הכוונה שיש לסגור את החנויות... רק במקום לשבת לקרוא עיתון בצהריים שייצאו למבצעים...".

"בהמשך ה"יחידות" הנזכרת הרבה הרבי לעסוק בענייני השכונה, והדגיש את חשיבות הפעולה עם העולים מגרוזיה, שיש לדבר בסגנון שיבינו וכו׳. הרבי נתן עצות והדרכות למספר שאלות שעמדו על הפרק, וזכורני שבין היתר אמר: "בעזה"י יהיו בנחלת הר חב״ד 100 משפחות, 200 משפחות, 300 משפחות, 400 משפחות ועוד יותר..."

"בטרם פנה הרבי לזוגתי, הקדים הרבי ואמר שעליה למסור את הדברים באופן של ״כה תאמר לבית יעקב״ - בלשון רכה...

"אחרי הקדמה זו, ביקש הרבי מזוגתי שתסביר לנשות האברכים עד כמה חשוב הלימוד ושלכן אין להפריע לבעלים בשעת לימודם... כמו"כ נתן לה הוראות כיצד שייך לקרב ולהתיידד עם נשות העולים מגרוזיה. אחד הדברים שאמר הרבי בקשר לזה, שלא לדבר איתן על דברים שיש להן חסרון ידיעה, אלא להתחיל בדברים הפשוטים והידועים, ורק לאחר מכן להתקדם הלאה".

במשך השנים הרבה הרבי לעודד ולייעץ לתושבי השכונה, וברשות הרב ירוסלבסקי סיפורים רבים המעידים על כך:

"כשהרחיבו את המקווה התעניין הרבי אצלי בכמה אמורים להסתכם הוצאות ההרחבה. כשנקבתי בסכום מסוים, גבוה, התפלא הרבי ושאל איך הגעתי לסכום כה גדול? ממש היה ניכר שהרבי מודאג מכך, ומנסה בכל אפשרות להקל עלינו. רק לאחר שהסברתי את כל פרטי העלות, קיבל הרבי את ההסבר.

"ב"יחידות" אחרת תבע ממני הרבי שיש לפרסם את המפעלים שהוקמו בשכונה, כמו מפעל הטכסטיל של ר׳ מאיר זיילר. זה היה בשנת תשל״ז, והרבי הפנה אותי למועצת קריית-מלאכי, במטרה לדרוש מהם שיפרסמו כי המפעלים הללו דואגים לפרנסה לרבים מתושבי האזור".

רועה ישראל

בחביבות מיוחדת התייחס הרבי לתושבי השכונה ולמכתבים שקיבל מהם. ועל כך מספר לנו הרב שליט"א:

"היה זה בשנת תשל״ו, בתקופת י' שבט. כשנכנסתי ל"יחידות" וראיתי שעל שולחנו של הרבי כבר מוכנים כל המכתבים שכתבתי בזמן החולף, ועליהן רשומות הערות בכתי"ק של הרבי. כן ראיתי שם את כל ה'פדיונות' שהבאתי לרבי מתושבי השכונה. הרבי שאל אותי אם אני רוצה שהוא יענה לכל אחד ואחד בנפרד, או שיענה באופן כללי על כל ה'פדיונות' והמכתבים. שתקתי, והרבי ביקש למסור שכל אלו שלא בדקו את התפילין והמזוזות במשך י״ב החודשים האחרונים, שיבדקו זאת בסמיכות לחודש אדר, ושיהיו בשורות טובות.

"בפעם אחרת ששהיתי ב"יחידות" התעניין אצלי על מצבה של משפחה מסוימת. כשהתחלתי לומר שאני חושב שמצבו טוב, הפסיק אותי הרבי ואמר: "אם אתה אומר שזה טוב, אזי שיהיה יותר טוב"...

