הרב דוד זקליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

"הסביבה בה התגוררנו לא הייתה מאוד דתית", אמר הרב דן יואל. "רוב חברי לכיתה לא היו יהודים שומרי מצוות, ובכל זאת אבי החדיר בנו בסיס דתי חזק במיוחד. מאוחר יותר, כשאחותי ואני הלכנו לבתי ספר דתיים לחלוטין, השתלבנו באופן טבעי בגלל חוזק החינוך שקיבלנו."

"תמיד הייתי רגיל להיות שונה," הוא אמר. "גדלתי ככה. ידעתי שאני לא יכול לאכול את כל מה שחברים שלי אוכלים. אבי לא היה צריך להדגיש לי את זה. זה משהו שגדלתי איתו. "

הזיכרונות החיים ביותר של הרב דן יואל מאותה תקופה הם של אביו המתמקד בלימודיו בגמרא ובהלכה. "אבי יכול היה לשבת עם ספר," הוא נזכר. "גם אם היית צועק, הוא לא היה שומע אותך."

כבר אז נושא הכשרות היה עניין משמעותי בבית ליווי. "כשהיינו ילדים, רוב האנשים היו מסתכלים על מרכיבי הממתק, ואם זה לא היה אומר משהו חריג, הם היו אוכלים את זה," אמר הרב דן יואל.

הוא זכר שאביו אמר לו שזה לא כל כך פשוט. בזמנו הפנוי היה רבי ליווי מבקר במפעלים כדי לראות כיצד מכינים מזון. הוא היה חוזר ואומר למשפחתו "אתה יכול לאכול את זה, ואת זה אתה לא יכול לאכול."

באותה תקופה, רכז ירקות נחשב למרכיב כשר. אולם המשפחה הפסיקה להשתמש בו כאשר הרב ליווי גילה שלעתים קרובות הוא מעובד על אותו ציוד כמו שומן בשר.

הרב ליווי הזהיר את משפחתו כי אי אפשר לסמוך על חברה ללא שתתייג את המוצרים שלה במדויק. אפילו כאשר צוינו רכיבים, אנשים לא הכירו את התוספים ותוצרי הלוואי שבהם נעשה שימוש. "ואז הוא התחיל לעשות מחקר על מרכיבים אלו," אמר הרב דן יואל.

"אבל תבקש להרשות גם לאביך להכנס"

באמצע שנות ה -60 למד בנו של הרב ליווי, דן יואל, בישיבה בפילדלפיה. לכבוד יום הולדתו נסע לניו יורק ליחידות פרטית עם הרבי. "אל תבקש מהרבי להרשות גם לאביך להיכנס", הזהיר אותו הרב לייבל גרונר. הרב גרונר ידע ושאם הרב לווי ייכנס, כל הממתינים בתור ימשיכו להמתין שעות ארוכות כאשר הרבי ידון עמו בתורה ובהלכה.

"אביך כאן?" שאל הרבי ברגע שהצעיר נכנס למשרדו.
דן יואל לא ידע איך להגיב. הרבי ראה את היסוסו ושאל "מה העניין?"

הוא אמר לרבי שבדיוק נאמר לו כי אין רשות לאביו להיכנס למשרדו של הרבי. "אני מפחד ממנו [מהרב גרונר]", אמר לרבי.

הרבי חייך ואמר, "זה בסדר, תגיד לאבא שלך להיכנס." דן יואל יצא מהמשרד ואמר לרב גרונר שהוא עומד לקרוא לאביו שהמתין באחד החדרים. כשהרב גרונר הפנה אליו מבט חד, דן יואל אמר, "לא עשיתי כלום. הרבי ביקש שאזמין את אבי."

התחזית של הרב גרונר התבררה כמדויקת. לאחר ששוחח עם הצעיר, הרבי שוחח במשך שעות עם הרב ליווי.

על אביו

"אני זוכר שהוקפצתי אינספור פעמים על ידי אבי", אמר בנו וממשיך דרכו, הרב דן יואל לווי, "והוא אמר לי שהוא לא יכול היה לישון כל הלילה כי הוא דואג איך להתמודד עם בעיית הכשרות. או הוא או אני היינו תופסים את המטוס הראשון שהיה זמין וטסים מייד לפתור את הבעיה. "

סירובו להתכופף תחת לחץ והיכרותו עם ענף המזון זיכתה את הרב ליווי בכבוד של החברות בהן עבד. אבל הוא גם עשה כמיטב יכולתו כדי לספק את צרכיהם בכל הזדמנות אפשרית. "הוא לא נפל עליהם מגבוה", נזכר בנו הרב דן יואל. "הוא ניסה לעזור להם. הוא הבין שאתה צריך להיות קשוח, אבל אתה עדיין צריך לזכור שהם אנשים. "אם היה מתברר שמרכיב אינו כשר, ה- OK עבד עם החברה כדי למצוא ספק חלופי.

