היה זה לפני כשנתיים ימים בעת שליחותנו במוסקבה, כאשר בשל ענייני אשרת שהייה, מצאתי את עצמי נאלץ לצאת בדחיפות מהמדינה ההיא, על מנת לחזור אליה בתוך כמה שעות.

אחרי הנחיתה בשדה התעופה הרוסי, בדרכי חזרה למקום השליחות, נודע לי כי עשיתי בדרך טעות כלשהי, העלולה על פי דרך הטבע להביא לעצירתי בביקורת הגבולות בכניסה למדינה ולהמשך אשר אחריתו מי ישורנו...

מצאתי את עצמי מתוך חשש כבד, מתעכב בשדה באיזור שלפני ביקורת הגבולות, מנסה לדחות קצת את רגע המפגש עם פקידי הגבול הקשוחים המעיינים בכל עמוד בדרכון בזכוכית מגדלת, ותרים אחר טעויות בקפדנות של בדיקת חמץ לפחות.

לידי חלף ר' בני וולף מלווה בכמה ילדים.

מה שלומך?! הוא שאל בחיוך הנעים שלו, ונתן לי את התחושה הברורה שהוא משתייך לקבוצת בני האנוש המיוחדים שכשהם שואלים בשלומך התשובה האמיתית דווקא כן מעניינת אותם.

סיפרתי לו על העניין, והוא מבלי להתבלבל ענה לי בסיפור חסידי:

הגביר החב"די הנודע ר' שמערל גורארי'ה מתל אביב, היה פעם ביחידות אצל הרבי. זה היה לאחר שהלה השתתף בהלווייתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, והרבי התעניין לדעת האם היו משתתפים רבים בלוויה. לאחר מכן שאל אותו הרבי האם הוא יודע למה חשוב שבלוויה יהיו משתתפים רבים, וכשהוא ענה בשלילה, סיפר לו הרבי, כי כמו בביקורת הגבולות כאשר רוצים להבריח סחורה אסורה מתחת לאפו של המוכס (הטַמּוֹזְ'נִיק), יש עצה לעבור יחד בקבוצה גדולה ואז המוכסים בודקים פחות. כך גם אחרי 120 כשצריך לעבור לעולם שכולו טוב, כדאי לבצע את המעבר כשאת העובר מלווים אנשים רבים.

הרב וואלף סיים, לקח את הדרכון שלי וצירף אותו לחבילת הדרכונים שלו ושל הילדים שהתלוו אליו. בביקורת הוא הסביר לאיש הגבולות שאנחנו בני משפחה, וכשהלה התחיל לטעון כנגדו על הבעיה שאכן מצא לאחר חיפוש בדרכון, הרב וולף חייך כנגדו והשיב לו באנגלית כשאני שותק מהצד... סוף פסוק היה שכולנו עברנו לשלום את ביקורת הגבולות…

•

אחרי אותה יחידות, אגב, הרב גוראריה מיהר לסכם עם כמה ישיבות גדולות שהוא יזכיר אותם בצוואתו ובלבד שיבואו על כל תלמידיהם להשתתף בהלוויתו. לבסוף הוא נפטר באופן פתאומי בליל יום כיפורים אצל הרבי, ובהלווייתו נכח קהל גדול, כל אורחי חודש החגים במחיצת הרבי.

בהלוויתו של הרב וואלף לא נכחתי בגופי, אבל קהל גדול, גדול מאוד ליווה אותו כל אחד ממקומו, כלל ישראל נלווה אליו בליבו בדרכו ואני מתפלל ומקווה שבחיוך ממיס הלבבות שלו, ישכנע את הטַמּוֹזְ'נִיק, לשחרר כבר את מעבר הגבולות ולתת למשיח צדקנו לעבור ולהוציא אותנו מן הגלות המרה והמתארכת הזו לגאולה האמיתית והשלמה.

״בלע המוות לנצח ומחה הוי׳ אלקים דמעה מעל כל פנים״