"זכורה לי גם פעם בה התעניין הרבי על דבר דיון מסוים שהיה בקשר למוסד מסוים בשכונה, שהיו בזה חילוקי דעות. הרבי שאל מה אמרתי אני בנידון, ואחר שהשבתי אמר: "זה שהתערבת בנושא, שיהיה לטובה ולברכה. אולם ברצוני לומר עצה טובה, שמכיוון שפלוני ופלוני הם התושבים שלך, כדאי שלא תדון בזה".

תוך כדי הדברים מספר לנו הרב שליט"א, כי באותה תקופה שהחל לשמש כרב הוא נבחן אצל הרבנים הראשיים הגרא"י אונטרמן והגר"י ניסים זצ"ל, במקביל אף עשה שימוש אצל מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל במשך כג' שנים. הגר"ש ואזנר שהעריכו ביותר, אף הגיע פעם לבקרו במיוחד במעונו בק. מלאכי. כן היה עולה רבות למעונו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לשוחח עמו בענייני הלכה שעלו בתדירות על שולחנו. 

"אפשר להאריך עוד רבות בהוראות שקבלתי מהרבי בענייני השכונה, ועוד היד נטויה אי"ה".

ד"ש מהגר"ב מנדלזון

סיפורים מרתקים רבים בפי הגרי"י שליט"א אודות שיחותיו עם הרבי, כמובן שבמסגרת זו לא נוכל להביא הכול, ונביא בזה אחדים מהם כפי ששמענו ממנו.

"עוד בראשית כהונתי כרב היה לי קשר נדיר עם הגה"צ רבי בנימין מנדלזון זצ"ל גאב"ד קוממיות. פעמים רבות לפני נסיעתי לארה"ב הייתי נוסע לקוממיות להיפרד ולהתברך ממנו.

"זכורני, כי פעם אחת כאשר הגעתי לביתו טרם נסיעתי לרבי ראיתי אותו יושב ולומד בעיון בחוברת 'ליקוטי שיחות', והיה זה לאחר חצות הלילה. הוא מאוד שמח אז על בואי, ואמר לי שאני גם יכול לספר לרבי שהוא אוהב ללמוד בשיחותיו. כאשר הגעתי לארה"ב וכתבתי לרבי דו"ח וכו', לאחר מכן כשנכנסתי ל'יחידות' שאל אותי הרבי בהנאה: "הרב מנדלזון מקוממיות לומד ליקוטי שיחות? האם הביא לך הערה? מיד עניתי לו שרק ראיתי אותו לומד אולם הוא לא הביא לי הערות..."

רוח הקודש בבית מדרשו

תוך כדי שיחתו עמנו נזכר הרב שליט"א על מעשה פלאי שאירע לו עם הרבי, המעיד על רוח הקודש בבית מדרשו.

"היה זה בשנת תשמ"ב, נסעתי אז לרבי לקראת שמחת תורה להסתופף במחיצת קודשו. לאחר החג טרם שחזרתי ארצה קרא לי המזכיר רי"ל גרונר ז"ל וביקש ממני שאני יעלה למעלה לחדר הרבי, כמובן שמיד עליתי, הוא ביקש שאני ימתין לרבי, כשהוא מוסיף בדבריו שהרבי רוצה לשוחח עמי דבר סודי.

"ואז יצא הרבי ואמר לי שהוא רוצה לדבר עם אלו שעסקו לאחרונה בכתיבת ס"ת לזכות ילדי ישראל כמו ר' מנדל פוטערפס, הרב טרבניק, הרב חנזין. האזנו בקשב רב לדברי הרבי, והרבי אמר אז שלדעתו צריך לכתוב ס"ת לזכות אנשי הצבא ושנלך לרב הצבאי והוא יגיד איך לכתוב את זה וכיצד למכור להם את האותיות.

"את הוראת קודשו ביצענו, וישבנו בארה"ק לראות איך עושים זאת, ואכן החלנו לבצע את העניין של מכירת אותיות כשהלכנו מבסיס לבסיס לזכותם באותיות של הס"ת.

