מדוע נתניהו מחביא את תכנית המאה? עיתון 'המבשר' תוקף
מדוע מחביאים את תכנית טראמפ?
עם ישראל בארץ ישראל עומד כ-3 שבועות לפני מועד החלת תכנית טראמפ, ופלא גדול הוא, שכולם יודעים על עמדות המפלגות השונות בקואליציה ובאופוזיציה – בעד ונגד. בעוד שאפילו ראשי המפלגות הודו בפומבי שעדיין לא ראו את התכנית עצמה. מפליא לדעת איך אפשר לקבוע עמדה בעד משהו שלא ידוע, ואיך אפשר להתנגד מבלי להתייחס כלל לתכנית גופא?!
גם אם קוראי המבשר הנחשפים כאן לראשונה לתכנית, לא מקבלים תשובה על הפלא האמור, את הסיבה שנתניהו משתדל כל כך להחביא את התכנית הם יכולים אולי להבין היטב.
כבר במבט ראשון על המפה רואים, שמלבד באזור בקעת הירדן, כל הישוב היהודי מלבד הערים מעלה אדומים, ביתר, מודיעין עילית, אריאל וישובי גוש עציון, עמנואל וקדומים, שיכללו בשטחי הריבונות המוצעים לישראל באזור ההר שביהודה ושומרון, כל הישובים האחרים שבריבונות המוצעת, יקבלו רק 'איים' של ריבונות בתוך ים הגדול של ריבונות פלסטינית.
תושבי תל ציון או בית א-ל לדוגמא, שיגורו תחת ריבונות יהודית יקבלו רק 'אי' של ריבונות, כי מלבד כבישי הגישה לא תהיה לישובים הללו רצף טריטוריאלי של ריבונות. הם יהיו כמו איים בתוך אוקיינוס של ערבים צמאי דם שיהיו בריבונות של מדינה פלסטינית. גורל גרוע מהם יפול בנחלתם של תושבי קרית ארבע-חברון והישובים הסמוכים אליהם, כי במקום הכביש המחבר אותם היום ישירות לירושלים, ייאלצו לנסוע סיבוב באורך פי 3! כי כביש הגישה למובלעת שלהם יגיע מדרום - מכיון ערד.
אבל בנוגע ל-16 הישובים שיקבלו 'מובלעת' של ריבונות ישראלית, בהם התכנית המוצעת היא הרבה יותר גרועה ובהגדרה נכונה יותר מדובר בתכנית מחניקה, הדומה ל'סגר' שהצבור החרדי טעם ממנו בחג הפסח. הם יקבלו ריבונות פלסטינית! כי מלבד השטחים הפנימים של הישובים עצמם - כל הגישה אליהם תהיה תחת ריבונות פלסטינית. בכבישי הגישה אליהם לא יפעלו כלל כוחות הבטחון של ישראל, וכל האפשרות לצאת ולבוא מהבית, תהיה ח"ו נתונה לחסדי המשטרה הפלסטינית. איך שהמשטרה הערבית תפעל בתקופות של שקט אי אפשר לדעת - כי עדיין לא התנסינו בכך... אבל איך שהללו יפעלו חלילה בתקופות של סערה - העם בישראל כבר מכיר זאת מנסיון ארוך שנים.
'מובלעות' מבודדות בתוך שטח פלסטיני. קטע מתוך הכתבה ב'המבשר'
מה שהצבור החרדי ברחבי הארץ כנראה אינו מכיר הוא, באיזו אוכלוסייה מדובר. כי אחרי שמתוודעים לעובדות, מתברר שצבור התושבים האלה קרוב הרבה יותר לצבור שלנו, ממה שהתרגלנו עד עתה.
מלבד שבחלקו הארי של ישובי יהודה ושומרון רוב הצבור, מתגורר צבור המאופיין כשומרי תורה, כשרק אחוזים ספורים מהתושבים שם מוגדרים כחילונים. הצבור שלנו כנראה אינו מודע שגם באופן כללי, קיים צבור חרדי מכובד המתגורר ביהודה ושומרון. לא הרבה מאיתנו יודעים שבקרית ארבע - לדוגמא, בבחירות האחרונות שהתקיימו לפני חדשים ספורים, כ-200 מתושביה הצביעו ג'!
