ברכה שילת

את השליחה שטערני וולף שתחי׳ לא יצא לי להכיר כל כך מקרוב. הפעם האחרונה בה נפגשנו, מעבר לשלום מחויך בכינוסי השליחות בניו יורק, היתה כל כך מזמן, שטבעי יותר היה לא לזכור... אבל הזיכרון צף ועלה בחדות.

זה היה בביתה של חברה משותפת, זמן קצר לפני נישואיה של שטערני עם בעלה, השליח הרב בני וולף ע״ה.

אני זוכרת אותה, בתם של משפחת גרינברג המעטירה, מספרת לנו, שאין לה אף תמונה עם כל בני משפחתה הפזורים בשליחות הרבי ברחבי העולם. ושבשנים האחרונות היא מבלה בין השאר, בנסיעות מיבשת ליבשת וממדינה למדינה כדי להכיר מעט את אחיה ואחיותיה הגדולים (למעלה ממניין כ״י) - בטרם תקים היא את ביתה ותתמקם בעצמה בעוד נקודה על פני הגלובוס.

המציאות המשפחתית הכל כך לא הגיונית הזאת, עליה דיברה שטרני בפשטות כזאת, נכנסה לי עמוק ללב... עמוק כל כך, עד שבמוצאי השבת האחרונה, יותר מ20 שנה אחרי, בשעת לילה מאוחרת, כששמעתי את ההחלטה הכל כך לא פשוטה ולכאורה לא הגיונית של השליחה בהנובר, להישאר עם ילדיה ולהמשיך בעצמה את שליחות הרבי - זה פשוט הסתדר בול.

שטערני יקרה. כל השבת האחרונה לא הפסקתי לחשוב עלייך. איזו התמודדות את עוברת. איך שיצאה השבת התבשרנו בבשורה הקשה... ותסריט בלתי נתפס החל לרוץ בראשי בלי הפסקה. התמונה האיומה, של אישה צעירה עם 8 ילדיה עולה למטוס וחוזרת לארץ... למה? כדי לקבור את בעלה השליח, עמו בנתה את מפעל חייה?!? הלב מתפוצץ. לא יכול להכיל.

ואז הגיעה ההחלטה שלך.

כמה חריג - ככה טבעי לך. כמה אמיץ - ככה אופייני לך. להישאר ולהמשיך לבנות!
כשסיפרתי לחברה לא חב"דית על כך היא הזדעקה: ״מה?? אישה יהודיה נשארת לבד בגרמניה עם 8 ילדים?! והבעל, במקום להיטמן באדמת ארץ הקודש ייטמן באדמת גרמניה?״

ואז חשבתי לעצמי כמה סמלי, שדווקא באותו שבוע בו צוין יום השואה, אישה יהודייה שהקימה בגרמניה ביחד עם בעלה אימפריה יהודית של תורה ומצוות, בית כנסת, חינוך יהודי, אוכל כשר וקהילה מדהימה, מחליטה, למרות האובדן הקשה מנשוא, להישאר עם כל המשפחה ולהמשיך לקרב דורות של יהודים לאביהם שבשמים. אין נקמה גדולה מזו בצורר הנאצי ואין ניצחון גדול מזה על גרמניה.

שטערני, את לא לבד! ילדייך המקסימים אוטוטו בעז״ה יקימו בתים ויהיו לצדך. המשפחות הנפלאות שלך ושל בעלך יחבקו ויתמכו. הקהילה איתך. משפחת השלוחים כולה ובגרמניה בפרט, בוודאי איתך. והעיקר - הרבי איתך בכל רגע, זה ברור.

מתפללת איתך מעומק הלב שבקרוב ממש נראה אותך (תיבדלי לחיים טובים וארוכים) ואת בעלך הרב בני, מגיעים על ענני שמיא, ביחד עם ילדיכם, בני קהילתכם ובתי הכנסיות והתלמוד שהקמתם, לכאן לארץ הקודש, בביאת משיח צדקנו והרבי בראשנו. אמן.