הרב ישראל מרילוס | יום ג' אייר ה׳תש״פ 27.04.2020

המגיפה הנוראה והקשר לביאת משיח • הרב ישראל מרילוס

"מתרחש מאורע שנראה באופן חיצוני שמשהו השתבש ח"ו ולא הולך לפי התוכנית שהיה מונח אצלנו. אבל אם מתבוננים באופן פנימי, מתגלה לנו תמונה אחרת לגמרי" • הרב ישראל מרילוס מחבר ספר "תבנית העולמות" במאמר מעמיק ומאלף, בליווי מקורות מתורת הנגלה ותורת החסידות
 המגיפה הנוראה והקשר לביאת משיח • הרב ישראל מרילוס
כותב השורות, הרב ישראל מרילוס

 

אם מתבוננים באופן חיצוני על המגיפה הנוראה המתרחשת בימינו, אז מתגלה לנו מצב הפוך ל-מה שציפינו לו. לא רק שקרה לנו אסון נורא בג' תמוז תשנ"ד, וקיווינו שזו רק ירידה קצרה לפני הגילוי הגדול של ביאת המשיח, במקום זה מתרחש מאורע שנראה באופן חיצוני שמשהו השתבש ח"ו ולא הולך לפי התוכנית שהיה מונח אצלנו. אבל אם מתבוננים באופן פנימי, מתגלה לנו תמונה אחרת לגמרי והיא מוכיחה שאנו ממש באמצע התהליך האחרון לפני התגלות המשיח בפועל.  

הכלי יקר פרשת שמיני[1] מבאר את מהות ההבדל בין מספר שבע למספר שמונה: שבע קשור למציאות העולם וכל מה שכלול בו מבריאת העולם. ומספר שמונה קשור עם מה שלמעלה מהעולם. ולכן שבע הוא טבע ו-שמונה הוא למעלה מהטבע. ובגלל זה מוצאים שהפרטים בבריאה מורכבים ממספר שבע. יש שבעה ימים בשבוע וגם יש שבעה כוכבי לכת בשמים הנראים בעין רגילה ועוד.

והסיבה לזה מוסבר בתורת הסוד שאע"פ שיש עשר ספירות, אבל בריאת העולם התבצע רק ע"י שבעת הספירות שהם שבעת המדות: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות[2]. כמו שכתוב "עולם חסד יבנה"[3] שהעולם נברא מהמדות, שהראשון שבו הוא מדת החסד. וכך גם בפסוק:  "זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה"[4].

מצוות התורה ממשיכות קדושה מהעולמות העליונים לעולמנו, ולכן המספר שבע חוזר על עצמו במצוות התורה: כפי שמצינו בפסח, סוכות, שבת, שמיטה, חג השבועות ויובל שבנויים משבע. כי המצוות קשורות עם מציאות העולם.

אבל המספר שמונה שמייצג את הספירות הראשונות: חכמה בינה דעת[5], הם כבר למעלה מכל השתלשלות העולמות והם קשורים לימות המשיח. כמו שכתוב בגמרא שהכינור בבית המקדש היה משבעה נימין ושל משיח הוא של שמונה נימין[6]. כלומר דרגתו של מספר שמונה קשור לימות המשיח, כי אז יתגלה הדרגה השמינית בעולם.

בתוך העולמות הכל משתלשל בסדר מסודר. אם צריכים להוריד שפע גשמי מסויים לעולם הזה, למשל, פרנסה, אז התורה מחייבת אותנו לעשות מעשה טבעי כדי להוריד את הברכה מלמעלה. כמו שכתוב: "וברכך ה' אלקך בכל אשר תעשה"[7]. הברכה היא מהקב"ה, אבל הקב"ה רוצה שהאדם יעשה השתדלות וכלי טבעי בכדי לקבל את ההשפעה מלמעלה. ולכן לא מספיק שהאדם יש לו מדת הביטחון, אלא נחוץ גם השתדלות ופעולה טבעית שגורמת שהשפע יירד מלמעלה. הברכה כפי שהיא למעלה היא עדיין רוחנית ומשם היא תרד דרך כל השתלשלות העולמות צמצום אחרי צמצום עד שזה יגיע לעולם שלנו ויתהווה שפע גשמי ממש[8].

אבל בשביל להמשיך מהדרגה של שמונה, למעלה מהשתלשלות העולמות, לא יעזור שום פעולה גשמית כדי שזה יירד לעולם, והדרך היחידה להוריד את השפע הוא ע"י התבטלות לגמרי ובביטחון בה', ואז ממילא יתבצע ההמשכה ישר לעולמנו הגשמי.

