פטירתו של שליח הרבי בהנובר שבגרמניה, הרה"ח ר' בנימין וולף ז"ל - הקבלה בלב כבד הלילה (מוצאי שבת) בקרב משפחת אנ"ש.

המנוח ז"ל נגע במאות ואלפי יהודים, שפקדו את בית חב"ד שבניהולו, אם כתושבי קבע ואם כתיירים וישראלים ששהו בו לרוב.

כמה מהם העלו הלילה עלי כתב אסופת זיכרונות לעילוי נשמתו.

COL מגיש דברים שניים מהם.

•

אחד ממתנדבי מד"א בישראל מספר:

לפני כ-10 שנים הגעתי להנובר. חיפוש קטן בגוגל הראה לי שיש שם מסעדה כשרה, הבעיה הייתה שהופילו שלוש כתובות...

באיזור השעה 19:00 בערב הגעתי לעיר והתחלתי לחפש את המסעדה המיוחלת. בכתובת הראשונה פעלה מסעדת טריפה, הכתובת השנייה כלל לא הייתה קיימת ואילו בכתובת השלישית הייתה חנות להשכרה...

חייגתי לשליח חב"ד שם, והוא אמר לי שיש מסעדה שפותחת ב-20:30. השליח, הרב וולף ז"ל, הוסיף כי אוכל לבוא לבית חב"ד לתפילות מנחה וערבית ושאחר כך יילך עמי למסעדה.

אחרי התפילה התברר לי שהמסעדה המדוברת היא ביתו של השליח... 

רעייתו תיבדל לחיים הכינה לי ולחברי ארוחת גורמה שלא הייתה מביישת אף מסעדה.

בסוף הארוחה הרב וולף אף העניק לי 50 יורו בכדי לתת צדקה בארץ, כי שלוחי מצוה אינם ניזוקים.

יהי זכרו ברוך.

•

ר' יוסי פלס מספר:

הלב נצבט. כבר תקופה. אבל כעת צביטה חזקה עם סיבוב. 

בני ז"ל היה חבר וידיד. חלקנו חדר יחד ב-749 בשנים ההן בחצרות קודשנו. 

וואו. לכתוב עליו בלשון עבר? לא יאמן!

אני זוכר כמו אתמול. ערב אחד, ישבנו בחדר ותוך כדי דברים בטלים, הגענו לנושא עד כמה התרחקו חסידים מספרים חיצוניים. בני הסביר לי את המובא בחסידות שבכל הקשור למוזיקה זה יותר חמור, מכיון שזה עדין יותר ובא מעומק הנפש של המלחין או היוצר, שעלול להשפיע על השומע וכדאי להתרחק ממוזיקה לא דתית ויהודית.

זה נכנס לי כנראה עמוק, בבחינת דברים היוצאין מהלב. עשרות שנים מאז, בכל פעם שהיתה עולה על הפרק אופציה למוזיקה מהצד שלא בקדושה, תמיד עלה לנגד עיני הסברו של בני ונמנעתי מלהתקרב למוזיקה בסגנון זה. 

גם שנים לאחר מכן נותרתי עם בני בקשר. ר' בני עזר לחברה שלנו כשחיבר אותנו עם יהודי בשם זאב, תושב הנובר. אחד מאנשי החברה הקבועים שלנו באירופה כבר כמה שנים וזה סיפור בפני עצמו ועוד חזון למועד.

מדובר ביהודי ישראלי שירד מהארץ והגיע להנובר רק כדי לברוח פשוטו כמשמעו מכל קשר ליהדות וליהודים... ועוד חזון למועד לספר כיצד דווקא בני בדרכו הייחודית הצליח לקרבו חזרה לחיק היהדות באופן שיהודי זה נהפך לחוד החנית בעסקנות מול גורמי ממשל לאישור פתיחת גן יהודי.

קשה. בלתי נתפס. לא חלמנו שתוך שעה מתפילת מנחת שבת בא קראנו ״בקרובי אקדש״ נקבל לפנים שלנו כזו ידיעה. יהיו הדברים לעילוי נשמתו ובבחינת ״והחי יתן אל לבו.