מצוות אהבת ישראל במשנתו של הצמח צדק:

בספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק (האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד) מצוות 'אהבת ישראל' ישנו ביאור נפלא המסביר את מהותה של מצווה זו על פי מאמר הלל הזקן לגר "מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה, זהו כל התורה כולה והיתר הוא פירושה" (שבת ל"א .א).
לכאורה מדוע בחר הלל ללמוד מצוות זו משלילת עשיית הרע לחבר ולא מעשיית הטוב לחבר כמו: "אהוב את חברך כמוך" כפי שלמד זאת רבי עקיבא מהפסוק: "ואהבת לרעך כמוך"?

תוכן הביאור (שם) מבוסס על מהותה של אהבה עצמית, כלומר: אהבת האדם את עצמו, אהבה עצמית זו יש בה מאפיין ייחודי, לא רואים דרכה חסרון גם אם ישנו ובדרך כלל ישנו.

ובלשונו של הצמח צדק (שם): "כשאומרים שאין אדם רואה חסרון עצמו אין הפירוש שאינו יודע כלל חסרונותיו, אדרבה יוכל לראות ולהבין היטב עמקות פחיתותו יותר מראיית זולתו עליו שהרי זולתו אינו רואה אלא לעיניים והוא יראה ללבב, אלא הכוונה שאין החיסרון תופס מקום אצלו כלל להתפעל מזה וכאילו אינו רואה אותו כלל מפני האהבה הגדולה אשר הוא אוהב מאד את עצמו המכסה על כל חסרונותיו שיודע בדעתו.

אהבה זו פועלת שלא תומשך ותבוא ידיעה זו לידי התפעלות במידות שבנפש ולכן אין חסרונותיו תופסים אצלו מקום כלל להתפעל מהם.
אמנם כאשר זולתו יראה חסרונותיו ויבין משמעותם ירגז מאד, אע"פ שיודע בעצמו שאמת הדבר ויש בו חסרונות, זאת משום שעיקר רוגזו אינו על עצם כך שחבירו חושב שקר עליו שהרי יודע שאמת הוא, רק על כך שידיעת חבירו את פחיתותו היא בגלוי וידיעה זו מביאה לידי התפעלות המידות בנפש האדם, משא"כ כשהוא יודע בלבד אהבתו העצמית מכסה על חסרונותיו.

מה שיוביל לידי כך שירגז על חבירו, על שגילה חסרונותיו והביאם מן ההעלם לגילוי מתוך הסתר וכסוי האהבה העצמית שהייתה מכסה עליהם ולא היו נראים כלל, ועתה חבירו רואה בהן מציאות נוכחת וגלויה".

וזה הביאור לכך שמצווה זו נלמדת מן השלילה: 'מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה', כלומר: שלא תראה חסרונותיו, הן בדברים שבין אדם לחבירו והן בדברים שבין אדם למקום, כישות נוכחת וגלויה, אלא תהיה אהבתך אליו גדולה כ"כ עד שתכסה על חסרונותיו ולא תאפשר להן לבא לידי ידיעה והתפעלות במידות הנפש.

במילים אחרות: הצמח צדק נוגע בנקודה מהותית בנפש האדם והיא - כאשר האדם עוסק בגלוי בתכונות שליליות של חברו, זה עלול להביא לכך שאותן תכונות שליליות שעד עתה היו רק בגדר ידיעה בלבד במוחו יבואו לידי הרגש והתפעלות אצלו. ובכך האהבה הבלתי מותנית שהייתה לו כלפי חברו תתערער, מה שיוביל להתנגדות עצומה אצל חברו בהתעוררות כעס ושנאה פנימית בלבו הן כלפי עצמו והן כלפי חברו.

הצמח צדק מלמד אותנו כיצד יש לפגוש אדם/חבר שאנו יודעים ומכירים היטב את חסרונותיו מחד, אך מחויבים להשאיר ידיעה זו עמוק במוחנו בלבד מבלי לאפשר לעצמנו להתעסק בה בגלוי ולהביאה לידי התפעלות ברגש הלב - מאידך.