ענין זה מבהיר לנו דבר תמוה. רש"י[9] מפרש בשם המדרש שיוסף נענש והיה אסור שנתיים נוספים בבית האסורים, כי ביקש משר המשקים "והזכרתני אל פרעה"[10]. ולכאורה מה היה חטאו, והרי אדם חייב לעשות השתדלות וכלי בדרך הטבע, וכמו שמצינו אצל יעקב אבינו שהכניע את עצמו לפני עשיו, בזה שהשתחווה לפניו שבע פעמים ושלח אליו מנחה.

והביאור הוא, מובא שהאבות היו רועי צאן כי הם רצו להיות בהתבודדות מהעולם, כדי שעניני העולם הזה לא יפריעו להם להיות בהתאחדות עם הקב"ה. לעומת זאת יוסף לא היה רועה צאן, וגם בהיותו מושל בכל ארץ מצרים היה בתכלית הדביקות באלוקות, כי שורשו הוא מלמעלה מהשתלשלות העולמות - מדרגה של שמונה, ולכן ענינים של השתלשלות העולמות לא הפריעו לו, והיה יכול להשפיע אפילו למטה ביותר בתוך טומאת מצרים, מבלי שעניני העולם יבלבלוהו[11].

והנה, יש כמה וכמה מדריגות במידת הבטחון, כאשר במקביל לבטחון הרי על האדם להשתדל בעצמו בדרך הטבע. ובדרגה גבוה של בטחון, נדרשת מן האדם השתדלות מועטת ביותר, כפי הסיפור על הבעל שם טוב: "שהיה צריך כסף לענין מסויים, והקיש על חלונו של עשיר ולא המתין והלך לו", ולכאורה מה הרויח מזה, והסביר שהוא צריך לקיים "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", לעשות כלי בדרך הטבע, ואם היה ממתין עוד קצת אז זו הייתה כבר השתדלות יתר[12].

אבל יש נשמות שהם בדרגה של שמונה, כמו יוסף הצדיק, ששורש נשמתו הוא למעלה מהשתלשלות העולמות, ובדרגה זו מושללת כל פעולה והשתדלות, כלומר יוסף פועל המשכה בעולם שלא ע"י השתלשלות העולמות, בלי דרגות של שבע, אלא ישירות מן הדרגה השמינית. ולכן אצל יוסף, צריכים להיות מנוטרלים לגמרי כל ענינים מהשתלשלות העולמות ודרגות של שבע, וממילא גם מושללת כל ענין של השתדלות בדרך הטבע. הדרך היחידה לפעול כדי שיוכל להשתחרר מבית האסורים, הוא אך ורק ע"י שיתבטל לגמרי ויבטח בה'. וברגע שה' רוצה, אז ייצא מבית האסורים, ולכן לפי דרגתו, הבקשה של "והזכרתני אל פרעה" נחשבה לחטא[13].

יתירה מזו, מובא בספרי חסידות: "שמי שיש לו צרה גדולה ר"ל צריך לבטוח בה', והיינו שלא יתפלל על זה ולא יעשה שום דבר כמו הילוך במקוה וכדומה, כי אם לבטוח בה', שזהו ענין שתיקה שהוא ביטול גדול"[14]. ומבואר שמדובר על דרגת יוסף שאפילו השתדלות רוחנית גם אסורה, אך ורק ביטול וביטחון.

ענין זה שאם יש המשכה מדרגה גבוה ביותר צריכים לבטל הדרגות הנמוכות יותר[15], כבר מובא בגמרא[16]: כשר' זעירא עלה מבבל לארץ ישראל צם מאה תעניות כדי לשכוח תלמוד בבלי ורק אז יכל ללמוד תלמוד ירושלמי. לכאורה סיפור זה לא מובן. והביאור הוא כי תלמוד ירושלמי הוא ענין חדש ונעלה שלא בערך לגבי תלמוד בבלי[17]. על תלמוד בבלי דורשים חז"ל את הפסוק[18] "במחשכים הושיבני"[19], מחשכים מלשון חושך, כי תלמוד בבלי רובו פילפולים קושיות ותירוצים, שזה מראה על חושך והעלם וחוץ לארץ[20]. לעומת זאת תלמוד ירושלמי שבארץ ישראל, רובו הלכות פסוקות ללא קושיות, והרי זה כאדם הנמצא במקום מואר שהכל גלוי לפניו ומוצא תיכף את מבוקשו. ולכן כאשר ר' זעירא רצה להתעלות לדרגה של תלמוד ירושלמי, היה צריך להגיע לתכלית הביטול ולשלול את הדרגה הרוחנית הקודמת, ע"י התענית והשכחה[21].

