הוא חזר: ברל'ה גורם לעקומה של הנחת התפילין להשתולל
חודשיים וחצי בלי 'מבצעים' זה המון זמן. זה הרגיש כמו נצח.
השבועות הראשונים היו קשים ולא אפשרתי לעצמי להתרגל לזה. מי שיוצא למבצע תפילין בטח מכיר את התחושה הזו שחיים משישי לשישי. כל השבוע הוא בעצם הכנה לדבר החשוב. אתה מתכונן בהתרגשות ולאחר מכן אתה מרגיש מוטען לשבת ולהמשך השבוע.
ואיך זה מרגיש בלי זה? קשה, כבד וריק!
לפני שלושה שבועות, כשהחלו ההקלות, החלטתי שהגיע הזמן מבחינתי. חששתי מאוד, אפשר לומר אפילו שפחדתי. בכל זאת לעמוד בכניסה לסניף אושר-עד במשך שעתיים ולהיחשף למאות אנשים מכל גוני הקשת - זה סיכון.
הקרובים אלי הרימו גבה, אבל אני בתגובה אמרתי שאני מתנצל, יש לי 'תאווה' ואני לא יכול עוד להתגבר על עצמי.
בערב שלפני הייתי ממש בחרדות שקטות בתוך עצמי, אבל החלטתי. שלחתי וואטסאפ ועדכנתי את הקבועים.
•
הגעתי בשעה 8:05 וכבר חיכה לי הראשון שמסמן לי השעון: "אתה מאחר בחמש דקות". בחוץ, השמש קופחת, ואני עם מסכה וכפפות. מתיש. הסניף היה דליל ואנשים שבדרך כלל הניחו העדיפו שלא להניח בגללה הקורונה.
בהמשך הגיעו כמה קבועים נוספים וסגרתי שעתיים עם 12 הנחות תפילין.
בשבוע השני חשבתי שיילך יותר בקלות, אבל מסתבר שטעיתי. הרבה פחות אנשים היו בסניף ולקח 40 דקות עד שהגיע המניח הראשון, אחריו הגיעו עוד עשרה, וביניהם שוב כמה קבועים שהגיעו במיוחד. סך הכל 11 הנחות תפילין.
אחרי שבועיים שלא חלקתי נש"ק החלטתי שהגיע הזמן גם לזה. יש דרישה מצד הנשים וכן מצד הגברים שדואגים לנשותיהן - והגיע הזמן לגרום לעקומה להשתולל.
בחמישי בלילה ישבתי עם אשתי והכנו ביחד 144 ערכות נש"ק. ואכן, בשבוע השלישי זה הרגיש הרבה יותר משוחרר. בשעה הראשונה כבר הניחו למעלה מעשרה ואחרי שעתיים סיימנו עם 18 הנחות תפילין והנרות נגמרו די-מהר.
בין המניחים היה גם אדי, יהודי נחמד בן 59, שלפני כשנה בדיוק הנחתי לו תפילין לראשונה בחייו. אם לפני שנה הייתי צריך לשכנע אותו, אז הפעם הוא ניגש בעצמו וביקש גם שאצלם אותו מעוטר בתפילין.
•
בשישי האחרון זה כבר הרגיש שאין קורונה. הסניף היה ממש מלא והעזתי לשכנע אנשים (מה שחששתי לעשות עד עכשיו). הייתה היענות גדולה ב"ה, למעט יהודי אחד שלא הסכים "מטעמי קורונה".
בין המניחים הקבועים בשלוש שנים האחרונות יש יהודי נחמד בשם רונן. הפעם כשהגיע, הוא סיפר לי בהתרגשות שהשבוע הניח תפילין כל השבוע, וצילם את עצמו כדי לשלוח לי. "תדע לך שאני מניח תפילין רק בזכותך, כל השבוע הנחתי בעצמי בבית, אבל את שישי אני שומר בשביל להניח פה אצלך", אמר.
אני חושב שלמילים האלו יש משמעות גדולה מאוד.
כשיהודי רואה יהודי אחר שמקדיש כל כך הרבה שעות מזמנו, הוא בעצם מייקר בעיניו את המצווה הזו והוא מבין בשעת מעשה איזו מצווה גדולה הוא עושה בפועל.
וזה רק חלק מהריקושטים של מבצע תפילין.
את שישי האחרון סיימנו עם 23 הנחות תפילין ושוב חלקנו 144 ערכות נש"ק.
לע"נ חמותי נאוה בת חנוך ולע"נ שלום דובער בן אפרים
התגובות והציפיה של האנשים מעודד ומרגיש שמבצע תפילין אכן עושה טוב לאנשים שמגיעים להניח..ויש נחת שיש כאלה שבזכות ברלה מניחים תפילין כל יום