מה שמקומם עוד יותר הוא, שדוקא באותם 16 הישובים, דוקא בהם האופי הכללי של האוכלוסיה, מאופיין כצבור דתי ותורני מובהק, כפי שמעידים 12 הישיבות והתתי"ם ו-49 בתי כנסת שמתנוססים בהם.
אולם אם ניקח את תוצאות הבחירות האחרונות כמבחן, התמונה החרדית היא בולטת וברורה הרבה יותר. הצבור שלנו כנראה אינו יודע, שמדובר בבשר מבשרה של היהדות החרדית. כי באותם הישובים, האחוז הכללי של החרדים המצייתים לדבר מועצת גדולי התורה - מגיע לכ-15%. 12% הצביעו ג' ו-3 אחוזים הצביעו ש"ס. מתוך כל 5045 שהצביעו בישובים אלה בבחירות האחרונות, 752 מהם הצביעו למפלגות החרדיות. 607 הצביעו ג', ו-152 הצביעו ש"ס. ובישובים מעלה עמוס, יצהר ומיצד - האחוז החרדי גבוה יותר, כי למעלה מ-50% מהתושבים בישובים האלה - הצביעו ג'!
ועכשיו נתאר לנו, אילו בתכנית טראמפ היו מדברים על גורלה של בית שמש לדוגמה, האם היינו מתייחסים לכך בשוויון נפש, כי האחוז החרדי שם הוא רק 50%?! ואם כן במה שונה איפה דינם של מעלה עמוס, יצהר ומיצד מבית שמש, רק כי כאן מדובר במאות ושם מדובר באלפים? או לחלופין, או ניקח לדוגמא הישוב איתמר, שאחוז המצביעים החרדי שם הוא כ-16% - גבוה יותר מבערים פתח תקוה ורחובות שבהם אחוז המצביעים החרדי הוא 10-11%. האם מישהו מעלה על הדעת שהיו מציעים להכניס את פתח תקוה לסגר פלסטיני, והצבור החרדי יישב מן הצד?
ברור שאחרי שרואים את הנתונים הללו, התמונה המתקבלת היא שונה לגמרי ממה שחשבנו קודם.
***
בנוגע לשאלת הגבולות של ארץ ישראל:
שומרי התורה הם שחייבים לקבוע את עמדת העם היהודי
בכל פעם שעולה שאלת עמדת היהדות החרדית בנוגע למסירת חלקים משטחי ארץ ישראל, יודעים לצטט את סעיף ב' בנוסח ההצהרה של מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה השלישית-אלול תרצ"ז האומרת: "שגבולי ארץ הקודש תחומים ע"י מנחיל ארצות בתורתו הק' והקבועים לדורות עולם, בלתי אפשרי משום כך שהעם היהודי מצדו יוותר באיזה צורה שהיא על הגבולות".
מה שלא כל כך מפורסם הוא: שעמדה זו לא הובעה לראשונה בשנת תרצ"ז. אלא זו היתה חלק מעמדתה העקבית של אגודת ישראל, כפי שהביעו אותה נציגיה וגדוליה מאז שאומות העולם הכירו בזכותו של עם ישראל על ארצנו הקדושה.
אבל בעיון בדבריהם, שהובעו בפומבי בשלל הזדמנויות, בולטת הנקודה העיקרית שבעמדה זו, השוללת באופן גורף את זכותם של אישים חילונים ותנועות חילוניות מקביעת עמדה מדינית בשאלת הגבולות. לא רק בגלל שהשיקולים שלהם נגועים באינטרסים זרים לטובת העם היהודי, אלא בגלל שהמניעים שלהם פסולים.
כהתנסחותו הנוקבת של הגאון רבי מנחם זמבה בחידושיו (סי' נד) רק אנשים כאלה אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה והקדושה – הם-הם אשר ירהבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים. אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים על דבר ה' של תורה שבכתב ושבעל פה מראשו ועד סופו מוסרים את נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל - בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה.
את הביטוי הנחרץ לעמדת אגודת ישראל, הביע באופן רשמי מרא דארעא דישראל מהרי"ץ דושינסקי, כפי שהופיעו הדברים ב'קול ישראל' (גליון י' טבת תרצ"ז). באמרו בתור הרב הראשי של אגודת ישראל בארץ ישראל אני מוצא לחובה להשמיע לפני מע"כ את קול התורה המקודשת גם למע"כ.