הרב לוי התעקש להתחקות אחר כל מרכיב למקורו, שלעתים קרובות היה מאמץ מסובך. פריטי מזון מעובד הנמכרים בחנויות אמריקאיות עשויים להכיל עשרות, ואפילו מאות, של מרכיבים. רבים מהמרכיבים הללו מיוצרים מחוץ לארצות הברית, במפעלים ייעודיים המייצרים כימיקלים או תוספים, אחד בלבד. הרב לוי הפך למפקח הכשרות הראשון שנסע לכל קצוות העולם במסע כשרות. "האנרגיה האינסופית שלו לכאורה, החקירות הממצות והזיכרון הפנומנלי הפכו אותו לאנציקלופדיה מהלכת של מידע כשר", אמר הרב דן יואל.

ה- OK הלך וגדל והרב ליווי הכיר שבנו הרב דן יואל יהיה נכס לארגון. למעשה, הוא כבר החל לתכנן את גיוס בנו למערך כאשר הרב לוי הצעיר התחתן בישראל עב"ג מלכה דויטש בשנת תש"ל. הוא נאלץ לדחות את התכניות הללו, וזאת מכיוון שהרבי הדריך את הרב דן יואל להתמקד בלימודיו בכולל חב"ד בקרית מלאכי, סיפק לו משטר לימודים קפדני, שבעקבותיו הגה בתורה במשך שבע שנים.

מימין: הרב דן יואל בחתונתו

באותה תקופה, בכל פעם שהרב ליווי העלה את נושא שובו של בנו לארצות הברית, הרבי תמיד היה אומר "אם הוא לומד, מדוע לקחת אותו מהלימודים?" הרב לוי הציע פעם שהרב דן יואל יוכל ללמוד חצי יום ובחצי השני לעבוד בתחום הכשרות, אך הרבי פשוט ענה, "אם הוא מסוגל ללמוד כל היום, מדוע לקחת אותו מהלימוד שלו?"

בסופו של דבר, הוא שאל את הרבי אם הוא יכול להכניס את בנו למערכת OK כדי לסייע לו. הרבי אמר מיד שעליו להכניס את הרב דן יואל לתחום.

עם זאת, הרב דן יואל לא היה מאושר. היעד היוקרתי ביותר לחסיד מליובאוויטש, הוא הרגיש, היה להמשיך בשליחות, להיות שליח חב"ד ביישוב מרוחק. "אני מעדיף ללכת ולשאול את הרבי בעצמי", אמר לאביו.

הרב דן יואל ליווי אצל הרבי

ביחידות פרטית אמר הרבי לרב דן יואל כי "כשרות כלולה בהפצת היהדות." הרבי תיאר את מה שהוא תפס כבעיה הגדולה ביותר בהשגחה כשרה באותה תקופה. "זה מטריד שרבים מהמפקחים לא רואים שום דבר פסול בהסמכת מוצרים שהם עצמם לא יאכלו," אמר.

"אם הרב לא סומך על פיקוחו שלו, כמה יושר יכול להיות שיש לו?"

השאלה הגיעה לביתו של הרב דן יואל. מדיניות ה- OK הייתה לאשר מאכלים שאינם 'חלב ישראל'. בשבת אחר הצהריים, בשנת תשמ"ז, הלך הרב ליווי להתפלל כרגיל. כשהוא הלך בשדרה 15, הוא לא הרגיש טוב והתיישב על מדרגות של מישהו. אחד התושבים שחלף במקום הבחין בו כשעבר, שמשהו אינו כשורה. הוא רץ לבית הכנסת והזעיק את 'הצלה'. החובשים המתנדבים לקחו את הרב לווי לבית הרפואה. הוא עבר התקף לב קשה.

אחרי השבת צלצל מישהו בפעמון בבית ליווי ואמר לגברת ליווי שעליה לבוא מיד לבית הרפואה כי בעלה "לא מרגיש טוב." היא לבשה את מעילה, רצה למטה, ושם ברחוב חיכתה ניידת משטרה שהובילה אותה לבית הרפואה.

