60 למהפכת "ופרצת" במרוקו 

שניאור זלמן ברגר – עורך 'תולדות חב"ד במרוקו'

בימים אלו מציינים 60 לתחילת שליחות הרב יהודה לייב רסקין ע"ה ותבלחט"א זוגתו הרבנית רייזל רסקין – אשר נשלחו על ידי הרבי למרוקו בשנת תש"כ, ומאז הרב רסקין הוביל את מהפכת "ופרצת" עד יומו האחרון – י"ב אייר תשס"ד.

אשתקד, במסגרת חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן ע"ה וזוגתו הרבנית גיטל שתחי' – זכיתי לבקר במוסדות חב"ד בקזבלנקה, ובעיניי ראיתי את המהפכה האדירה שחוללו השלוחים בכוחו של הרבי, אשר בכוחות משותפים פיתחו אימפריית מוסדות ברוח חב"ד, בהם למדו אלפים רבים במשך השנים. ולאימפריית המוסדות והפעילות יש צדדים שונים, ואחד מהם – מהפכת 'ופרצת' של הרב רסקין.

השליחות במרוקו החלה כבר בשנת תש"י, והשליח הרב ליפסקר החל בהקמת מוסדות ופיתוח פעילות בעיר מקנס, והרב שלמה מטוסוב הקים מוסדות מפוארים בקזבלנקה, ועשרות מוסדות בכל רחבי מרוקו, ולצידם הרב פינסון והרב איידלמן פעלו בישיבה בקזבלנקה. הרב פינסון פעל במרוקו עד שבהוראת הרבי עבר לתוניס, ואילו הרב איידלמן פעל במרוקו משנת תשי"ט ועד לפטירתו ממגיפת הקורונה, ביום טוב שני של פסח. השלוחים פעלו והקימו מוסדות מאז החלה השליחות ובמשך עשור, אז איזו מהפכה היה אמור לחולל הרב רסקין? על כך בסקירה הבאה ולסקירה מצורפות תמונות המתעדות את פעילות הרב רסקין במרוקו יחד עם השלוחים הרב מטוסוב והרב איידלמן;

"שינה את אופי הפעילות במרוקו"

בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. אם בעשור הראשון מאז הקמת המוסדות, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת.

באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. אז החלה בארץ הקודש פעילות ענפה בקרב בני הקיבוצים והמושבים, ובמרוקו הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם.

גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום במרוקו, דרך הדפסת תניא בערבית וכלה במעמדי סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם, בקזבלנקה ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים בקזבלנקה. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב איידלמן ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב שלמה מטוסוב. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה. 

"סיום הרמב"ם" במרוקו

בשנים האחרונות לפני יציאתו לשליחות שהה הרב רסקין ב"תומכי תמימים" בניו יורק בצלו של הרבי, שמע וראה את השיחות, ההתוועדויות וההוראות, ואת הרוח החסידית הלוהטת בבית חיינו הביא היישר לקזבלנקה. מה גם שבאופיו ניחן במרץ והתלהבות רבה שהדביקה את כל הסובבים. פעילותו הנמרצת היתה כערך מוסף ומשלים לאימפריית החינוך החב"דית במרוקו. אחד האתגרים המורכבים בפניהם ניצב הרב רסקין היה אופי הפעילות שלו שדרש פרסום נרחב לפני האירועים ולעיתים גם אחריהם, וכמו כן אירועים מסוג זה אמורים בחלקם להיות בפומבי. ברם, המצב במרוקו לא אפשר לפעול בסגנון המקובל במדינות אחרות.

השלטונות לא הניחו בדרך כלל לערוך אירועים פומביים הקשורים ליהדות, וגם לא לעורר רעש וצלצולים סביב אירועים כאלו, וזאת מחשש להתעוררות נגדית של גורמים אסלמיים ומקומיים אחרים, מה שיכול לגרור התלהמות ואף התנגשויות. בשל כך, הרב רסקין והשלוחים האחרים נצבו מפעם לפעם בספקות כיצד לנהוג, במקרים סבוכים אף הפנו שאלות לרבי וקיבלו מענות. עם הזמן היה ברור כי גם אירועים גדולים אמורים להתקיים אך ורק בתוך מבנים, וגם על הפרסום להתבצע בתוככי הקהילה היהודית בלבד. 

הרב מטוסוב והרב לייב רסקין ע"ה מעניקים ספר תניא שהודפס במרוקו, לראש ממשלת מרוקו

הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות:

"בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי: 
א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות.  ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם.

כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" [=השלוחים לא יפגעו] וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו. היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך.

בסוף חודש תשרי תשמ"ה זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות.

בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום. 

ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש".

יהיו דברים קצרים אלה, לעילוי נשמת שלושת שלוחי הרבי, אשר הובילו במשך עשרות שנים את מהפכת ליובאוויטש במרוקו – הרב שלמה מטוסוב, הרב שלום איידלמן והרב יהודה לייב רסקין, עליהם השלום.

(הסקירה מבוססת על ארכיון הספר 'תולדות חב"ד במרוקו' ותשורת משפחת ווייטמאן)