כשמשמעות מפגש זה הנו אהבת ישראל, אהבה המאפשרת לאדם להמשיך לאהוב את עצמו לצד חסרונותיו, להאמין שהוא אדם טוב ושהוא ראוי לאהבה ללא תנאי למרות ועם תכונותיו השליליות. 

אך גם ובעיקר בכדי לא לגרום לאדם/חבר לחוש פחד-חרדה קיומית משתקת וחוסר אונים מוחלט אל מול תחושה איומה זו שחסרונותיו משקפים את האדם שהוא ומגדירים אותו. הפחד והחרדה מכך שכעת חסרונותיו תופסים מקום בלבו של חברו מערערים את תחושת הקרקע הקיומית עבורו כאדם/חבר, ומעוררים אימה וחרדת נטישה. 

בכך שאנו לא נותנים להם מקום בגלוי בהתפעלות בלבנו ונפשנו לחסרונותיו, אנו משמשים עבורו כ'חומת מגן' מפני חסרונותיו, ובכך מאפשרים לו לחיות בשלום עם עצמו ועם סביבתו. 

הזמנה למפגש עם נפש האדם כמוה כהזמנה לאירוע:

סקירה זו מובילה אותי ללב לבו של המאמר והוא היכולת של האדם להתאים את עצמו לפגוש אדם אחר ולהיענות להזמנה שקיבל ממנו לפגוש אותו - כפי שהוא מעוניין שיפגשו אתו. 

לא אחת אנו מקבלים אל תיבת הדואר שלנו (הפיזי או האלקטרוני) הזמנה לאירוע אם זה אירוע משמח, כמו ברית מילה, בר/בת מצווה, חתונה, וכד' או להיפך חלילה לאירוע עצוב כמו לוויה וכד'.

ההיערכות לאירוע תהיה על פי מהות ואופי ההזמנה שקיבלנו ותוכנה.

הדבר תלוי כמובן באופי האירוע והקרבה שלנו לבעל האירוע:

החל מהבגד שנלבש באירוע, אופי הנוכחות שלנו במרחב במהלך האירוע, משך הזמן בו נשהה באירוע, מה נאמר והאם נאמר, איזו תכונה נפשית רגשית תלווה אותנו באירוע ועוד.

הדבר נכון שבעתיים כאשר אנו באים לפגוש את נפש האדם במפגש אליו הוזמנו.  כאשר ניצב לפני אדם המבקש אמפתיה, הכלה, אהבה, שותפות במסע אותו הוא עובר, אני מכין עצמי אליו ומכוון את עצמי לצרכיו בדיוק כפי שהוא מעוניין שיתרחש המפגש.

הדרך לקרוא נכון את ההזמנה למפגש עם נפש האדם אליו הוזמנתי, עוברת כמובן ביכולת שלי לחבור לאדם הניצב מולי החל מהיכרות עם תכונות נפשו ואפיו הייחודי, אך בכדי לעזור לו באמת אני נדרש בעיקר ל- 3 כלים מרכזיים: 

לבטל את רצוני מפני רצונו: אין לי רצון לספק שום מטרה, פתרון, או עצה שלא התבקשתי לספק במפגש זה.

במקום לייעץ - להיות קשוב:

להיות עסוק בבירור פנימי מעמיק עם עצמי ועם הזולת מה בעצם אני שומע ולא מה אני רוצה לשמוע.

להיות מכוון אך ורק אליו ואל צרכיו: לשמור כל הזמן על פוקוס, לזכור ולהזכיר לעצמי לשם מה ועבור מה נקראתי למפגש זה, להיות במודעות עצמית גבוהה ולהבחין איזה צורך התבקשתי לספק עבורו במפגש זה ואיזה צורך הוא שלי.

שלשת הכלים הללו מעניקים לי את היכולת להיענות להזמנה לאירוע אליו הוזמנתי. 

כל ניסיון כזה או אחר לשנות את ההזמנה למפגש אליו הוזמנתי תפגע ותחבל במפגש.

הרעיון הזה מתקשר ומתחבר למשנתו של הצמח צדק ולשאלה מהי מצוות אהבת ישראל במהותה? ומדוע היא נלמדת משלילת עשיית השנוא עליך לחברך?

