מקדש מעט אלו בתי כנסיות

חודש סיון תש"פ.

לחברי וידידיי חסידי חב"ד,

בחודשיים האחרונים, כפי שכולם יודעים ובעקבות משבר קורונה, נוצרו מה שמכונה "מנייני חצרות". למען האמת, בחלק מהמקרים, זה הפך להיות 'די נחמד'. לאחר התפילה באוויר הצח ומשיב הנפש, מתיישבים להתוועדות באווירה חברית ונעימה, טועמים משהו, קצת מתוועדים, שיחת רעים וחוזרים הביתה. אין כבר צורך לשוב לבתי הכנסת, השהות בחוץ הפכה לנוחה ונעימה.

הכל טוב ויפה. אבל:

למרות שמשרד הבריאות אישר לפתוח את בתי הכנסת תחת מגבלות הזהירות הנדרשות, משום מה חלק מהציבור מעדיף להשאר בחוץ, ולהמשיך עם מנייני החצרות.

אולי חלק מהאנשים באמת חוששים מנגיף קורונה, ורוצים 'להחמיר' בזהירות מופלגה. אבל אצל חלק מהאנשים, זה רק מצד עניין של נוחיות אישית, כנזכר לעיל.

לא בכדי, הקדוש ברוך הוא ביקש שיבנו בתי כנסיות להתכנס בהם לתפילה וללימוד תורה. 

ההגדרה של 'שכן רע' בהלכה היא - זה שגר בעיר שיש בה בית כנסת ואיננו מופיע בו אף פעם, פשוט לא מגיע לאף מניין להתפלל. 

אולי יש כאן נקודה נוספת, בבית כנסת יש מחויבות מסויימת, לשמור על שקט במהלך התפילה וקריאת התורה,  לבוא עם לבוש הגון. ובחצרות המחויבות הנ"ל היא קצת פחות, ושוב - זה נוח יותר. 

בכל אופן מה שלא יהיה, הגיע זמן לחזור לבית ה', עם שמירת ההנחיות. 

שהרי, אם מסעדות פועלים ובתי קפה וקניונים פתוחים, אין שום סיבה שאוהלי יעקב ישארו נעולים!

בתקווה שמהר מאוד נחזור לשגרת הבתי כנסיות, לא רק שנשמור בהם על הנחיות משרד הבריאות, אלא בעיקר בהנחיות השולחן ערוך שמלמד אותנו כיצד יש להתנהג במקום קדוש זה.

שבוע טוב,

מיכאל טייב