"למעשה, מיד לאחר חג השבועות פרצה מלחמת שלום הגליל, אז קיבלתי טלפון מהמזכיר הרב חודקוב ע"ה שהרבי שואל מדוע הס"ת עדיין לא מוכן, והרי כבר יש יהודים שנפלו בקרב וצריך לראות מהר להציל אותם. לקחתי מיד כחמישה סופרים בכדי שיסיימו מהר את כתיבת הס"ת, ואכן הסופרים התחילו לעבוד על זה במהירות, ובערב י"ז בתמוז הסתיימה הכתיבה. ערכנו מעמד הכנסת ס"ת ברוב פאר והדר ביישוב צריפין לשם נכנס הס"ת.

 "מספר ימים לאחר מכן אמר הרבי בהתוועדות בזה"ל: עתה כבר מותר לפרסם שב"ה היה היום הכנסת ס"ת לזכות הלוחמים, ובעזה"י זה יביא להצלה שלא יפלו עוד קרבנות, ואז ראו שהרבי צפה ברוח קודשו את המלחמה כבר במוצאי שמחת תורה וביקש להקדים רפואה למכה לזכותם במצוות ס"ת".

הרבי מסייע ממרחקים בעדו

במוחו של הרב שליט"א נצורים סיפורים שמימים נוספים אשר חווה אישית במחיצת קודשו של  הרבי, ונביא בזה עוד ב' עובדות פלאית ושמימיות.

"שנה אחת בליל סוכות אירע במקווה בנחלת הר חב"ד שאלה הלכתית חמורה, כאשר הדבר הגיע לאוזניי דנתי בעניין ולאחר דיון מעמיק הוריתי את הוראתי בנידון, אולם היה שם אברך ת"ח שטען שפסקתי לא כדין, אולם דעתי הייתה איתנה בעניין. לאחר מכן התפללתי מעריב והרגשתי התעלות רוחנית מיוחדת שלא כרגיל.

והנה במוצאי החג קבלתי כמה טלפונים ובהם מר' בערל קסלמן, שבערב סוכות כאשר הגיע המשלחת של תושבי כפר חב"ד להעניק לרבי אתרוגים מפרדסי הכפר כמדי שנה, שאל אותם הרבי למרבה הפלא: היכן הרב של נחלת הר חב"ד? אולם הם היו בטוחים שהרבי שואלם היכן הרב של כפר חב"ד, ור' זושא פרטיזן ע"ה הציג את המרא דאתרא של כפר חב"ד הרב טרבניק זצ"ל, אולם הרבי שאלם בשנית היכן המורה הוראה של נחלת הר חב"ד, וכן בשלישית בנוסח אחר היכן המרא דאתרא של נחלת הר חב"ד? עד שלא הבינו כלל את פשר שאלת הרבי שהייתה נראית קצת תמוהה.

"והנה לאחר קבלת הטלפון חשבנתי ומצאתי שבדיוק באותם רגעים שהתעוררה אצלי השאלה החמורה במקווה בנחלת הר חב"ד, בדיוק באותם רגעים שאל הרבי אודותיי באופן פלאי.. עד שהבנתי שהרבי רצה ללוות אותי ולסייע בעדי שלא יצא מכשול בהלכה תחת ידי, וכך סייע לי ממקום מושבו בארה"ב בכוחו השמימי לפסוק לאמיתה של תורה בסייעתא דשמיא.

וארובות השמים נפתחו

"סיפור מעניין נוסף, אירע בשנת תשנ"ב, בשנה זו הייתה בצורה גדולה ושר החקלאות דאז מר רפול עמד לסגור את ההשקיה לגינות. באחד המכתבים לרבי כתבתי לו בסוף הדו"ח שנציגי רשויות פנו אלי וביקשו ממני שאני יכתוב לרבי על הבצורת הקשה בארץ. תקופה קצרה לאחר שכתבתי זאת לרבי, החלו לרדת גשמים בכמויות שכמותם לא זכורה עד השנה האחרונה, כאשר נאלצו לפתוח את סכר דגניה בכינרת".

