בתוכניתם הזוגית של ידידיה וסיון מאיר, הם הקדישו היום פרק נכבד על מזכירו האישי של הרבי, הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר ע"ה, שהלך לעולמו בערב החג לאחר שחלה בנגיף הקורונה. 

ידידיה מספר כי דמותו של הרב גרונר עניינה וריתקה אותו, והוא שיגר הודעת ווטסאפ לחברו החב"דניק, יאיר בורוכוב, בבקשה שיחכים אותו ויגדיר מי היה הרב גרונר?

בתגובה שיגר לו בורוכוב הודעת ווטסאפ שריגשה את בני הזוג, והם החליטו להקריאה בשידור, בדרכם הייחודית:

"לכתוב מי זה הרב גרונר? בווטסאפ? גם ספר לא מספיק. אני מנסה. הרב גרונר הוא תלמיד חכם גדול. חסיד בעל רגש עצום. עם זיכרון נדיר, מאגר בלתי נלאה של סיפורים ומנהגים של חב"ד מדורי דורות (הוא חיבר את "ספר המנהגים" של חב"ד, שזה בערך ה"שולחן ערוך" שלנו... כשאתה חושב על זה, פרויקט ענק בפני עצמו).

נוסף לכל אלה, מדובר באדם רגיש, ויחד עם זה נהג בנחישות, כשהיה צורך. איש סוד. אישיות נדירה בכל קנה מידה. הוא גם צאצא של "בעל התניא" הרבי שייסד את שושלת חב"ד. יחד עם כל זה ולצד זה (ואני אומר - אולי דווקא בגלל כל זה), הרבי בחר בו באופן אישי כמזכירו הנאמן. והוא עשה את זה עוד לפני שהחל לכהן כאדמו"ר באופן רשמי. הרבי בחר בו, זה אומר הכל! תחשוב על כל מה שעולה לך בראש כשאתה שומע את צמד המילים "הרבי מליובאוויטש", על כל המשתמע מכך, ותמיד יש בצד זה את הרב גרונר.

הוא הכניס והוציא במשך יותר מארבעים שנה מיליוני מכתבים, פתקים ובקשות מכל העולם - פנימה אל הרבי (חסידים, לא חסידים, ואפילו לא יהודים), וגם החוצה, מהרבי אל העולם. את כל היחידויות בהן הרבי קיבל קהל, הרב גרונר ניווט בעוצמה וברגישות. חלוקות הדולרים המפורסמת של הרבי, עומד על הרגליים שעות על שעות על שעות, אי אפשר בכלל לספור ולדמיין כמה (בשנים האחרונות זה היה לפעמים כמעט מידי יום), הוא עמד לצד הרבי וסייע בחלוקה. הגיש לרבי דולר אחרי דולר, אם היה צריך, היה מציג לרבי אישים מיוחדים, ולפעמים נדרש לתווך את דברי הרבי למבקרים.

אני כבר לא מדבר על כל התפילות וההתוועדויות, חגים, שבתות, ימים נוראים, תאריכים מיוחדים שמציינים בחסידות חב"ד (שלא חסרים ובשפע). לאורך יותר מארבעים שנה הרב גרונר עמד ושירת את הרבי. אצלנו קוראים לזה "מזכיר" או "משמש בקודש". אבל המילים "מזכיר" או "משמש בקודש" מקטינות ומגמדות כאשר מי שאתה אמור לעמוד לצידו - הוא אדם בקנה מידה ענק ובלתי נתפס כמו הרבי מליובאוויטש.

במשך 26 השנים האחרונות לאחר פטירתו של הרבי, הרב גרונר היה מעין "תזכורת חיה" ממנו. כמו "דרישת שלום" מהרבי, אלינו החסידים. מכל העולם הזמינו את הרב גרונר בעשורים האחרונים, לכינוסים ודרשות, במטרה לספר, לשתף, להיזכר, להתגעגע ביחד. הוא תמיד היה שם ברגישות ובאדיבות ובחפץ לב.

כל שבוע (מאז פטירת הרבי ועד לפני שבועיים) היה נוסע אל קברו של הרבי, מדי יום ראשון, להניח פתקים ובקשות ברכה שיהודים מכל העולם המשיכו לשלוח אל הרבי והעדיפו לעשות זאת באמצעותו. אני נזכר כרגע באחד מזכרונות הילדות הממש מוקדמים שלי, שאלתי את אבא שלי: "תגיד מי זה האיש שמופיע בכל התמונות של הרבי? אין אף תמונה של הרבי בלי שרואים אותו".... זה היה הרב גרונר. הצל של הרבי מליובאוויטש. והצל של הרבי, הוא גם גדול בפני עצמו. פטירתו, בשבילי, הוא עוד מסך שיורד עלינו, בעולם חשוך מאז הסתלקותו של הרבי. והיום מרגיש לי כאילו עוד חלק חי מהרבי הלך לעולמו. וזה כל כך עצוב לי".

האזינו לתיאור המרגש של ידידיה וסיון בתוכניתם בגלי צה"ל: