משפחת ליווי היקרה ביותר.

את רוב מה שאני כותב כאן כתבתי לבני משפחה שלכם באופן פרטי, אבל הייתי רוצה לשתף את זה עם כולם.
בעבורי, אביכם ר' דן יואל בעיניי הוא מישהו שהייתי מגדיר "כשכמו ומעלה'' מעל רוב האנשים שאני מכיר. ולא כדי להנמיך אחרים ח"ו, אלא להגביה את אביכם המיוחד.

אחד היה אברהם

הוא היה החבר היחיד שפנה אלי כמעט כל יום עם התפרצות נגיף הקורונה בסין. לפעמים בהודעות ארוכות ולעתים קצרות יותר, אבל הייתי בראשו כל הזמן. החיזוק שלו, פשוטו כמשמעו, הרים אותי בזמנים המפחידים והקשוחים שעברתי כששאר העולם עוד כמנהגו נהג.

יום אחד - פתאום משום מקום - הוא ביקש ממני את פרטי הבנק שלי כדי לשלוח לי תרומה.  זה היה לפני שחב"ד מסין פתחו בקמפיין הצ'ארידי ולפני שהתחלתי לגייס כספים ביוזמתי.  הוא היה בעל חזון באותה מידה שהוא היה פרגמטי. הוא אהב את השלוחים וכיבד את העבודה שאנחנו/הם עשינו. שלוחי אסיה חייבים לו חוב של הכרת תודה על ידידותו ותמיכתו. הוא לא רק נתן צדקה, הוא התעניין בכל תחומי חיינו והתפתחות הקהילה שלנו. מבחינתו, ההיבט הכספי היה חסר משמעות ביחס לפעילות.

אני מעריך אותו במיוחד כי בעיניי חברות שווה הרבה יותר מכסף.  הוא הבין ואהב את שלוחי הרבי, וזו ללא ספק הסיבה שהוא פתח את ליבו בנדיבות, אך חשוב מכך לצעירי השלוחים. ההודעות והשיחות הטלפוניות איתו כמעט תמיד גרמו לי לבכות, כי בכל פעם שדיברנו בטלפון, השאלה הראשונה הייתה תמיד "מה שלום הילדים שלך". 

למעשה, בכל פעם שכתבתי לו פניתי אליו באופן הבא (פתחתי עכשיו את שיחות הוואטסאפ שלי איתו כדי לראות את הניסוח המדויק וכעת אני יושב כאן כשדמעות זולגות על פני):

זו ההתכתבות האחרונה שלי עם אביכם. אני מעתיק את תחילת הודעה, שאר ההודעה הייתה בנושא אישי:

"ר' דן יואל היקר
אני פותח עם התואר המתאים ביותר שעולה לי בראש, ולמרות שכתבתי אותו פעמים רבות בעבר, אכתוב אותו שוב ושוב עד שאמצא משהו טוב יותר.

לכבוד האי גברא רבה עוסק בצרכי ציבור באמונה מסור ונתון לצעירי שלוחי המלך הגה"ח ר' דן יואל שיחי"

זה היה אביכם. לומר שאני מבין מה אתם עוברים עכשיו יהיה שקר, אני לא. אבל אני רוצה שתדעו עד כמה הוא נגע בי, ואני בטוח שגם בכל כך הרבה אחרים.

אני לא יכול להסביר לכם מה המשמעות של לשבת לבד בבייג'ינג, לפעמים לא יכולתי לעזוב את ביתי למספר ימים בגלל תקנות ההסגר (אני מניח שעכשיו אתן מבינים) ושם לקבל באופן קבוע הודעות מעודדות מאביכם...

אמרתי לאשתי פעמים רבות "מתוך עשרות אלפי האנשים שפוקדים את בית חב"ד שלנו לאורך השנים, רק חסיד אחד, שוב, חסיד אחד שדרש בשלומי בקביעות, ר' דן יואל ליווי".

אנשים רבים התקשרו ושלחו הודעות, פעם, פעמיים, 3 פעמים ויותר (ובל יתואר עד כמה הערכתי זאת), אבל לא אבא שלכם, הוא התעניין כמעט בכל יום ובכל שעות היום והלילה (באזור הזמן שלו).  אני זוכר שאמרתי לאשתי, וגם לכמה מהשלוחים באסיה "הרב ליווי הוא יוצא דופן, אני מגדיר אותו כ"אחד היה אברהם".

ההודעות שלו היו מלאות בדאגה אמיתית - הוא הראה לי שבעודי לבדי, אני לא לבד.  זה הזכיר לי את מה שהרבי כותב בהיום יום א חסיד איז קיינמאל נישט עלענט!

אהבתו למשפחתו הייתה כה עמוקה, והיא לימדה אותי שיעור ורמה חדשה בהורות.

הוא יחסר ל:
משפחה
 חברים
 תלמידים
 חסידים
 כשרות
 ועוד רבים...

הרב שמנהל את משרד ה-OK בסין הרה"ח ר' ישעיה פריזנט כתב לי אחרי פטירתו "ברוך דיין האמת אוי טאטע". עניתי לו "יש פעמים בחיים שאין מילים. זה אחד מאותם זמנים". הוא ענה "השיחה האחרונה שניהלתי עם ר' דן יואל הייתה אודותיך, אתה יודע שהוא כיבד ואהב אותך". תגובתי אליכם, המשפחה שלו, היא, גם אני מכבד ואוהב אותו!

עולם הכשרות לעולם לא יהיה אותו דבר!
עולם השלוחים לעולם לא יהיה אותו דבר!
עולם התורה לעולם לא יהיה אותו דבר!

העולם איבד אדם ענק שהיה חסיד גדול, גאון בעולם הכשרות, חוקר מבריק, ידיד השלוחים, ועוד תארים רבים מקצועיים ואישיים.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

מתוך כאב ועצב עמוק

שולח לכם אהבה רבה

שמעון פרוינדליך
חב"ד בייג'ינג סין