בי"ד רבני חב"ד בארה"ק

כידוע הרב שליט"א עומד מזה עשרות בשנים בגאון ובעוז בראש הבי"ד ומזכיר רבני חב"ד, שהיא בעצם הסמכות ההלכתית העליונה של כלל מוסדות חב"ד בארה"ק, עתה ביקשנו לשאול את הרב שליט"א את הרקע לייסוד הבי"ד, ומתי הצטרף הרב שליט"א לבי"ד רבני חב"ד?

"היה זה בשנת תשל"ו, הרבי צלצל אז להגאון הרב זוין זצ"ל שהיה כידוע גאון אדיר ומחסידי חב"ד ואמר לו שהוא רוצה לייסד בי"ד של רבני חב"ד בארה"ק שתהיה הסמכות העליונה הבלעדית לחסידי חב"ד בארה"ק, והוא יכהן כאב"ד. הרבי אף מינה לצידו את הגר"ד אליעזרוב, הגר"ד חנזין, הגר"י רלבג זצ"ל. בנוסף ביקש שיצרפו את הרב של כפר חב"ד הגרמ"ש אשכנזי זצ"ל ולהבחל"ח אותי בתור מרא דאתרא של נחלת הר חב"ד וכן את הגרא"מ הלפרין שליט"א רב הגבעה הצרפתית.

"לאחר פטירתו של הגרש"י זוין זצ"ל שאלנו את הרבי מי יכהן תחתיו, הרבי ענה שהרבנים מעל גיל שישים הם יהיו בתורנות כל תקופה בתפקיד אב"ד, והרבי כתב לי שאני אהיה המזכיר והאחראי של הבי"ד".

האם הרבי העניק תוקף וסמכות מיוחדת לבית דין לדון בכל ענייני אנ"ש?

"בוודאי, כשהרבי ייסד את הבי"ד הוא הביא לרבנים את כל הגיבוי והכוח שהם הסמכות הבלעדית בארה"ק, ואף שלח מכתב שהבי"ד הם האחראים לכל ענייני כל אנ"ש. לצערנו יש העושים דברים שלא על דעת הבי"ד וצריך לדעת שהם פוגעים ברבי.

"הרבי אף כתב לי מכתבים ברורים ואף אמר לי כמה פעמים שאני ימסור לוועד רבני אנ"ש שכל ענייני חב"ד הסמכות היחידה לנהל ולהורות הם הביה"ד של רבני אנ''ש בארה"ק, ואילו עניינים פנימיים של כל קהילה שייכים לאחריות המרא דאתרא.

"כן שלח לי הרה"ח ר' לייבל גרונר זצ"ל מכתב מעניין מחודש ניסן תשנ"א ובה כתב לי בזה"ל: "בליל ש"ק פרשת ויקרא אמר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א למסור לוועד רבני אנ"ש שי' בארה"ק כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים  - שכל ענייני חב"ד שבארה"ק שייכים להחלטת והוראת וועד רבני אנ"ש  שבאה"ק ועליהם ולהחליט ולהורות בזה.

  "כך גם סיפר לא אחת הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל שהוא שאל את הרבי באחד מביקוריו בהיכלו: היות ויש הרבה אנשים שמגיעים אליו ומזדהים בשם של חב"ד, והוא לא יודע מי הסמכות בחב"ד, הרבי ענה לו שענייני חב"ד בארה"ק זה הרב ירוסלבסקי, וכפי שהגר"מ אליהו כתב לי במכתבו: "באחת משיחותי עם הרבי זי"ע הוא הואיל להבהיר לפני, כי כת"ר שליט"א הוא הסמכות הרבנית העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הק'".

מה היה הקו המנחה שהרבי התווה בפני בי"ד רבני חב"ד?

