אני נזכר בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ בשנת ה'תנש''א.

באותם ימים זכיתי ללמוד בישיבת 'אהלי תורה' בשכונת קראון הייטס, השכונה שבה, כדבריו של הרבי, "צוה השם את הברכה". מבין מאות התלמידים בישיבה היינו חבורה של בחורים ישראלים, שזכינו ללמוד בשכונה של הרבי ולהשתתף מדי יום בתפילות עם הרבי וכל הגילויים הנפלאים של השנים הטובות ההן.

באותו לילה, התקשורת האמריקאית דיווחה על כך שסאדם חוסיין פתח בהתקפת טילים גדולה על אזור מרכז הארץ, ושיש אלפי נפגעים השם ישמור (דבר שבדיעבד כמובן התברר כלא נכון). אנחנו די נלחצנו. מיד ניסינו לחייג כל אחד לביתו. התברר שמערכות הטלפנים קרסו מעומס מחייגים. כך במשך שעות ארוכות לא יכולנו ליצור קשר עם הבית.

באותו לילה שיחזרנו שוב ושוב את דברי הרבי במהלך החורף על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם. ואז מישהו הזכיר את ה'ליקוט' המופלא והמיוחד שהרבי הוציא לקראת השבת האחרונה, שבת פרשת וארא (הודפס אח''כ בלקו''ש חלק ל''ו שיחה ב'). באותו ליקוט מסביר הרבי את עניין המכות שהביא הקב''ה על מצרים, שלמרות שזהו עונש למצרים על ששיעבדו את בני ישראל וכן קיום ההבטחה לאברהם "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" - יש כאן מטרה בפני עצמה: "למען הרבות בו אותותי ותכירו גבורותי".

הרבי ממשיך בליקוט, שגם בהפטרת השבוע, בנבואת יחזקאל, המספרת על כיבוש מצרים בידי נבוכדנצר, ישנו מסר דומה. בנבואה מובא שהסיבה והטעם הן לחורבן מצרים והן לזה שהקב''ה יתן את ארץ מצרים לנבוכדנצר הוא למען ש"ידעו כי אני השם". הדברים מובאים במפורש בנבואה, שנאמר: "וידעו כל יושבי מצרים כי אני השם", שבזה כבר היה גילוי אלוקות באופן נעלה, ואעפ''כ מוסיף בסוף הנבואה "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני השם".

באופן נפלא מסביר הרבי שבעת נבואתו על מצרים, היה יחזקאל נביא ידוע במשך כמה שנים. רוב בני ישראל האמינו בו כנביא, ובכל זאת מוסיף הקב''ה ואומר "ולך אתן פתחון פה בתוכם". כלומר - שבני ישראל יראו שנתקיימה נבואתו ויאמינו בדבריו. והקב''ה עושה מלחמת נבוכדנאצר ומצרים, שהיו אז ב' ממלכות אדירות והיה מאורע גדול ביותר שהשתתפו בו אלפים ורבבות אנשי חיל כו'. וכל זה בשביל ש"לך אתן פתחון פה"...

דיברנו, אנחנו הבחורים, על כך ששיחה מופלאה זו נאמרה בשבת פרשת וארא תשכ"ז, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ולקראת קיום נבואתו של הרבי באשר לניסים שיארעו לעם ישראל במלחמה. והנה פרסום השיחה הוא בשבת פרשת וארא תנש"א, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת המפרץ. הגענו להבנה שמלחמת ששת הימים, ומלחמת המפרץ מביאות לידי ביטוי שוב את ההבטחה האלוקית "ולך אתן פתחון פה בתוכם" - לחיזוק באמונה בנשיא הדור ובנבואותיו לפני המלחמות.

•

נזכרתי בכל המאורעות הנ''ל בעצם 'ימי הבחירות' שבאו עלינו שוב ושוב ושוב בשנה האחרונה.

שבת אחת במהלך התוועדות שקיימנו בבית חב''ד בזכרון יעקב, שיתפתי את תחושותי לפני החסידים בבית חב''ד. אמרתי שאני שמח שיש שוב ושוב בחירות, כי זו הזדמנות שלנו לקיים את ציווי הרבי, ש"תוקף והנהגת וענין אנ"ש שיחיו בארץ הקודש הוא בידי אגודת חסידי חב"ד ובראשם (ועד) רבני חב"ד באה"ק". זו הזדמנות שלנו, אמרתי, ללכת להצביע לפי הוראת בית דין רבני חב''ד, שאותו הרבי יזם והקים בעצמו וצוה לנו לשמוע בקולם.

עכשיו, בימי הקורונה, השם ישמרנו ויצילנו, הגענו למצב שמקבלים הוראות לעיתים תכופות מבית הדין. ואף מקבלים הודעות בסגנון: "בית הדין התיישב לדון בסוגיות שעל הפרק, ההחלטה תצא בקרוב". כולם ממתינים לשמוע את דבר בית הדין שהרבי הקים. "ולך אתן פתחון פה". ויחד עם זה ידועים דברי רש''י, שמשה רבינו אמר לקב''ה: "שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך, אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו!"

וכמו שהרבי הרבה לצטט בתקופה ההיא את דברי הילקוט שמעוני: שהקב''ה אומר לבני ישראל 'בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם.

''הגיע זמן גאולתכם''!