ענין הביטול שהוא תנאי לקבלת ההמשכות הגבוהות ביותר, רואים בתקיעת שופר בראש השנה. כל שנה בראש השנה נמשך אור רוחני שהוא למעלה מהאור שהאיר בשנה הקודמת[22]. וזה מתבצע ע"י השופר. קול השופר גורם לזעזוע וחרדה על האדם כמו שכתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"[23]. וזה גורם שהאדם מתבטל לגמרי להקב"ה. ואז ממילא נמשכת ההמשכה החדשה בעולם.

ולכן צורת השופר צר מצדו האחד ורחב מצדו השני. כלומר המיצר והביטול גורם להרחבה וגילוי מלמעלה, ולכן בתקיעת שופר אומרים את הפסוק "מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה"[24] שמהמיצר והביטול מגיעים להרחבה - גילוי מלמעלה[25].

מסיבה זו היו במתן תורה קולות וברקים וקול השופר, כי במתן תורה היה ענין חדש, שלא בערך ל-מה שהיה מקודם, גילוי אלוקי שלא היה מעולם ולא יהיה רק לימות המשיח. וזה לא יכול להתבצע אלא רק בחרדה, בביטול ובקבלת עול[26]. כמו שכתוב במתן תורה: "וקול שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה"[27]

עד כאן דברנו על שופר סתם אבל יש גם ענין של שופר גדול. לימות המשיח כל עם ישראל יקבלו מן הדרגה השמינית באופן קבוע ולכן בנוסף לשופר סתם יהיה שופר גדול[28]. כמו שכתוב "ביום ההוא יתקע בשופר גדול'"[29] וכמו שאומרים בתפילה "תקע בשופר גדול לחירותינו".

בדרגה של משיח לא מספיק שופר רגיל אלא לשופר גדול, כדי שיהיה חרדה גדולה וביטול בתכלית להקב"ה[30]. הרבי נשיא דורנו גילה שהתחלת הענין של שופר גדול התחיל כבר בערב מלחמת ששת הימים, והייתה חרדה עצומה נוכח כמות האויבים מסביבנו, ובהמשך לחרדה הגדולה והביטול האדיר והמיצר, הגיע המרחב וקרו ניסים גלויים, וכולם הכירו בניסים הגדולים שהתרחשו אז, אבל לאחר זמן יש כאלה שטענו שהנצחון היה על פי טבע ונשאר אצלם רק "הכוחי ועוצם ידי"[31].

לימות המשיח, ה' ימלוך לא רק עם ישראל אלא על כל גויי הארץ. כמו שאומרים בתפילה: "מלוך על כל יושבי תבל ארצך". וכפי שכתוב בזכריה: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"[32].

והנה אנחנו נמצאים עכשיו באמצע מאורע של קול שופר גדול, שמה שמאפיין בעיקר זו חרדה גדולה ועצומה, לא רק בעם ישראל אלא בכל העולם כולו בו זמנית. לא נשאר זכר מהכוחי ועוצם ידי. וירוס אחד ויחיד שהתחיל בסין גורם לחרדה בכל העולם כולו. והוא גורם לשבירת הקליפה שמגביה עצמה, לא משנה עשיר ועני תלמידי חכמים ופשוטי עם. הכלכלה מושבתת בכל העולם !!!! ואנשים יושבים נעולים בבית מחרדה להידבק מהוירוס. ביטול שלא היה כדוגמתו בשום זמן בעבר. וכל זה כי מתחיל העניין של ביאת המשיח, ולכן כהכנה לגילוי האדיר יש כבר השופר גדול.

מובא שכל מה שקורה בעולם הזה נובע ממה שקורה בעולמות הרוחניים. לדוגמא. פעם היו אנשים מתענים הרבה ועושים סיגופים וזאת כדי להחליש את הגוף, שהוא לא יפריע מללמוד תורה ומלקיים מצוות. הבעש"ט התחיל להנהיג הנהגה חדשה, שבמקום להחליש ולשבור את הגוף בתעניות וכו' יש לראות המעלה שבגוף מצד השורש שלו והניצוצות שבו, וביטל את ריבוי התעניות[33]. הרבי נשיא דורנו מסביר, שהשינוי הזה בדרך הרוחנית ירד והשתלשל בעולם הגשמי, וגרם שגם טבע העולם הגשמי תשתנה, שאז התחיל להיות חולשה בבני אדם שלא מאפשר לעסוק בריבוי תעניות ובסיגופים. זאת אומרת, מכיון שמצד הרוחניות אין מקום לעסוק בתעניות לכן זה השתלשל גם בעולם הגשמי שגם מצד הטבע הגשמי אין באפשרותינו להרבות בתעניות[34].