כך, באופן פשוט! ראה מנהיגה של היהדות החרדית שזו חובה המוטלת על שומרי התורה להביע את העמדה ואת הדרישה מאומות העולם להכיר בזכותו של עם התורה על ארה"ק.
באותה הופעה שכתיאור ה'דיילי טלגרף' ...מתוך העדות של הקהלה החרדית השתקפו הזמנים הקדומים, הרב הישיש עם השטריימל ודרישותיו שהיו מבוססות על התורה. אמר: רק מפני האמון ששמרו להאלקים, לתורת אלקינו, ורק מפני שהתורה הזאת אינה יכולה להתקיים בשלמותה בלי עם ישראל ובלי ארץ הקדושה, ולא פסקו מלראות עצמם כבנים לארץ הקדושה ולצפות יום יום מתוך געגועי נפש לשיבת ציון המיועדת להם עפ"י התורה והנביאים – על יסוד ההכרה בהמציאות שפזורי עם התורה מרגישים את עצמם עוד היום כבנים של ארץ הקדושה, נתנה הצהרת בלפור.
על בסיס זה המשיך וטען: בשם עם התורה שאגדת ישראל רואה את עצמה זכאית לדבר בשמו, הנני מבקש שברוח והכונה של המנדט, שהועמד באופן כה נפלא לעזרת יעוד הנביאים, לא תעשינה הגבלות בעליה וברכישת קרקעות; וברוח המנדט תנתן אפשרות להקים בארץ זו ארץ הנבחרת מאת ההשגחה העליונה בית נכון לא רק לעם ה' כי אם גם לתורת ה'.
ובתזכיר הסודי שהגיש מהרי"ץ (כפי שחשפנו לראשונה בגליון 'המבשר' יום ו' עש"ק, כ"ו מנ"א תשעג) הוסיף בשלילת זכותם של החילונים לחוות דעה על הישוב! בכתבו: התורה אינה רק ספר חוקים ליהודי היחיד, אלא גם חוק ציבורי לעם היהודי. מדינה יהודית אשר לא תכיר בתורה כחוק עליון בחוק הציבורי הינה נגד רצון ה'.
כך בכל הזדמנות שאגודת ישראל דיברה והצהירה על שלימותה של ארץ ישראל, הזכירה תמיד ב'נשימה אחת' את החובה לשמור בארה"ק את מצות התורה, שבלעדי שמירת המצות אין ערך לשמירת הארץ.
גם באותה החלטה של מועגה"ת שהובאה לעיל, אחרי סעיף ב' נאמר בסעיף ג' "שעפ"י דת תורה כל מו"מ והחלטה בנוגע לגורלה של א"י נחלת העם כולו, אי אפשר שתתנהל מבלי שיתוף של ביאת כח החוקית של היהדות החרדית"
כלומר ההתנגדות של היהדות החרדית לפגיעה בגבולות ארצנו הק' אינה תלויה כלל, אם המפלגות החילוניות מסכימות או מתנגדות, כפי שביטא זאת מורנו הרב רוזנהיים בנאומו בכנסה"ג בתרצ"ז: "נמוקי אג"י נגד חלוקת הארץ שונים בהחלט מנמוקי הרבזיוניסטים".
עוד בשנת תרצ"ו כששלטונות המנדט חוקקו חוקי הגבלה ברכישת קרקעות עבור היהודים, למרות שהישוב היהודי היה אז קטן, ומאגר הקרקעות היה בו די והותר לכל הדרישות של היהודים להתיישבות, עם כל זה נזדעזעה אגודת ישראל לפרסם גלוי דעת נגד שלטון הממלכה הבריטית (גליון קול ישראל י"ג שבט תרצ"ז), שבסעיף ז' נאמר בו: אגודת ישראל מצהירה, שזכויות עם ישראל על ארץ ישראל, הן קדומות ומובטחות לו מאת מלך מלכי המלכים, אדון הארצות והמדינות. ואין הן יכולות להנטל ממנו על ידי הגבלות והכבדות.