משום שמצוות אהבת ישראל במהותה:

הנה מפגש בגובה העיניים, עם אדם המבקש ממני להיפגש עמו ולתת ביטוי רגשי ועצמתי אך ורק לצדדים החיוביים שבו ואת הצדדים השליליים שבו להשאיר רק בגדר ידיעה אצלי במח ולא לאפשר לצדדים אלו לתפוס מקום בלבך ולהפעיל אותך רגשית, כל זאת בכדי לשמור עליו מפני הפחד לאבד את עצמו כבן אדם ואותך כחבר.

המשאלה הסמויה של האדם הנה: בבקשה תפגוש אותי ממקומי וכפי שאני רוצה שתפגוש אותי.

מהותה ומשמעותה הפנימית של מגיפה במשנתו של הרבי הריי"צ:

הקדמה זו מובילה אותי להתבונן במצב בו אנו נתונים כעת התמודדות עם נגיף הקורונה ומשמעותה. לשם כך בחרתי להביא את דבריו של אדמו"ר הריי"צ על מהותה ומשמעותה של מגיפה בראי החסידות.

במאמר ד"ה הסכת ושמע שנאמר בשנת תרצ"ג בשמחת תורה וכך כותב הריי"צ באות ז':

"והנה ככל המשל הזה יובן גם ברוחניות דגילוי אור דנר הנשמה תלוי בהאויר, וכאשר ישנו עביות וגסות של עיפוש מקלקל את האויר. והיינו דהעביות וגסות העיפוש מתגבר על האויר הטוב שאינו נרגש כלל, אבל באמת הרי ישנו אלא שהוא מכוסה ונעלם במאד לפי שהעביות וגסות של העפרורית מקיף אותו מכל צד ופנה מבלי נתון לו מקום להתגלות כלל, והנה אוי"ר הוא ר"ת אור יו"ד, דהאור של היו"ד שהוא נקודת היהדות דישנו בכאו"א מישראל תלוי בהסביבה, כי כל סוגי בנ"א הנ"ל הרי עצם מהותן הוא טוב, אלא שהסביבה שהם נמצאים בה מנוולתן, וכמאמר אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, דהרוח שטות מכסה על האמת דנדמה לו כי גם בעברו על מצות ה' בעשה או בל"ת עודנו ביהדותו, כי ח"ו להפרד מאלקות ולצאת מהיהדות זה לא יעשה שום יהודי בשו"א ומוכן למסור נפשו בפו"מ בעד אמונתו בד' ובתורתו ית' כי נקודת יהדותו שלימה היא אלא שאורה של הנקודה בלתי מאירה והוא בסיבת העביות והגסות המכסה ומסתיר.

 וידוע דאויר מעופש הוא סיבה למחלאות שונות ר"ל ובעיקר גורם ר"ל דבר ומגפה דענין חולי זו ר"ל הנה לבד זאת שהיא קשה ביותר היא מחלה מתדבקת, ועיקרי העצות המה לטהר את האויר ככל האפשרי, וכן הוא ברוחניות שהעיקר הוא להסיר את העביות והגסות, אַראָפנעמען די גראָבקייט און די בהמיות פון תאוות בשרים, דישנם כאלו דכל ענינם הוא בדיבורי נבול פה והדומה שבזה מעבים ומגסים ומקלקלים את האויר, וטהרת האויר הוא ע"י האש, דהנה כתיב (ירמי' כ"ג, כ"ט) הלא כה דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע, ואמרז"ל (סוכה נ"ב, ב') אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ".

כלומר: מצב האוויר בעולם נקבע מהאופן בו בני האדם שומרים על ניקיונו וצחותו או להיפך מזהמים אותו.

אנו עדים זה תקופה ארוכה למיזמים אנושיים המתריעים על מצב זיהום האוויר הגלובלי כתוצאה ישירה מזיהום אוויר מוגבר של תעשיה לא מבוקרת והשפעתו על כדור הארץ ועל ההתחממות הגלובלית.