וכאן רואים ענין נבואי, הרי בזמן של שופר גדול לא צריכים לעשות שום דבר כדי להינצל אלא אך ורק להיבטל לגמרי לה' ולבטוח בו. והבאנו מה שמובא בחסידות שלא יתפלל על זה ולא יילך למקוה על זה – "על זה" כלומר "על הצרה". והנה רואים שענין זה ירד גם בעולם הגשמי, שבגלל סיבות גשמיות ורפואיות לא מאפשרים להתפלל במנין בבית-הכנסת וללכת למקוה, ומחייבים בני אדם לעזוב כל עניניהם ולהיות בבידוד גמור. 

ודאי שצריך להמשיך להתפלל ואם אפשר אפילו במנין באופן שמותר ע"פ שולחן ערוך, וללמוד תורה ולקיים מצוות ביתר שאת וצריכים לעשות תשובה, וודאי שטוב לפעול בכיוון ההצעות שיודעי דבר מציעים, כגון, להתחזק באהבת ישראל ובאחדות וכו', אבל כל זה לא מתוך פניה ואינטרס כדי להינצל מהמגיפה אלא רק בביטול מוחלט שכך רצונו של הקב"ה. ולכן דווקא שני נקודות אלו שללו מן השמים, שלא יאפשרו תפילה בבית-הכנסת והליכה למקוה, כי זה בא להדגיש שעכשיו מה שחשוב הוא רק הביטול והביטחון איך שה' למעלה לגמרי מגדרי הטבע כפי שהם מוסברים בהרחבה בספרי תורת החסידות.

אין זה בא ח"ו וח"ו לתרץ למה במגיפה הזאת נפטרים יהודים וביניהם צדיקים קדושים ביסורים נוראים הש"י, ענין שלא מובן בשכלנו ואף אחד לא מבין כלל וכלל למה עשה ה' ככה. ומתפללים שכל החולים יתרפו במהרה ויוכלו לקבל פני משיח צדקנו עם כל כלל ישראל.

ואולי יש לקשר, הרי גם ביום הכיפורים בשנת היובל היו תוקעים בשופר[35] ומובא ששופר זה הוא הארה מהשופר הגדול שיהיה לעתיד לבוא[36]. ולכן תוקעים בכל שנה ביום הכיפורים אחרי נעילה שאז יש הארה מהשופר של שנת היובל[37]. והסיבה היא כי היובל בנוי משבע שנות שמיטה, ארבעים ותשע שנים. וצריכים להבין מה ענין שופר גדול לדרגה של שבעה שמיטות.

מובא בגמרא שמשיח מגיע במוצאי שביעית[38], זאת אומרת מוצאי שמיטה. בחסידות מובא שהכוונה הוא שמשיח הוא מדרגה של שמונה למעלה משבע, כלומר, מוצאי שביעית, אחרי שביעית[39]. והרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו. זאת אומרת, שמשיח מגיע אחרי השמיטה. אבל השנה הזאת ה'תש"פ איננה שנת שמיטה. נשאלת השאלה האם זה אומר שח"ו משיח לא יכול להגיע עכשיו ? בנוסף, מה ענין שמיטה למשיח. לפי תורת החסידות יובן הדבר בטוב טעם ודעת, ושם מוסבר בהרחבה ענינו של שביעית. שבשנה השביעית אסור לעבוד את האדמה, והוא הפקר לכל, ותכליתו הוא שהאדם יהיה בביטול וביטחון גמור בה'[40]. ובלשון החינוך "שהכל ברשות אדון כל"[41].

וכאן מתגלה הענין הנפלא. על שמיטה כתוב בפסוק "ושבתה הארץ"[42] שיש להשבית את עבודת האדמה, ואם יש ביטול של שבעה שמיטות אז מתגלה כבר איזה הארה של השופר גדול. אבל במאורע של ימינו, אנו לא רק "בשבתה הארץ" אלא שביתה מכל עניני העולם. שמיטה אדירה וביטול בתכלית שלא היה כדוגמתו מעולם. וענין שמיטה כזו ושופר גדול באמת קשורים למשיח.

הנהגה כזו היא רק לזמן קצר, והיא רק הכנה לגילוי מהדרגה של שמונה, וכמו שבמלחמת ששת הימים אחרי הביטול והחרדה התרחשו ניסים גלויים, על אחת כו"כ עכשיו ממש במוצאי השמיטה האדירה יתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.


[1] שמיני ט, א.

   תשובת הרשב"א חלק א' סימן ט'.

[2] תורת מנחם תשי"ח א' מקץ עמוד 279.