המשיכה והצהירה בסעיף ח' ההשגחה העליונה מנסה בימים אלה את עם ישראל בנסיונות קשים. גם ביחס לשביבי האור שהבריקו לו בארץ אבותיו. נסיונות שעד כמה שאין הם מצדיקים את השלוחים הגורמים להם מתוך כונה בלתי רצויה, באו בלי ספק להזכיר לעם ישראל את החובה של בקרת עצמית בדרכי ושיטות ישובה של ארץ ישראל, עד כמה הן נאמנות אל קדושת הארץ ואל קדושת העם ומסורתו.
את הכאב התורתי על פגיעה בזכות עם ישראל על ארץ ישראל הביע גם רבי משה בלוי במאמרו 'האבכה בצום החמישי' (קול ישראל, ז' אב תרצ"ז) '...מהפקעת חלק היותר גדול של ארץ ישראל מדריסת רגל יהודי, על הפרט הזה אפשר לומר בלי היסוס שאינו נמצא יהודי בארץ ישראל, אם אך יצא ממעי ישראל, שאינו מבכה ואינו מתאבל על החלק הזה של ארץ ישראל הנהפכת שוב לזרים'.
גם בתרצ"ז כשהר"מ בלוי קונן את בכייתו, שארץ ישראל נהפכת שוב לזרים, לא היה מדובר על מצוקה של יהודים שביקשו להתיישב בארץ ישראל ולא מצאו מקום, הבכייה היתה על חבלי ארץ ישראל שזממו להוציאם מרשות ישראל!
דרישת אגודת ישראל שהובעה לכל אורך שנות המנדט, במכתבים, בפגישות ובתזכירים, היתה אותה הכרה בזכותה העצמאית של היהדות החרדית, אם בהופעה משותפת עם התנועה הציונית ואם בהופעה נפרדת. בכל הזדמנות חזרה על אותו עקרון - אנחנו המייצגים את עם התורה - בכל השאלות העולות על הפרק כולל שאלת גבולות ארץ ישראל - שהיא נחלת אבותינו.
כפי שנכתב מפורשות בתזכיר שהגיש מרכז אגו"י בשנת תרצ"ז: 'אנו רוצים לבקש שאם תבואו לידי מסקנא שיש צורך להביא את הצדדים על יד שלחן אחד, או שתמצאו לנכון לשמוע חוות דעת הישוב היהודי על המצב המדיני של ארץ ישראל, שיזמינו גם את אגדת ישראל... שום אומה ולשון אינה מטילה ספק בהקדושה המיוחדה של ארץ ישראל, וכי על כן היא נקראת "הולי לנד", ומפני כך יודו הכל שאינו מתאים שהחיים בה יהיו חילוניים.
גם הצהרת בלפור מבוססה על יסוד התנ"ך, ועל הרצון להשיב לעם התורה את ארץ קדושתו. ואמנם כל התאמצות שאגדת ישראל מכניסה בישוב ובנין ארץ ישראל מלווה עם השגחה מעולה והבטחה מלאה שכל הפעולות והמעשים יהיו עפ"י התורה.'
יש לציין שבהסכמים קואליציוניים שחתמו נציגי אגודת ישראל, היא דאגה לשריין אמירה מפורשת שבנושאים כגון דא קיימת כפיפות להוראת מועצגה"ת. ואירע לא אחת שהוראת מועצגה"ת היתה מנוגדת להחלטות הממשלה, ונציגי אגו"י לא היססו להצביע כדעתם הנבדלת.
כפי שכתב רבי משה בלוי (במאמרו הנ"ל) מבלי לקחת עמדה אל עצם השאלה, שפתרונה עד כמה שהוא תלוי ברצון היהודים, ועד כמה שאגדת ישראל יכולה להשפיע על הרצון הזה, מסור בידי הכנסיה הגדולה. גם עתה, בשאלת עמדת אגודת ישראל על 'תכנית טראמפ' אנחנו לא באים לקבוע את עמדת אגודת ישראל בשאלה עצמה, שכן ההחלטה על צעדיה של נציגי התנועה נתונה בצורה מוחלטת על שולחן גבוה של מועצגה"ת.
הענין שלנו הוא בהצגת העובדות ההיסטוריות, שאין על כך עוררין, היהדות החרדית כמייצגי דעת תורה - התנגדה להצעות ורעיונות שכללו פגיעה בגבולות ארץ ישראל הקבועות בתורה, כי ראו בזאת פגיעה בתורה הקדושה.
12
6
9
9
13
4
מאפשרים לכם לקבל
