חג שמח,

במהלך החג הזה נזכרתי לא מעט ברב לייבל גרונר שהיה ידידי וחברי הקרוב ושהלך לעולמו בערב החג.
הרב גרונר, השתתף בכל השמחות במשפחתי, תמיד היה עם מאור עיניים. איש צדיק.

אני זוכר, כשחגגתי לבני את בר המצווה הוא אמר לי שהוא יגיע לחגיגה היישר מניו יורק ללוס אנג׳לס שם גרתי שנים רבות, והכל על חשבונו. לא רצה לקחת ממני שקל על כרטיס הטיסה. הרב גרונר היה חבר קרוב שתמיד שאל לשלומי ולשלום הקרובים לי.

הוא הגיע גם לטקס הכנסת ספר תורה לזכרו של אבי ז"ל בלוס אנג׳לס וגם הספיד אותו במלאות 10 שנים לפטירתו.

יש דברים שאני לא אשכח כל ימי חיי מהרב גרונר, כמו למשל החגים שהיינו עושים יחד. ביום השני של חג הסוכות היתה לנו קביעות והייתי מגיע עם אישתי וזאת היתה התועדות פרטית שהסיפורים ששמעתי ילוו אותי כל חיי. והאירוח אצלו היה תמיד כיד במלך. האורחים היו חשובים לו יותר ממנו.

תמיד דאג להמשיך את הדברים שהרבי היה דואג להם בעיקר עזרה לזולת לפני החגים ובכלל לכל מאות ואלפי אנשים שפנו אליו בשאלות ותמיד במאור פנים. היה עונה ומתפלל על כל אחד ואחת שהיה צריך רפואה, או ברכה. הייתה לו רשימת שמות קבועים שהיה מתפלל עליהם בכל פעם שנסע לציון של הרבי.

כמה פעמים שמעתי איך עזר לאנשים ואיך סייע. ולא משנה אם היה דתי או חילוני. מי שהיה צריך עזרה הרב גרונר היה תמיד קופץ לעזור.
איבדתי חבר קרוב, משפיע כל כך שהייתי קשור אליו מאוד מאוד. תמיד אמר לי הלוואי ואזכה לעשות את רצונו של הרבי, ואולי זה היה רצונו של הרבי.

יהא זכרך ברוך, הרב לייבל. אנחנו לא נשכח אותך.

עמי פיקובסקי