[3] תהילים פט, ג

[4] תהילים כה, ו

[5] עץ חיים שער מו פרק א'

  לקוטי תורה פיקודי ג, ג

  תורת מנחם תשמ"ג חלק ג' עמוד 1276

[6] ערכין יג, ב.

[7] דברים טו, יח.

[8] לקוטי תורה קרח נה, ג.

   תורת מנחם תשמ"ו ג' בחוקותי עמוד 378.

   דרך מצותיך ברכת כהנים קיב, א.

[9] בראשית מ, כג.

[10] בראשית מ, יד.

[11] תורת חיים ויחי קב, ב.

[12] תורת מנחם תשמ"ט ג' במדבר עמוד 231.

[13] תורת חיים ויחי קז, א.

    לקוטי שיחות חלק כ"ו בשלח ב' עמוד 99.

[14] ספר המאמרים תרנ"ד עמוד ריד.

[15] ספר המאמרים תרל"ה חלק ב' עמוד שטו.

  ספר המאמרים תשכ"א עמוד קצח.

[16] בבא מציעא פה, א.

[17] שערי אורה שער החנוכה ד"ה בכ"ה כסלו פרק נ"ד ואילך.

[18] סנהדרין כד, א.

[19] איכה ג, ו.

[20] לקוטי שיחות חלק א' תולדות עמוד 52.

[21] ספר המאמרים באתי לגני (ב) עמוד קטו ועמוד קכו.

[22] תניא אגרת הקודש סימן יד.

    לקוטי תורה נצבים נג, ד.

[23] עמוס ג, ו.

[24] תהילים קיח, ה.

[25] ספר המאמרים תרכ"ז עמוד תא ועמוד שצח.

[26] תורת מנחם תשד"מ חלק ב' עמוד 937.

[27] שמות יט, טז.

[28] קונטרס ראש השנה - תשנ"ב.

[29] ישעיהו כז, יג.

[30] לקוטי תורה דרושים לר"ה ס, א-ב.

    תורת מנחם תשכ"ח א' מאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול"

[31] תורת מנחם תשכ"ח א' בראשית עמוד 214 ואילך.

[32] זכריה יד, ט.

[33] תורת מנחם תש"י עמוד 136.

[34] תורת מנחם תשד"מ ב' עמוד 759.

[35] בהר כה, ט.

[36] לקוטי תורה דרושים לר"ה ס, ב.

[37] אור התורה דברים ה' "ראש השנה" עמוד ב'פו.

[38] סנהדרין צז, א.

[39] תורת מנחם תשמ"ב ד' "שבת חזון" עמוד 1956.

[40] לקוטי תורה בהר מב, ד.

    מאמרי אדמו"ר הזקן –  הקצרים בהר עמוד עד.

[41] חינוך מצווה שכח.

[42] ויקרא כה, ב.

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
מ.א.
ג' אייר ה׳תש״פ
מספרים ששאלו את המלבי"ם איך הרחיב בפירושו על הנאמר בסוף ספר דניאל בנושא חישוב הקץ כו' הרי חז"ל אמרו בסוף סנהדרין "תיפח עצמן וכו'"? וענה להם סיפור על א' שלקח בנו ליריד ומיד בתחילת הנסיעה שאל הבן מתי מגיעים וקיבל גערה מאביו, בהמשך הדרך יום א' שאל האב את העגלון מתי נגיע מיד התפלא הילד "הרי אמרת שזו שאלה ילדותית?" צחק האב: "כשיצאנו זה היה ילדותי.. אחרי כברת דרך ארוכה ודאי שזה רלוונטי לשאול", סיים המלבי"ם "ודאי בתחילת הגלות אסרו לחשב קיצים.. כי הדרך ארוכה ועלול לייאש אבל אחרי שעברנו תקופה ארוכה של גלות והמשיח בפתח הרי מותר צריך וראוי לעסוק ולשאול על משיח וגאולה". אין מאיתנו יודע עד מה.. אך אין ספק שכפי ששמענו אין ספור פעמים מרבינו "מעשה אחד דיבור אחד..
2.
מ.א.
ג' אייר ה׳תש״פ
נפלא ביותר! יש"כ! (קראתי האמת ברפרוף קל מפאת קוצר הזמן) ויה"ר שאכן יקויים תיכף ומיד כבסיום מאמרו "הנהגה כזו היא רק לזמן קצר... יתגלה משיח צדקינו במהרה בימינו אמן" נאו!!!
3.
מסקנה
ד' אייר ה׳תש״פ
ללמוד הרבה תורה וחסידות ועניני גאולה ומשיח ובפרט מאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.