הרב ירוסלבסקי שליט"א מעלעל בקלסריו הרבים והעמוסים כשהוא שולף בפנינו מכתב משנת תשמ"ב, בה כתב לו הרבי שבזמנו ברוסיא ובפולין וכו' היה תפקידם של הרבנים לשבת בבית ללמוד ולענות תשובות לשואלים, לא כן עתה שא"א רק לשבת בבית, אלא עליהם לפעול יוזמות מבורכות לטובת הציבור ולהקהיל קהילות וכו'.

"באותו מכתב הציע לי הרבי לאגד את הרבנים יוצאי מרוקו שהתחנכו בצעירותם במוסדות חב"ד במרוקו. ואכן כדבריו עשיתי, לאחר תקופה ערכתי בעיר חיפה כינוס של כל רבני חב"ד יוצאי מרוקו שהתחנכו במוסדות חב"ד, כמו הרבנים לבית אביחצירה ועוד.

"זכורני, כי בשנת תשל"ט כאשר נכנסתי ל'יחידות' אמרתי אז לרבי שכהיום אני צריך בתור רב לנסוע למקומות שונים ואיני יושב במקום אחד. הרבי ענה ואמר לי: שהיום אינו כמו הנהגת חב"ד בשנים קדמוניות, שאז ישבו במקום אחד וחיכו עד שיבואו אליהם, משא"כ עכשיו צריכים לנסוע לקהילות וכו'... וכמו שאיתא בתנדב"א שחברי הסנהדרין היו הולכים מעיר לעיר כו' והיו חוגרים את עצמם לא עם חגורה של עור שאין לזה קיום, כי אם  שלשלאות של ברזל... ואמר לי הרבי שיראה להועיל ולתקן על העניינים בין אנ"ש שבאה"ק, ואח"כ בכל ארה"ק, וכמובן בלי מחלוקת. ובאופן כללי ניתן לומר כי זה היה הקו מנחה של הרבי שעל הרבנים לפעול ולהפעיל יותר ויותר בכל תחום.

"ביחידות האחרונה אצל הרבי, אמר לי הרבי אז כדברים האלו: איני יודע מה שנעשה בדיוק באר"י, דיברתי עמך בפעם הקודמת שיש עניינים של השגת גבול, ועליך מוטל התפקיד לשמור שלא יהיה ענייני השגת גבול ממוסד אחד לשני".

לסיום, מספר לפנינו הרב שליט"א על מעמדם וחשיבותם של הרבנים אצל הרבי אשר תמיד הורה כי עליהם להוות דוגמא לכלל הציבור.

"הייתי נוסע לרבי בכל י' שבט, עשרות שנים, משנת תש"ל. במלחמת המפרץ, בתשנ"א, רציתי גם אז לנסוע. הבן שלי (הגרש"ז ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד באלעד) היה צריך לעלות לתורה לפני נישואיו. שאלתי את הרבי בע"פ דרך אחד המזכירים, האם לנסוע. הרבי הוציא המענה גם בע"פ דרך המזכיר: "איך יכולה להיות כזו שאלה? רב צריך להוות דוגמא".

איזה צינור חדש פתח הרבי על מנת להשפיע שפע עבור יהודים?

בשיחתנו המיוחדת עם הרב ירוסלבסקי שליט"א זכינו לשמוע ממנו עוד ועוד עובדות 'שמימיות' כפי שחווה במחיצת קודשו של הרבי, עובדות שטרם פורסמו עד כה.

היה זה בשנת תשנ"א ישיבת 'תומכי תמימים' בקריית גת התחילה להתרחב בריבוי תלמידים. באחד הימים הגיע הגרמ"מ מנדלזון זצ"ל רב ואב"ד קוממיות לישיבה והתפלל תפילת מנחה. לאחר התפילה שמע מראשי הישיבה אודות מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה.