בהקבלה ישירה: הנגזרת של מצב האוויר הפיזי בעולם הנו תוצאה ישירה של מצב האוויר הרוחני בעולם, כלומר: ההתנהלות וההתנהגות של בני האדם בעולם מכתיבה את הגילוי האלוקי בעולם. 

גילוי אלוקות בעולם-אור הנשמה של יהודי עשוי להתגלות בעולם כאשר הסביבה בה הוא נמצא הנה סביבה המאפשרת גילוי רוחני זה. 
לשם כך אוויר הסביבה צריך להיות זך ונקי, דבר זה מתאפשר כאשר הסביבה מלאה בגילוי אור אלוקי רוחני בעולם הנפעל על ידי אור התורה והמצווה בעולם.  

לעומת זאת כאשר אוויר הסביבה מזוהם (עב וגס כלשון הריי"צ) כתוצאה מהתנהלות והתנהגות שלילית של בני האדם, האור האלוקי בעולם-גילוי אור הנשמה מכוסה ונעלם ואינו ניכר בעולם. 

כפי שמסביר הריי"צ שאמנם גילוי אור הנשמה ישנו אלא שהוא מכוסה ונעלם מחמת עביות וגסות העפרורית המכסה עליו ומקיפה אותו מכל צד ולא מאפשרת את גילויו.

מהותו ומשמעותו הפנימית של טיהור אויר העולם במשנת החסידות:

בגודל זכות טיהור אוויר העולם נכתב רבות על ידי הרבי הריי"צ והרבי במקומות שונים:                                                    

באגרות קדש חלק ו' עמ' רס"ו אגרת א'תשס"ג כותב הריי"צ: "ועניין הזכות בטיהור אוויר העולם הוא עניין אחר לגמרי והוא נעלה בזה מה שאינו עניין של בירור מדבר גשמי, גם נעלה מעניין הגילוי שנעשה ע"י עמידה בניסיון, להיות כי זכות זו הוא גילוי אור מעולם עליון רוחני שנמשך ומתגלה למטה באוויר העולם".

ובהמשך האגרת כותב הריי"צ: "וידוע שלכל אחד ואחד מהוד כ"ק רבותינו אבותינו  הק' זצוקלה"ה נבג"מ זי"ע היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה אשר פעם בשתיים או שלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים". (אגרת זו הוכנסה לספר היום יום כ"ח תמוז על ידי הרבי)

ובנוסף בספר היום-יום שנכתב על ידי הרבי בתאריך י"א טבת: "חיי האדם תלויים באויר בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים, כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצוות, אלו חיים בריאים. כשחיים באויר של כפירה, הרי אלו חיים בלתי־בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית־בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר, המשימה של טיהור האויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האויר היא על־ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכך את האויר. על כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה לזכור כלשהו בעל־פה: חומש, תהלים, משניות, תניא, כך, שבכל הזדמנות ובכל מקום, יוכל לחשוב ולומר את האותיות הקדושות שבתורה". 

המסה המאלפת והמשמעותית ביותר בעניין טיהור אוויר העולם נאמרה בארוכה על ידי הריי"צ בשיחת אחרון של פסח בסעודת אחרון של פסח ה'תש"ב (לפני 78 שנים בדיוק):

"השעה אומרת שמוכרחים לטהר את האוויר, הגיעה השעה שמוכרחים לטהר את האוויר. חיי האדם תלויים באוויר בו הוא נמצא, בלי אוויר לא יכולים לחיות, ובאיזה אוויר שחיים כך הם החיים. כשחיים באוויר של תורה ומצוות החיים הם בריאים, וכשחיים באוויר של כפירה החיים הם חולים ועלולים תמיד לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה היא לטהר את האוויר.

טהרת האוויר היא על ידי אותיות התורה, כשעומדים בחנות או כשהולכים ברחוב או נוסעים ברכבת התחתית ואומרים אותיות שבתורה מטהרים בכך את האוויר. העבודה של טהרת האוויר מוטלת על יודעי ספר ויודעי תורה, כל אחד מיודעי ספר ומיודעי תורה מוכרח ללמוד משהו בעל פה, מחומש, תהילים, משניות, תניא, כך שבכל זמן ובכל מקום יוכל להרהר ולומר אותיות קדושות שבתורה. 