כשהגיעה, גברת ליווי אמרה, "הוא לא היה שם. זה כל מה שאני יודעת. הם לא נתנו לי להיכנס לחדר בבית הרפואה. "
"לא יכולתי לדבר," אמרה. "לא יכולתי להגיד כלום. הייתי מוכנה ליפול, אבל הם החזיקו אותי. זה לא היה קל. "

כאשר שמע הרבי את מה שקרה, התגובה המיידית שלו הייתה לייחס את התקף הלב להחמרה שגרמה השערורייה לרב ליווי.
לאחר פטירת אביו, הרב דן יואל חשב על עזיבת מערך הכשרות. "האמנתי שגם אני לא אוכל לעמוד תחת לחץ מסוג זה," אמר.

הרב דן יואל ליווי בפיקוח כשרות אי-שם

מוריו מהישיבה בפילדלפיה באו לשכנע אותו שאסור לו להמשיך. "אתה צריך עכשיו לקחת את אישור המכר ולמכור אותו," אמר לו הרב שמואל קמינסקי. "מכור אותו ל- OU. מכור אותו למישהו. להיפטר ממנו." הרב ויקלר התבקש לתווך עסקה במיליוני דולרים.

"אנשים הרגישו שדן יואל לא יכול להשתלט על המבצע הזה," נזכר עמוס בונים, "כי זה היה קשה מאוד. מכיוון שמדובר בהתעסקות עם אנשים קשים מאוד בעולם הכשרות. הרב [משה] טנדלר, שהיה קרוב מאוד ל [הרב ברל ליווי], הרגיש שהכי טוב לו למכור את העסק ולא להמשיך."

הרב לוי הצעיר הסכים. הוא שלח הודעה לרבי, ובה נאמר כי "תחום הכשרות השפיע קשות על אבי, ואני חושש להמשיך". אבל הרבי לא התייחס לטענה, והסיר את כל הדאגה. "הוא דחק בי מאוד להמשיך בפיקוח כשרות", נזכר הרב לוי, "למרות הלחץ העצום שעמד בפני. זה נתן לי כוח ועזר ל- OK לשרוד ולשגשג."

הרב אקסלרוד הופתע כאשר הרב דן יואל החליט להמשיך בכשרות. זה, כתב, מראה כיצד האב נתן השראה לבן. "למרות כל הבעיות, הוא הצליח לעורר את בנו ללכת בעקבותיו".

הרב דן יואל, שהמשיך להוביל את ה- OK עד היום, העלה את הארגון לגבהים חדשים.

העלה הארגון לגבהים חדשים: הרב דן יואל ליווי בפיקוח מקרוב על הכשרות

בראיון לעיתון מקומי בתשמ"ז, כתב הרב דן יואל כי קיווה ללכת בדרכו של אביו: "אנו מקווים שהקב"ה ייתן לנו כוח להמשיך עם המסירות שהפגין, לשרת את הקהילה הכשרה כמסורת. שואפים ללא לאות לשמור ולשפר ללא הרף את הסטנדרטים שלו לגבי כשרות ואת הסטנדרטים שלו לגבי יידישקייט."

אף על פי שקהילת חב"ד קיבלה את החמרה של אי אכילת אוכל כזה. חלקם התנגדו לכך, אך הרב ליווי הזקן טען כי סוכנותו משרתת לא רק את קהילת חב"ד אלא גם את הקהילה היהודית הכללית, שכללה רבים שלא עמדו בתקנים שקבע לעצמו.

הרב הצעיר תמיד היה מוטרד שאביו אישר מוצרים שלא יכניס לביתם. "ההכשרים של אבי הם על מוצרים שאינם חלב ישראל ושאינם אוכלים. תחת הנחיות אלה שקבע הרבי..."

הרבי השיב כי מכיוון שמוצרים אלה לא היו אסורים על פי ההלכה, לא היה שום דבר פסול בפיקוח על ייצורם. "הסיבה לאי אכילת המזונות האלה לא קשורה לאיכות הפיקוח. אין פשרות ביושר", אמר הרבי.

לאחר מכן שאל הרב ליווי, שנכח גם הוא, "אולי עלי לוותר על ההכשרים האלה?"
הרבי ענה: "אסור לך, כי לא יכולנו להיות בטוחים שמי שישתלט על הפיקוח יהיה אמין באותה מידה."

תחת הבן הרב דון יואל ליווי, ה- OK עבר דרך ארוכה מאז 1968, אז התנהל מבית משפחת ליווי.

מבקר בבניין הגדול שלהם בשכונת קראון הייטס בברוקלין ימצא כיום עשרות חדרי משרד והנהלה, המפקחים על מערך כשרות אדיר.
זוהי סוכנות שירותי הכשרות העצמאית הגדולה ביותר, עם פיקוח של 600,000 מוצרים ב 90 מדינות.

(פרק מיוחד מתוך הספר 'חוקר הכשרות' מאת הרב דוד זקליקובסקי)