 באותה תקופה הוא נסע לארה"ב וביום א' בבוקר הוא נכנס לרבי בעת חלוקת הדולרים. תוך כדי שיחתו עם הרבי הוא סיפר לרבי שיש לו דרישת שלום מהישיבה בקריית גת, בהוסיפו שמצבה הכלכלי קשה ביותר עקב כך שנקלעה לחובות עצומים, המכבידים נואשות על פעילותה, ואף הגיעו הדברים לכדי כך שהיה ברור שבניין הישיבה הולך להימכר, ובעלי החוב כבר עשו סיורים במקום בכדי להתרשם מהנכס..

הרבי המליץ להרב מנדלזון, בהיותו רב פוסק הלכה, לצרף אליו עוד ב' יהודים לצורך מתן פסק דין המבוסס על דברי הרמב"ם (הל' תשובה פ"ט) "והבטחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש... שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מעשותה.. וישפיע לנו כל הטובות...כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להם אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצווה כדי שנזכה לחיי העוה"ב"

ואכן, בשובו ארצה, צירף הרב מנדלזון את הגרי"י ירוסלבסקי שליט"א ואת הגר"מ ווכטר שליט"א מקריית מלאכי ויחד פסקו שעל ישיבת חב"ד לצאת מחובות באופן מיידי. ואכן כך היה, ובאופן ניסי נמצאו מקורות שונים לכיסוי החובות כמו גם בעלי חוב שוויתרו על חובם בדרך זו או אחרת!

הרב שליט"א מוסיף לנו בדבריו, שידוע לו שהיה מוסד חשוב בקוממיות שנקלע לקשיים גדולים והם התכנסו שוב בתור בי"ד והפעם יחד עם אחיו של הרב מנדלזון זצ"ל, יבלט"א הגה"ח רבי ישראל יצחק שליט"א אב"ד קוממיות - ירושלים, ופסקו שיהודים העובדים את ה' צריכים הרחבה ועל המוסד לצאת מהחובות. ואכן למרבה הפלא תוך תקופה קצרה הסתדרו העניינים במוסד והחובות שולמו לנושיהם.

כמו"כ הווה עובדה ביהודי חסיד גור שהיה צריך שידוך לבתו הבוגרת, ושוב התכנסנו יחד עם הג"ר ישראל יצחק שליט"א ופסקנו לטובתה שהיא צריכה להתארס ולהקים בית נאמן בישראל, וגם כאן למרבה הפלא הבחורה התארסה בתוך שבוע.

כך פתח הרבי בכוחו השמימי צינור חדש להשפעות טובות עבור יהודים, ועד היום הזה הדבר עובד כאשר אנו מרגישים שצריכים לעזור ליהודים להוציאם ממצוקתם.

מסירות נפשו של הרבי לכל יהודי

"לצד גאונותו העצומה של הרבי וצדקותו המופלגה, בכל עת שעמדתי במחיצתו הקדושה חשתי וראיתי איך שהרבי דואג ואיכפת לו מכל יהודי בכל קצווי תבל למען היטיב לו הן ברוחניות והן בגשמיות וכאילו הוא בנו יחידו.

"ניתן לספר על כך מאות ואלפי סיפורים והמה לא יכלו, ואספר בזה סיפור מעניין שאירע עמי.

"בעת מלחמת לבנון, הגיע לרבי שמועה שבעיירת הנופש 'בחמדון' הופצצה המקווה במהלך המלחמה, הדבר כאב לרבי ולמרות שהתגוררה אז בעיירה רק משפחה יהודית אחת, הורה לי הרבי לתקן את המקווה ולשפצה מחדש, והוא כבר ישלם את כל ההוצאות הרבות.

"ואכן הינו צריכים ללכת לקנות מלט בשוק בלבנון, ואף הבאנו מביירות שבלבנון קרח למקווה שיהיה ממי גשמים. אני זוכר שלא היה לנו לא יום ולא לילה בתוך המלחמה להכשיר את המקווה עבור משפחה אחת. בסיום המלחמה בהשתדלות רבה ובדרך לא דרך אותה משפחה עלתה והשתכנה בארה"ק.