נחוץ מאוד שבני ישראל ילמדו משניות בעל פה, שתיים שלוש משניות בשבוע וקובץ על יד ירבה. ללמוד שתיים שלש משניות בשבוע הוא דבר קל בעזה"י לכל אחד וכאשר ישננו זאת בעל פה ויחזרו על המשניות בכל עת ובכל מקום יטהרו את האוויר העצמי. 

תלמידי הישיבות ולומדי תורה צריכים להיות הראשונים בתור בחברת לומדי משניות בעל פה.

יהודים! כל אשר דובר כאן: טהרת האוויר על ידי אותיות שבתורה, אין זה עניין מפלגתי או תנועתי, כלומר: אין דברים אלה שייכים למפלגה או תנועה כמו חסידים זהו עניין כללי הנוגע לכלל ישראל ויש בכך משום שמירה פרטית".  

"ההזדמנות שבהזמנה": הקורונה הנה הזמנה לאירוע מכונן:   

אם אנסה להקביל את אירוע נגיף הקורונה בו אנו נתונים ואותו אנו מתמודדים למשמעות טיהור האוויר עליו דיבר האדמו"ר הריי"צ כמענה ופתרון למגיפה, אפשר בהתבוננות קצת מעמיקה לראות את אירוע הקורונה כולו כ'הזמנה למפגש', ולא סתם מפגש אלא מפגש מכונן.

המפגש עם המציאות בה העולם כולו עצר מלכת, הרחובות ריקים ובני האדם מתכנסים פנימה יוצרים מצב בו האוויר בעולם נעשה זך יותר ממילא הן פיזית והן רוחנית.

כעת נותר לנו בני האדם לטהר את האוויר ממקום שהותנו פנימה בכדי שהחזרה החוצה תהיה אל מרחב בו האוויר זך וטהור הן פיזית והן רוחנית. 

משמעות הדבר בעיני היא הזמנה בה נכתב באותיות קידוש לבנה ע"י מלך מלכי המלכים "מבצע לטיהור אויר העולם".

מבצע שכל כולו מוביל לאירוע האמיתי והמכונן בו העולם יהיה מוכן להשראת השכינה בעולם, המטרה העיקרית לשמה נברא העולם "לעשות לו ית' דירה בתחתונים".

המטפורה שעולה לי בראש הנה הכנה לקראת ביקור של אח"מ לאירוע כלשהו, הרי ברור לנו איזה טירוף יהיה סביב הכנת האירוע לכבודו.

האירוע יוגדר כמבצע של ממש, הדבר הראשון שיקרה זוהי עצירה מוחלטת של השגרה והתגייסות טוטאלית של כל העובדים למבצע הגדול, הטירוף יבא לדי ביטוי החל ממירוק וצחצוח המקום ועד להפיכתו למתחם V.I.P עם הקפדה על כל כללי האירוח והנימוסים הנלווים לו מתחילת הביקור ועד סופו.

בהקבלה ובמעבר חד, כאשר אנו חושבים על כך שכעת קיבלנו הזמנה לטהר את אוויר העולם בכדי לזכות לביקורו של מלך מלכי המלכים בעולמו הגשמי אליו הוא כה 'משתוקק' ו'מתאווה' עוד לפני שברא את עולמו, צריכה לעבור במוחנו המחשבה: וואו, איזו הזדמנות פז קיבלנו, מתי אי פעם עצר הקב"ה את עולמו מלכת ואפשר לברואיו להכין עבורו את עולמו לביקור. ולא סתם ביקור אלא ביקור נצחי לגאולה אמיתית ושלימה שאחריה אין עוד גלות!

אז לשם כך עלינו להתכונן כראוי לביקור זה ולהתבונן כאמור היטב בהזמנה שקיבלנו, כדי שנגיע מוכנים כראוי למפגש מיוחל זה עם מלך מלכי המלכים. יהי רצון שכל זה יהיה תיכף ומיד ממש.