המשימה הראשונה שקיבל השליח הנודע מקליפורניה, הרב שלמה קונין, מהרבי הייתה בהיותו בחור צעיר, תלמידי ישיבה.

הוא הגיע לחלוקת המצות מהרבי בערב פסח, ולאחר שהרבי נתן לו מצה, שאל האם הוא מתגורר בברונקס. כשהשיב בחיוב נתן לו הרבי מצה נוספת והורה לו למסור אותה לכתובת מסוימת בברונקס שתינתן לו במזכירות הרבי.

כאמור, זה היה בערב פסח. התברר שהכתובת הייתה בצדה השני של ברונקס, ולאחר מסע מפרך לאיתור הכתובת ברכבות ובהליכה רגלית ארוכה, מצא את הכתובת. אלא שבאמצע הדרך התקדש החג... הרב קונין רוקן מכסו את כל ה'מוקצה', והמשיך בדרכו. כשהגיע, גילה כי הבית ממוקם במרכז לעוורים. הוא עלה לדירה בקומה השלישית, "מי שם?" צעק קול מאחורי הדלת. "שליח של הרבי מליובאוויטש", ענה.

גבר ללא חולצה פתח את הדלת, גופו היה מלא בקעקועים ומהבית נדף ריח חריף של מאכלי טריפה. על השולחן עמדה כיכר לחם שיפון. זו בהחלט לא הייתה סיטואציה בה הוא דמיין שיעמוד אי-פעם בליל פסח.

היהודי, בעל הבית, התרגש מאוד למשמע העובדה שהרבי שלח אותו אליו. הוא הזמין אותו להכנס, אבל ראשית ביקש הרב קונין שיסיר את מאכלי הטרפה והחמץ מהשולחן וישים מפה חדשה. הרב קונין ביקש שיוציא כוסות חדשים לחלוטין ושימלא אותם במים. אשתו ושני ילדיו - שהיו עוורים - התאספו בסלון, הרב קונין סיפר את סיפור יציאת מצרים על ארבע כוסות מים, וב'מוציא מצה' קיימו כולם לראשונה בחייהם את מצוות אכילת מצה על פיסה מהמצה של הרבי...

לאחר שהתקרבו הלבבות, שאל אותו הרב קונין האם יואיל לשתף אותי בסיפורו. הוא נענה. וכך סיפר:

הוא עבד במשחטה שנוהלה בידי חסידי חב"ד. לאחרונה הם הבחינו כי הוא נראה מאוד מדוכא. הם לחצו עליו לשתפם במעיק על לבו, והוא סיפר להם שלאחר שנולדו לו שני ילדים עוורים, המליצו להם הרופאים שלא להביא עוד ילדים כי יש סיכויים שגם הם יהיו עוורים.

אבל אבוי, אשתו ציפתה כעת לילד חדש, והרופאים המליצו לה לעשות 'הפלה' מחשש שהתינוק ייוולד עיוור. עם זאת, הייתה לו תחושה שיש סיכוי שהתינוק יוכל לראות, וידע שאם ייתן יד להפלה כל חייו ילוו אותו נקיפות מצפון. הוא היא אכול ספקות ולבטים, ולא ידע כיצד לנהוג.

כשהחסידים שמעו את סיפורו, דחפו אותו לכתוב לרבי ולבקש את ברכתו ועצתו. בתחילה הוא סירב באמרו כי הוא איננו שומר תורה ומצוות ורחוק לחלוטין מעניינים אלה, אך לאחר שלחצו עליו התיישב לכתוב מכתב לרבי בו שפך את צרותיו.

הוא שמח מאוד לקבל כעבור זמן קצר את תשובתו הברורה של הרבי: לא לעשות הפלה. הרבי בירכו כי התינוק יוכל לראות, והוא יראה הרבה נחת מהילד הזה כמו גם מהילדים שכבר נולדו. הרבי אף עורר אותו להתחזק בשמירת התורה והמצוות.

 דמעות זלגו מעיניו של האיש. כעת, הסתבר, שלח לו הרבי באמצעות שליח - הלא הוא הרב קונין הנדהם - מצות. הרב קונין הסביר לו שהמצה היא 'מאכל הרפואה', והיא בוודאי תביא ברכה לכל משפחתו.

זמן קצר לאחר מכן התבשר הרב קונין על כך שנולד לו תינוק, בריא לחלוטין עם שתי עיניים מתפקדות. השוחטים החב"דיים שהוא עבד עמם ארגנו ברית מילה לילד הקטן.

הרב קונין המשיך לשמור עם ילדיו על קשר, במשך שנים רבות, ובמהלך השנים הם התקרבו יותר ויותר לשמירת תורה ומצוות.

• 

הסיפור פורסם לראשונה במסגרת בפרוייקט 'חלוצי השליחות' שפורסם ב-COL לקראת יו"ד שבט.

לכל פרקי הפרוייקט לחצו כאן>>>