מחר (חמישי) יתקיים דיון ראשון, בראשות ראש הממשלה, על מדיניות היציאה ממשבר הקורונה. בדיון יוצגו שלוש תוכניות לשרים - של המל”ל, משרד האוצר ומשרד הבריאות.

הערב פורסם ב’כאן חדשות’, כי משרד האוצר יבקש בדיון להתחיל בשחרור מדורג של הסגר כדי למנוע פגיעה במשק. לפי התכנית של משרד האוצר שתידון מחר, עם תכניות יציאה נוספות - המשק הישראלי אמור לחזור לפעילות של 50% כבר ביום ראשון הקרוב.

הממשלה נוטה לסגר שלישי לקראת ה' באייר - וחוששת מהתנהגות האזרחים עד אז.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר הערב בריאיון ל’כאן חדשות’ כי במשרדו לא משתמשים במונח ‘אסטרטגיית יציאה’ אלא ‘שגרה בצל הקורונה’.

סימן טוב: "הנכונות שלנו לספוג תמותה של אנשים נמוכה יותר משל מדינות אחרות – זה חלק ממערך השיקולים שלנו".

בתגובה לשאלה מה יקרה בה' באייר - אמר בר סימן טוב: "המציאות מאוד דינמית ואנחנו לא יודעים לתכנן לטווח זמן של שבועיים. ברור שלא נהיה במצב שנוכל לאפשר התקהלויות גדולות. תיתכן חזרה מדורגת ואיטית לפעילות כלכלית במשק. הנתונים טובים ביחס לתחזיות הודות להתנהלות הציבור, אבל הקורונה עדיין כאן ויש מספיק חולים כדי שהתחלואה תשוב ולכן נצטרך להתקדם לאט. בשביל הקלות משמעותיות נצטרך לראות ירידה של מספר החולים לעשרות ביום".

במשרד האוצר מותחים ביקורת על דרישת משרד הבריאות, לפיה יינתנו הקלות בהסגר רק כשמספר החולים החדשים יגיע לעשרות בודדות בלבד מדי יום.

לדברי גורמים באוצר, הדרישה מופרכת והופכת את ההקלות על המשק לבלתי אפשריות. לדבריהם תנאי הסף של עשרות חולים חדשים משקף מיגור כמעט מוחלט של המגיפה והמשק הישראלי לא יוכל להמתין למצב הזה ועלול לקרוס במהלך ההמתנה.

שר הביטחון נפתלי בנט יציג מחר לשרי הקבינט את תוכניתו לתחילת צעדי החזרה לשגרה. לדעת בנט, יש לפתוח באופן מיידי ומשמעותי את הכלכלה, המסחר וגם את מערכת החינוך – גנים עד כיתה ג׳ – כבר ביום ראשון הקרוב.

על פי התוכנית, יש לפתוח כמעט את 100% מהעסקים בישראל: ייצור, מסחר ושירותים, למעט פנאי, בידור וריכוזים גדולים ולמעט עובדים מעל גיל 65 או עובדים עם מחלות רקע.

לצד זאת מציע השר בנט לנקוט בשורה של צעדים נוספים, ביניהם חיזוק הריחוק חברתי והשימוש באמצעי זהירות, שמירה הדוקה על בני 65 ומעלה, ומתן תשומת לב ייחודית לבתי אבות וריכוזי קשישים.

לפי הצעת בנט יש גם להגדיל באופן מואץ את בדיקות הקורונה ולשפר משמעותית את זמני הפיענוח.

כמו כן מציע שר הביטחון לנקוט סגרים ממוקדים על אזורי הדבקה ברמת הבניין או השכונה ולא לנקוט בסגר כללי.

בנט: "הנזק הכלכלי והרפואי והפגיעה בעוצמה הלאומית של ישראל מהמשך סגר, גדול לאין ערוך מהסיכון הרפואי הישיר של הקורונה אשר ניתן לניהול. המשך הסגר ברמה דומה (או מעט מופחתת) יהווה פגיעה אנושה במדינת ישראל ובאזרחיה.

"מאות אלפי עצמאים רואים את עסקיהם נהרסים, מיליון מובטלים מצויים באובדן הכנסות מוחלט. הסגר שהיה נכון בערפל של תחילת המגיפה אינו נכון כעת".

ח”כ איילת שקד, החברה בועדת הקורונה בכנסת, כתבה בחשבון הטוויטר שלה: “ביום ראשון הממשלה צריכה להסיר את הסגר ולהחזיר בהדרגה את המשק לתפקוד (הייטק, תעשייה, שרותים). גם לספרים, גם לקוסמטיקאיות, וגם למוכרים בחניות מגיע להתפרנס בכבוד. הציבור הוכיח בגרות וזהירות. עם מסכות, עם שטיפת ידיים וריחוק ככל שניתן אפשר לחזור לשגרה, שגרה שונה”.